גם הפרלמנט האירופי אישר חקיקה ש"תיכנס" בענקיות הטק

ממש כפי שקרה באחרונה בסנאט האמריקני, גם הפרלמנט האירופי (European Parliament) גיבש בשבוע שעבר (ה') את עמדתו לגבי חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) שהוצע באיחוד האירופי. חברי הפרלמנט אישרו את הצעת החוק וגלגלו אותה הלאה לנציבות האירופית, לקראת אישורה.

שינוי דרמטי נוסף באותו תחום, שהוא חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), עבר את אותו תהליך בנובמבר האחרון.

התקנות החדשות נועדו על מנת לרסן את עוצמתן הגדולה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות – אפל, גוגל, מטא (החברה האם של פייסבוק), אמזון ומיקרוסופט בעיקר – על מנת להגן טוב יותר על אזרחים ועל זכויות היסוד שלהם באינטרנט, ובעיקר לבלום שנאה והקצנה פוליטית.

"מסגרת חדשה שיכולה להפוך לאמת מידה לדמוקרטיות ברחבי העולם"

"זהו יום היסטורי בפרלמנט האירופי. מדובר באינטרנט בטוח והוגן יותר לכל האירופים", בירך נציב השוק הפנימי של האיחוד האירופי, תיירי ברטון, על ההצבעה בטוויטר. 

Ce qui est interdit dans la vie courante le sera désormais également en ligne.

C'est tout l'objet du #DSA qui vient d'être massivement soutenu par le Parlement 🇪🇺.

Merci à mes équipes de la Commission 🇪🇺 avec qui nous poursuivons le travail pour une mise en œuvre rapide! https://t.co/j87OPKOmKt

— Thierry Breton (@ThierryBreton) January 20, 2022

"אירופה היא היבשת הראשונה בעולם שפתחה ברפורמה מקיפה במרחב הדיגיטלי שלנו. עם ה-DSA וה-DMA, אנו נמצאים בתהליך של ארגון מחדש של המרחב הדיגיטלי בשוק הפנימי שלנו, בהיבטים חברתיים וכלכליים כאחד. מסגרת חדשה שיכולה להפוך לאמת מידה לדמוקרטיות ברחבי העולם", אמר הנציב בנאומו בפרלמנט האירופי לקראת ההצבעה.

הצעת החוק התקבלה ב-530 קולות נגד 78, עם 80 נמנעים.

יותר שקיפות בהחלטות ובאלגוריתמים ויותר אפשרות לצנזור תוכן

המהלך המתמשך הזה של חקיקה חדשה לריסון כוחן של ענקיות הטק ולהפיכת המרחב הקיברנטי ליותר מסביר פנים למשתמשים ופחות לקברניטיו – כמו למשל גוגל, החולשת על תחום החיפוש, או מטא ושליטתה בעולם הפרסום אונליין – החל בדצמבר 2020, אז הציגה נציבות האיחוד האירופי תקנות חדשות עבור כל השירותים הדיגיטליים כגון מדיה חברתית, שווקים מקוונים ופלטפורמות מקוונות אחרות, כחלק מחוק השירותים הדיגיטליים.

חוק זה מציע כי: פרסום מקוון ממוקד ותוכן לא חוקי יהיו באחריות בעלת הפלטפורמה, שהשימוש באלגוריתמים יהפוך לשקוף יותר, ושהחברות יחויבו לספק לחוקרים גם גישה לנתונים גולמיים, כדי להבין כיצד מתפתחים נזקים מקוונים. יש בחקיקה גם סעיף הקשור במבנה פיקוח, שיאפשר למדינות האיחוד האירופי להסדיר את הרגולציה בעצמן. 

בנוסף ה-DSA דורש מספקיות השירותים אונליין למנות נציג משפטי, להגיב לפניות ממדינות החברות באיחוד בעניין תוכן לא חוקי, להחזיק בתנאי שימוש ברורים, ולהפוך גם את החלטות הניהול בעניין התוכן לשקופות. בנוסף, עליהן להציע למשתמשים דרך נגישה בקלות לדווח על תוכן לא חוקי ולספק להם כלים לערער על החלטות הפלטפורמה.

ענישה כספית נוקשה באירופה – נוקשה יותר בארה"ב

הפרות של התקנות החדשות האירופיות, לכשיעברו סופית, יכולות לגרור ענישה בקנסות של עד שישה אחוזים מההכנסות השנתיות של החברה.

