ארגונים מזהירים: ל"חוק הפייסבוק" יהיו השלכות חמורות על הפלסטינים

הקואליציה הפלסטינית לזכויות דיגיטליות, ה-PDRC, ומועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית, ה-PHROC, פרסמו בשבוע שעבר (ד') הצהרה המזהירה מפני העברת "חוק הפייסבוק" בכנסת ישראל, ומההשלכות החמורות של החקיקה המתגבשת על הזכויות הדיגיטליות של הפלסטינים.

כזכור, ועדת השרים לחקיקה אישרה בשלהי דצמבר את "חוק הפייסבוק", שמאפשר למדינה להוציא צווי בית משפט שיורו לחברות כמו פייסבוק וגוגל למחוק תכנים מסיתים מהאתרים שלהן וכאלה שמהווים עבירה פלילית. החוק, שיזמו השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושרת המשפטים, איילת שקד, עבר לאישור מליאת הכנסת.

לטענת הקבוצות, הצעת החוק הזו "מעניקה לבתי המשפט בישראל את הסמכות לדרוש הסרה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים בפלטפורמות תוכן של מדיה חברתית, העלול להיתפש כדלקתי או כפוגע ב'ביטחון המדינה' או בביטחון האנשים, או ביטחון הציבור".

על פי החוק, המדינה תוכל לבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים להוציא צווי הסרה שכאלו במקרים שבהם התוכן מהווה הסתה לטרור או עבירה פלילית, או כשהוא מהווה סכנה לביטחונם של אדם, הציבור או המדינה. חברות האינטרנט יחויבו למחוק את התכנים האלה, לאור הצו.

The proposed Isr*eli “Facebook law” bill poses a major threat to free speech for #Palestinians and others, a collection of #Palestinian human rights groups said.@Motherl28134473 pic.twitter.com/KJjm3HSkOo

— Motherland (@Motherl28134473) January 1, 2022

יסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות

ה-PDRC וה-PHROC הביעו דאגה ממונחים מעורפלים כמו "הסתה" ו"איומים על ביטחון הציבור", המופיעים בתיאור החוק, וחשש שהוא ייאכף בצורה רחבה מדי, כך שיגביל ביעילות את הקול הפלסטיני, ואת זכות הביטוי וחופש הביטוי של הפלסטינים.

הקבוצות, הפועלות למען זכויותיהם הדיגיטליות של הפלסטינים, התייחסו בהצהרתן למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלדבריהן הגישה 2,421 בקשות לחברות מדיה חברתית להסיר תוכן פלסטיני בשנת 2016. ב-2020 הנתון הזה צמח ליותר מ-20,000 בקשות. החקיקה המוצעת, כך לטענת PDRC ו-PHROC, רק תחזק את הקשר בין מחלקת הסייבר לחברות המדיה החברתית, ותסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות השונות.

לחוק יש גם מתנגדים יהודים וישראלים, שטוענים כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ושהמלחמה בהסתה לטרור, אשר מתפרסמת בפלטפורמות כמו פייסבוק, לא צריכה להיעשות באמצעות חקיקה.

כך, למשל, איגוד האינטרנט הישראלי מסר ש-"אנחנו מצרים על קידום הצעת החוק. חוק הפייסבוק הוא לא כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל, בעוד שיתר העולם ימשיך לראותם. במקביל – החוק, במתכונתו הנוכחית, יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי, שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' או 'סכנה לביטחון המדינה', שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך".

על פי האיגוד, "סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה – לא בפטיש".