בודקת תכנים תובעת את טיקטוק: "חוויתי טראומה פסיכולוגית"

פגיעות קטלניות בבעלי חיים, ירי בבית ספר ואפילו קניבליזם: עובדת טיקטוק (Tiktok), שתפקידה היה לבדוק תכנים ברשת החברתית המגה-פופולרית, נאלצה לצפות בכל זה, ויותר, וכעת היא טוענת לטראומה פסיכולוגית עקב החשיפה לסרטונים האכזריים והקשים.

קנדי פרזייר עבדה בעבור חברת המדיה החברתית בארה"ב כבודקת תוכן, לצורך צנזור תכנים אסורים ובלתי חוקיים מהשירות. לפי בלומברג, כיום, אחרי אבחון, העובדת סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית עקב עבודתה זו. לכן פרזייר תובעת כעת את טיקטוק ואת חברת האם הסינית של הפלטפורמה, בייטדאנס (Bytedance). התובעת, כך על פי הדיווחים ובהתבסס על כתב התביעה, סבלה מנדודי שינה וסיוטים.

המון המון המון תוכן לסקור

נכון לעכשיו טיקטוק היא אולי הרשת האולטימטיבית של הצעירים – בני נוער אבל גם ילדים רבים עושים בה שימוש במשך שעות רבות בכל יום. קשה שלא להתמלא חששות ותהיות לנוכח העובדה ש-אם פרזייר נפגעה בנפשה מהסרטונים שאליהם נחשפה, כיצד אלו משפיעים על נפש הדור הצעיר שלנו.

ואולם, אפשר שהבעיה של פרזייר קשור למסת התוכן שבה צפתה, ובנוסף ניתן לקוות שאנשים כמו פרזייר הם המגינים על הילדים מהגעת התכנים הקשים כל כך לעיניהם.

מה הם רואים ולמה הם נחשפים שם? ילדים בטיקטוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock

במקרה של סוקר תוכן מדובר בצפייה בכמות סרטונים עצומה, כשבנוסף סוקרי התכנים בטיקטוק מחויבים לצפות בהם בזמן קצר מאוד. הבודקים עובדים במשמרות של 12 שעות, ואינם רשאים להקדיש יותר מ-25 שניות לסרטון, כשעליהם לצפות בשלושה עד עשרה סרטונים בו-זמנית, כדי להיות יעילים.

נזכיר כי ביולי האחרון החליטה טיקטוק להאריך את הסרטונים שאותם ניתן לצלם ולהעלות אליה פי שלושה, וכעת הם יכולים להיות בני דקה כמו בעבר אבל אפילו להמשך עד שלוש דקות, שזהו אורת המקסימום כיום פר-קליפ.

כללים לתוכן אסור שהאלגוריתם והסוקרים האנושיים מחפשים

בטיקטוק, הסרטונים נבדקים אוטומטית לתוכן באמצעות אלגוריתם, כפי שמצוין בדף הבית של השירות. אם הטכנולוגיה מזהה הפרות של ההנחיות, הסרטון יוסר אוטומטית. שלב נוסף בבדיקת התוכן הוא זה שבו עובדים אנושיים סוקרים את הסרטונים באופן ידני, בחיפוש אחרי תכנים שאינם הולמים את השירות.

לרשת החברתית מבוססת הסרטונים הקצרים הלולאייתם יש מדיניות האוסרת על העלאת סרטוני וידיאו עם תכנים מסוג מסוים. אחד הדגשים בפלטפורמה הוא איסור על הפצת אלימות, ולכן היא מחרימה כל סוג של איומים או קריאה לאלימות המפלטפורמה, לדבריה. בנוסף אסור לקדם בטיקטוק ארגוני פשע או פשעים, דברי שטנה, גזענות וסקסיזם. אסורים גם סרטונים המתארים עירום, פורנוגרפיה או תוכן מיני בוטה.

בוחנים כמו פרזייר מועסקים כדי לשמור על הכללים של הפלטפורמה, ולכן צופים בשלל חומרים שלעולם לא יעלו אליה בסופו של יום, כך יש לפחות לקוות.

איך שומרים על הסוקרים?

גם בפייסבוק וביוטיוב התקבלו לאורך השנים דיווחים של סוקרים ובודקי תכנים על הצלקות הנפשיות שהחשיפה הזו מסבה להם, ושתי החברות שעומדות מאחורי השירותים, מטא וגוגל בהתאמה, כבר פיתחו, לדבריהן, קווים מנחים שיעזרו למנחים להתמודד עם תוכן טראומטי. בין השאר בשירותים אלו המשמרות אמורות להימשך ארבע שעות בלבד, והחברות גם מציעות לסוקרים תמיכה פסיכולוגית.

לפי כתב האישום, טיקטוק לא יישמה הנחיות כאלו לעת עתה והזנחה זו מצלקת את העובדים, וגרמה לפרזייר לפגיעה הנפשית הלא פשוטה.

בתביעתה טוענת הסוקרת, כאמור, כי במסגרת תפקידה היא צפתה בתוכן גרפי, כולל סרטונים של תקיפה מינית, קניבליזם, רצח עם, ירי המוני, התעללות מינית בילדים והשחתת בעלי חיים. פרזייר, שהייתה בכלל עובדת קבלן מטעם חברת Telus International (כפי שסוקרי תוכן רבים הם עובדי קבלן), אמרה שהיא נדרשה לסקור מאות סרטונים ביום, וכעת מבקשת פיצוי בגין הטראומה שלה.

טיקטוק לא הגיב בנוגע לתופעה בכלל, אך כן מסרה כי היא שואפת "לקדם סביבת עבודה אכפתית לעובדים ולקבלנים שלנו". החברה הוסיפה: "צוות הבטיחות שלנו משתף פעולה עם חברות צד שלישי בעבודה הקריטית של סיוע בהגנה על הפלטפורמה והקהילה של טיקטוק, ואנחנו ממשיכים להרחיב את מגוון שירותי הבריאות, כך שהבודקים ירגישו נתמכים נפשית ורגשית".