השלב הבא של טכנולוגיות הזיכרון: UltraRAM

הטכנולוגיה של ימינו עושה הפרדה בין זיכרון RAM או זיכרון עבודה לזיכרון אחסון או ROM. לא משנה אם מדובר במחשב, בטלפון או בטאבלט, בכל המכשירים הללו יש זיכרון עבודה שהוא נדיף, כלומר – כזה שמתנקה לחלוטין עם כיבוי המכשיר, וזיכרון שיכול לאחסן נתונים לאורך זמן, כולל את מערכת ההפעלה של המכשירים.

הרעיון לפתח טכנולוגיית זיכרונות שתוכל לשמש את היצרנים לשני הצרכים בו זמנית מתגלגל בשוק כבר זמן רב, אבל הוא לא הגיע למימוש, בוודאי שלא ברמה מסחרית. אלא שייתכן שזה עומד להשתנות בעתיד הלא רחוק.

קבוצה של חוקרים ממחלקת הפיזיקה וההנדסה באוניברסיטת לנקסטר הבריטית פרסמו נייר עמדה שממנו עולה שהם הצליחו להשיג סוג של פריצת דרך שמקרבת משמעותית את יצירת הזיכרון הזה, שכבר זכה לכינוי UltraRAM, לקראת מסחור אפשרי.

לפי החוקרים, "זיכרון ה-UltraRAM משלב את אי הנדיפות של זיכרון אחסון נתונים, כמו זיכרון פלאש, עם המהירות, יעילות השימוש באנרגיה והסיבולת של זיכרון עבודה, כגון DRAM". החומרים שאמורים לשמש ליצירת הזיכרון הזה זהים לאלה שמשמשים את יצרני המוליכים למחצה בהתקנים אופטו-אלקטרוניים כמו פוטו-דיודות ופוטו-טרנזיסטורים. פריצת הדרך של המדענים היא השגת ביצועים משופרים על ידי שימוש במצעי סיליקון במקום פרוסות המבוססות על גליום ארסינד – תהליך שיכול להוזיל את הייצור במאות אחוזים ואף יותר.

כן הוסיפו החוקרים ש-UltraRAM עמיד במיוחד, והם ציינו שנתונים שיישמרו בו יוכלו להחזיק מעמד עד 1,000 שנים. כמו כן, מדובר בארכיטקטורה שעל אף שהיא זקוקה לשיפור של תהליכי ייצור, כבר עכשיו היא מאוד קומפקטית, כך שבאופן תיאורטי יוכלו יצרניות להכיל בכל פיסה כזו יותר זיכרון.