האם הפצת פייק ניוז ברשת בתעמולת בחירות תיחשב כעבירה?

ועדת החוקה של הכנסת דנה אתמול בתופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות. בין היתר דנו חברי הוועדה בהצעת חוק המבוססת על תזכיר של מכון זולת להתמודדות עם ידיעות כוזבות בתקופת בחירות.

על פי ההצעה, החוקים של תעמולת בחירות – אשר חלים על כלי תקשורת מסורתיים, דפוס ומדיה – יחולו גם על הרשתות החברתיות. כותבי ההצעה מסתמכים על החלטות שהתקבלו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות על ידי שני יו"רים של ועדת הבחירות, השופטים בדימוס חנן מלצר ואליקים רובינשטיין. אחת הפסיקות התייחסה לתעמולה של הבית היהודי. למעשה, הוועדה נדרשת לדון בהצעה שנועדה להתאים את המציאות לחוקים הקיימים.

חדשות כזב – מי יקבע מה הן?

ההצעה הזו מעוררת התנגדות בקרב חברי כנסת מסיעות שונות, והיא גלשה מהר מאוד לדיון פוליטי סביב השאלה האם ממשלה בכלל יכולה להתערב בתכנים באינטרנט ולעיסוק בעל חופש הביטוי.

עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת, הסבירה: "חופש הביטוי מקודש וחשוב מאוד, אבל האם אנחנו יכולים לתת הגנה למפיצי שקרים שעושים את זה בצורה זדונית ומכוונת לייצר מניפולציה על הציבור באופן שפוגע בזכות הציבור לבריאות ובזכות לבחירות הוגנות?".

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), אמר כי הסוגיה של פייק ניוז בבחירות אינה חדשה, אבל היא רלוונטית כיום". עוד אמר קריב: "אנחנו בעיצומה של התמודדות ציבורית בהקשרים רפואיים המושפעת מהתופעה".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אמר כי "ניסיון של כל גוף ממשלתי לקחת בעלות על האמת אמור לעורר חלחלה בכל לב אוהב חופש. כל מהותו של חופש הביטוי הוא שלמדינה אין בעלות על האמת ואסור לה להתערב".

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) אמרה כי "בשנים האחרונות הפלטפורמה הפכה סוג מפלצת, המאפשרת לאנשים שוחרי רע להשתמש בה באופן מזיק הפוגע בביטחון הציבור". עוד ציינה בזק: "אני נוטה להסכים עם מכון זולת. החוק הקיים העוסק בפרסום נכון ויש להתאימו לעידן החדש של הרשתות".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), לשעבר שר המשפטים והשר לביטחון פנים, ציין כי "המאבק שבין אמת לשקר הוא חלק מהטבע האנושי, והוא חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה. מבקשים כאן שאורגן של המדינה יכריע מה אמת ומה שקר. אני מתנגד למכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים, אבל לא עולה על דעתי למנוע מהם להביע את דעתם". אוחנה המשיך והוסיף: "חופש הביטוי מוגבל דיו כבר במצב הקיים – זה ניסיון מסוכן ביותר שיש לגדוע אותו באיבו מימין ומשמאל". ח"כ קריב השיב לו כי הכנסת היא זו שחוקקה את חוק לשון הרע,"גם אז יכלו לומר שבכל פעם שרשות מחוקקת תטפל בתופעה יהיה מוטה". 

ח"כ אלינה ברדץ'-יאלוב (ישראל ביתנו) הביאה דוגמאות לסרטי תעמולה של הליכוד באחת ממערכת הבחירות, שהפיצו ידיעות כוזבות על ישראל ביתנו במטרה לסכסך בינה לבין החרדים.

גם חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ) הצטרפה למתנגדי החוק, ואמרה כי לא יעלה על הדעת לתת למחוקק כלי שיקבע מהי דיסאינפורמציה. "זוהי מילה חלקלקה, ואנו עלולים למצוא את עצמנו במדרון חלקלק", אמרה לסקי.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "לצערנו חלק גדול מהפייק ניוז יוצא מהבית הזה. יש כאן פרצה מסוכנת ואסור לאפשר לתת לידי גורם אחר לקבוע מהו שקר".

בדיון השתתף פרופ' עמית שכטר, פרופסור לתקשורת, נשיא מכללת אורנים, שבין היתר מכהן כיועץ משפטי לרשות השידור וכיועץ למחברי הצעת החוק בעמותת זולת.

"אנחנו צריכים להתרכז בפתרונות ישימים. מזהים שהשקרים מהווים סכנה לשלום הציבור – לבריאות הציבור –  וסכנה עקיפה לשיטה הדמוקרטית כתוצאה מעיוות הבחירות. חוסר הוודאות שבו אנו מצויים תמיד מוביל אותנו לחיפוש מידע ברשת, שמתיימר להיות אמין. מידע על בריאות מופץ על ידי עיתונאים, מתחזים לרופאים ואושיות רשת. הדמוקרטיזציה מאפשרת לכל אחד להפוך למקור מידע", אמר פרופ' שכטר.

ד"ר מיכל עברון יניב, מחברת הדו"ח של מכון זולת, הביאה דוגמאות לחקיקה דומה בחו"ל: "טוויטר סגרה חשבון של אשת קונגרס מג'ורג'יה, כי קבעה רף שאם אתה מכה 5 פעמים ומפר את האיסור להפיץ חדשות כזב בעניין הקורונה סוגרים את החשבון".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון ואמר כי אין מחלקות שהמציאות הקיימת אינה תואמת את הרגולציה, ויש מקום לשאול שאלות ולבצע התאמות. הוא אמר כי הוועדה תמשיך לעסוק בנושאי תעמולת בחירות, ובין היתר בהצעה של מכון זולת, אולם הוא הציע להם לחבור לכמה גופים אזרחיים, שיחד יניעו שינוי נכון בנושא רגיש זה.