בנט: "מחצית מההשקעות העולמיות בהגנת הסייבר – בישראל"

כמחצית מההשקעות העולמיות בתחום הגנת הסייבר בשנים האחרונות היו בישראל – כך אמר היום (ג') ראש הממשלה, נפתלי בנט.

בנט דיבר בשיחת ועידה בווידיאו עם חברי הפורום הכלכלי העולמי. זאת, לאחר שמפגש החורף השנתי של מנכ"לים ומנהיגים עולמיים באתר הסקי השווייצרי דאבוס נדחה גם השנה, זו הפעם השנייה ברציפות, בגלל מגפת הקורונה

לדברי בנט, שהיה ממקימי ומנכ"ל חברת הסייבר סאיוטה, שנמכרה ל-RSA, "אני מאמין שחצי, או כמעט מחצית, מההשקעות העולמיות בחברות סייבר בשנים האחרונות היו בישראל. ישראל הפכה למעצמה בעולם הגנת הסייבר. אני רואה המון הזדמנויות בתחום – ואנחנו מתכוונים לנצל אותן".

הוא ציין כי "ככל שתהיה יותר עבודה מרחוק, כך חברות יהיו חשופות יותר ויותר למתקפות סייבר. משמעות הדבר היא שאנחנו צריכים הגנת סייבר טובה. ישראל השקיעה באופן מסיבי בטכנולוגיות הגנת סייבר".

יצוין כי הנתונים מראים אחרת ממה שטוען בנט: על פי הדו"ח השנתי של קראנץ' בייס לשנת 2020, יותר משלושת רבעי (76%) מכלל ההשקעות בסייבר הגיעו מארצות הברית – 5.9 מיליארד דולר מתוך סך כולל של 7.8 מיליארד. עם זאת, צוין בדו"ח כי ישראל היא המדינה השנייה בהשקעות בתעשיית הסייבר שלה, אחרי ארצות הברית. על פי הנתונים, קרנות הון-סיכון השקיעו באותה השנה בחברות סייבר ישראליות מעל מיליארד דולר – הרבה יותר מאשר ההשקעות בחברות מבריטניה, סין וקנדה. כמו כן צוין בדו"ח כי חמישית מכלל ההשקעות של קרנות הון-סיכון בארץ הלכו לחברות ישראליות בתחום הסייבר. כמו כן, כמה חברות ישראליות הנפיקו בשנתיים האחרונות בוול-סטריט, בהן סנטינל וואן.

חברי הפורום: איומי הסייבר – סכנה לכלכלה העולמית

כמה ימים לפני הכנס החליטו חברי הפורום הכלכלי העולמי כי איומי הסייבר והמרוץ לחלל הם סיכונים לכלכלה העולמית, שנמצאים במגמת גידול, ולכן נוספו לאתגרים הקיימים, שנובעים משינויי האקלים ומגפת הקורונה.

ההודעה שלהם באה כחלק מדו"ח הסיכונים הגלובלי שהפורום נוהג לפרסם לקראת מפגש החורף השנתי. מחברי הדו"ח כתבו כי "מגפת הקורונה הביאה לאילוצים ולשינויים עצומים – מה שחייב אנשים רבים לעבוד או ללמוד מהבית. זה הביא ל-'התפוצצות' של מספר הפלטפורמות והמכשירים המקוונים שבהם אנשים משתמשים – בעבודה ובשעות הפנאי שלהם. אלא שהדבר הגדיל באופן דרמטי גם את סיכוני האבטחה".

בדו"ח צוין כי "מתקפות הסייבר הופכות אגרסיביות ונפוצות יותר, כיוון שהפושעים משתמשים בטקטיקות קשוחות יותר ותוקפים מטרות פגיעות יותר. מתקפות הנוזקות והכופרות פרחו, בעוד שהעלייה בשימוש העולמי במטבעות קריפטוגרפיים מקלה על פושעי הסייבר להסתיר את זהותם ואת תשלום דמי הכופר שהם קיבלו".

"אנחנו נמצאים בנקודת הזמן שבה איומי הסייבר צומחים מהר יותר מהיכולת שלנו למנוע ולנהל אותם ביעילות", אמרה קרולינה קלינט, מובילת ניהול סיכונים במארש, שהחברה האם שלה, מארש מקלנן, הייתה שותפה לכתיבת הדו"ח. לדבריה, "משתתפי הסקר (שעל בסיסו נערך הדו"ח – י"ה) ציינו את איומי אבטחת הסייבר כסיכון לטווחים הקצר והבינוני. אנחנו, כמו שאר מחברי הדו"ח, מודאגים מכך שהנושא לא מדורג גבוה יותר. הדבר מצביע על עיוורון שחברות וממשלות לוקות בו".