מתאם השירותים הדיגיטליים והנציבות של האיחוד האירופי יכולים גם לדרוש מהפלטפורמות לנקוט בפעולה מיידית לתיקון בעיות חמורות מאוד. כמוצא אחרון, אם פלטפורמות מפוקפקות מסרבות למלא התחייבויות חשובות, ניתן יהיה גם לבקש מבית משפט להשעות זמנית את שירותיהן, אך באמת מדובר במוצא אחרון, שלא אמור לבוא על חשבון משתמשים לגיטימיים של אותו שירות. ה-DSA מספק גם אמצעי הגנה מתאימים והתערבות שיפוטית עבור פעולות כאלו.

נזכיר כי, בנוסף לחובות שה-DSA יטיל, שירותי תקשורת כדוגמת אלו שמעניקים מטא ויתר החברות כפופים גם לכללי הגנת המידע המחמירים של האיחוד האירופי, ה-GDPR.

כאמור, גם בוועדת המשפט של הסנאט עברה ממש באחרונה חבילת חוקים, שמטרתה לצמצם את השפעתן של חברות הביג טק על השוק האמריקני.

כפי שדיווחנו, בארה"ב מדובר בשני חוקים – חוק חדש ששמו "חוק שוק האפליקציות הפתוח" (OAMA – ר"ת The Open App Markets Act) וחוק נוסף המכונה "חוק החדשנות האמריקנית והבחירה אונליין" (AICO – ר"ת American Innovation and Choice Online Act), ואלו עברו ברוב של 16 נגד 6 בוועדת המשפט של הסנאט. כעת, אחרי אישור הוועדה, חבילת החוקים המוצעת תתחיל את השלב האחרון של תהליך החקיקה. במקרה של ארה"ב, הסנקציות הכספיות על החברות אפילו יותר קשות – אם או כשיעברו החקיקות סופית, העונשים שיוטלו על ענקיות הטכנולוגיה בגין הפרתן יכללו אפשרות לקנסות של עד 15% מהכנסות החברה בתקופה שבה היא עברה על החוק.

עשה בעצמו לובינג נגד החקיקה בארה"ב. טים קוק, מנכ"ל אפל. צילום: BigStock

הלובינג המאסיבי לא עזר

כפי שניתן לתאר, ענקיות הטכנולוגיה נאבקו קשות בחקיקות המתגבשות בארה"ב ובאירופה  והפעילו לובינג איתן לסיכולן.

בארצות הברית אפילו טים קוק, מנכ"ל אפל בכבודו ובעצמו, לקח חלק במאמצים האינטנסיביים לשכנע את המחוקקים שהמהלך רק ירע את מצב המשתמשים, ולא להיפך. בהמשך, גוגל ואפל טענו במכתבים לוועדה שפתיחת שוק האפליקציות וביטול הדומיננטיות המובנית של החנויות שלהן יפגעו בבטיחות המשתמשים ובפרטיותם. 

גם באירופה המאמצים לסיכול החקיקה היו דרמתיים – לפי נתוני Corporate Europe Observatory, לא פחות מ-613 פגישות לובינג התקיימו בין חברי פרלמנט ונציגי ענקיות הטכנולוגיה מאז שהנציבות הציעה לראשונה את חוק השירות הדיגיטלי. גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט הן ששלחו את נציגיהן הכי הרבה פנים לשיחות עם המחוקקים.

חברות טכנולוגיה נחשבות כמפעילות הלובינג הדומיננטיות ביותר באיחוד האירופי, והן משקיעות כסף עצום כדי להשפיע על החלטות מדיניות עתידיות. עם זאת, הפרלמנט האירופי דווקא כן העביר את טיוטת ה-DSA, כולל הרגולציה הקפדנית שהיא עתידה להחיל על פרסום בסיוע מעקב אחר נתונים, וזאת למרות מאמציהן הבלתי נדלים של הענקיות לעצור את המהלך.

לפיכך, בשלב הבא, אם נציגי המדינות החברות באיחוד האירופי יגיעו להסכמה על עמדת הפרלמנט, הכללים החדשים יחולו בכל הגוש, למורת רוחן (וכיסיהן) של חברות הטכנולוגיה הדומיננטיות.