ארגוני זכויות לפרקליט המדינה: "החוק לא מאפשר למשטרה שימוש בפגסוס"

למשטרה אין סמכות להשתמש בסעיף האזנות סתר כדי לאשר השתלטות מרחוק על טלפונים – כך טוענים היום (ד') באגודה לזכויות האזרח. לדבריהם, מרגע שהמשטרה מבצעת השתלטות שכזאת, יש "חשש ממשי לשימוש לרעה" על ידה במידע שהיא יכולה לאסוף מהמכשיר הנייד של האדם שאליו היא פרצה.

האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל שלחו היום (ד') מכתב לפרקליט המדינה. במכתבן הן קובלות על הממצאים שעלו בתחקיר של כלכליסט, שפורסם אתמול, שלפיהם המשטרה משתמשת בתוכנת פגסוס של NSO על מנת לעקוב אחרי אזרחים, כולל חפים מפשע, ובהמשך לטענות שהעלו בעקבותיו כמה גורמים, שטענו שבחלק מהמקרים, המשטרה ביצעה את השימוש לאחר שקיבלה צו של בית משפט.

על פי התחקיר, המשטרה עקבה באמצעות פגסוס אחרי כמה וכמה גורמים, בהם פעילים במחאת בלפור נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, מתנגדים למצעד הגאווה ושני ראשי ערים. אלא שבניגוד לאחרונים, שהועלו נגדם חשדות לשוחד, הפעילים שאחריהם עקבה המשטרה לא היו חשודים בדבר.

התחקיר עורר הדים רבים, בהם של חברי כנסת מימין ושמאל, שקראו לחקירת הנושא, ואחדים מהם אף דרשו לפטר את מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הודיע כי יבדוק את הממצאים שעלו בתחקיר, וברשות להגנת הפרטיות ביקשו לקיים פגישה דחופה עם המפכ"ל. גם הסנגורית הציבורית, עו"ד ענת מיסד כנען, טענה כי לא קיים בחוק סעיף שמאפשר למשטרה לבצע מעקבים באמצעות כלים כגון פגסוס, וקראה ל-"בירור מקיף" של התנהלות המשטרה.

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי. צילום: משטרת ישראל

המשטרה הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה כי היא פורצת לטלפונים של אזרחים רק לאחר קבלת צו של בית משפט. שבתאי אמר כי "משטרת ישראל לא מפעילה את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות אל מול אזרחים ומפגינים תמימים". הוא טען כי המשטרה בדקה את המקרים שפורסמו בתחקיר של כלכליסט, "וחלקם לא נכונים". השר לביטחון פנים, עומר בר לב, גיבה את טענות המשטרה.

"אין לבית המשפט סמכות לאפשר האזנות סתר באמצעות פגסוס"

המכתב של האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל מוען לפרקליט המדינה, עמית איסמן, ולא ליועץ המשפטי לממשלה, שבסמכותו להורות על פתיחת חקירה בנושא, מאחר שאיסמן יהפוך בשבוע הבא ליועץ המשפטי לממשלה הזמני, לאחר פרישתו של אביחי מנדלבליט מהתפקיד. במכתב ציינו הארגונים כי פריצה והשתלטות מרחוק באמצעות תוכנות כמו פגסוס מאפשרות פגיעה קשה ביותר בפרטיות של האדם שלמכשיר שלו מבוצעת הפריצה, וכי המשטרה לא מוסמכת לפרוץ באמצעות תוכנה זדונית לטלפון ולהשתלט עליו מרחוק באמצעות צו האזנת סתר, גם אם נעשה בתוכנה שימוש להאזנה בלבד.

בניגוד לטכנולוגיה שמתירה האזנה לשיחות, פגסוס מאפשרת לפורץ לראות את כל הפעילות במכשיר שעליו היא משתלטת: שיחות, התכתבויות במייל, ווטסאפים, תמונות ועוד. היא גם יכולה להפעיל את המצלמה והמיקרופון של המכשיר, להקליט, לבצע שיחות ולשלוח הודעות במקום המשתמש. "השליטה במכשיר עלולה להוביל את המשטרה לכל היבט בחייו של החשוד, הרבה מעבר למה שהותר בצו האזנת סתר ושנדרש לצורך חקירת החשד, לפלוש לתחומים של צנעת הפרט, ולפגוע בצורה קשה ונרחבת גם בצדדים שלישיים", צוין במכתב.

הארגונים הזהירו שמרגע שיש למשטרה גישה לאוצר בלום כה משמעותי של "ראיות", קיים חשש ממשי לשימוש לרעה, "כך שבאמצעות צו להאזנת סתר מותרת יופעלו פונקציות נוספות שאינן האזנה גרידא. המוטיבציה להשתמש במידע שבמכשיר היא עצומה, לאור הרצון העז של השוטרים לפצח את התיק ולתפוס את העבריינים. כשהראיות הנדרשות לכך נמצאות במרחק של רק לחיצת כפתור, גובר באופן משמעותי החשש שייעשה שימוש פסול באמצעי הטכנולוגיה, במיוחד כשקיימות שיטות להלבין את החיפוש בדיעבד".

לכן, נטען במכתב ש-"גם לפי הפרשנות המקלה ביותר אין, לעמדתנו, לבית המשפט סמכות להורות על האזנת סתר באמצעות טכנולוגיה זו. הסדר שכולל האזנת סתר באמצעות תוכנות פריצה מרחוק הוא הסדר המחייב הסמכה מפורשת בחוק לאחר דיון ציבורי, לרבות הגנות ייחודיות למניעת שימוש לרעה וזליגת מידע".