"2022 תהיה שנה מורכבת ועלינו להיערך לכל האפשרויות"

"2022 תהיה שנה מורכבת. אנחנו צריכים להיות מאוד ערניים ולהיערך לאפשרות שנצטרך לשמר את ההישגים שההיי-טק השיג בשנה האחרונה", כך אמרה קרין מאיר רובינשטין, נשיאה ומנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בראיון לאנשים ומחשבים לסיכום השנה ולקראת השנה החדשה.

IATI הוא ארגון גג שבו חברים נציגים של חברות ההיי-טק, מדעי החיים והתעשיות המתקדמות. הארגון הוקם על ידי מאיר רובינשטין ב-2013 והיא מובילה את הפעילות בו עד היום. IATI משתף פעולה עם ארגונים ציבוריים ופרטיים, כולל משרדי ממשלה והשרים העומדים בראשם. בראיון היא פירטה את עמדת הארגון בנושאים שעומדים, ונראה שימשיכו לעמוד, על סדר יומו של ענף ההיי-טק.

כיצד את מסכמת את השנה החולפת?
"שנת 2021 התאפיינה מבחינתנו במיקוד בתחומים החשובים ובטיפול באתגרים שעומדים על סדר היום של התעשיה – וגם כאלה שלא. גם השנה התמקדנו בעבודה עם הממשלה, עם השרים החדשים הרלוונטיים, שנכנסו לתפקידיהם לפני חצי שנה ושאנחנו עובדים אתם בשיתוף פעולה מלא".

מה היה בפגישות שלכם עם נציגי הממשלה?
"קיימנו פגישות עם ראש הממשלה, נפתלי בנט, שמחויב להיי-טק והוא אף התבטא כך מספר פעמים. בנט התחייב לסייע ככל שיוכל והבטיח לתת לנו 'מטריה אווירית'. בין היתר, התקיימה אצלו פגישה עם ראשי התעשיות המייצגים מגזרים וגופים שונים, שם דיברנו על האתגרים השונים. בנוסף, אנחנו מקיימים קשר שוטף עם שרות הכלכלה, המדע והחינוך, ועם שר התקשורת. כולם מגלים רצון טוב, מכירים את הנושאים ומנסים לסייע".

למה הכוונה כשאת אומרת מיקוד בתחומים החשובים?
"יש תחומים שהם חמים מאוד בעולם, וישראל יכולה לעשות יותר כדי להיות בין המובילים בהם. למשל, תחום הבלוקצ'יין, שבמדינות שונות הרבה יותר מתקדם מאיתנו. אנחנו, ב-IATI, יודעים להוביל את המהלכים לקידום התחום הזה ואחרים, ונמצאים, כאמור, במגעים עם הממשלה. תחומים נוספים הם הבריאות, כולל חיבור למדעי החיים, הפוד-טק, האגרו-טק ועוד. אנחנו יושבים בוועדות השונות, משתתפים בדיונים בכנסת ומנסים לקדם, כי אלה הם הנושאים שבהם הענף עוסק וימשיך לעסוק בתקופה הקרובה – וכך גם אנחנו".

אחד האתגרים המרכזיים הוא המחסור בכוח אדם. מה העמדה שלכם?
"אנחנו מחלקים את ההסתכלות על הבעיה הזאת בין המקצועות הטכנולוגיים לאלה שאינם, כי מדובר במחסור רוחבי בכוח אדם, וחברות היי-טק מתקשות לגייס לא רק מהנדסים, אלא גם בעלי תפקידים אחרים. לדוגמה, יוניקרונים שזקוקים לבעלי מקצועות לא טכנולוגיים, כי הם צריכים למלא תקנים על מנת לעבוד. ואכן, בשנה האחרונה אנחנו רואים שיש ביקוש בקרב חברות היי-טק לבוגרי לימודי כלכלה ומינהל עסקים, ועוד מקצועות שאינם הנדסה ומחשבים.

באשר למהנדסים – המחסור בהם חמור מאוד. הפתרונות שאנחנו מציעים הם להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות אלה באקדמיה, להרחיב את התשתיות הפיזיות ולהעסיק מהנדסים עם הרקע המתאים. בשיחות שלנו עם הממשלה אנחנו דנים בפתרונות שונים. בנוסף אני חברה בוועדה הממשלתית שמטפלת בנושא כוח האדם, בראשותו של דדי פרלמוטר".

יש שיח רחב סביב הג'וניורים. מהי עמדתכם?
"זה גם נושא שאנחנו נמצאים ממש בימים אלה בדיונים לגביו עם שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, עם החברים שלנו מהחברות הרב לאומיות ועם גורמים נוספים. זה נושא מורכב – יש גם את הצד של המעסיקים, שמתקשים להעסיק אותם. אחד הרעיונות שהעלינו הוא שהממשלה תגייס ג'וניורים לפרויקט נימבוס, למשל, שזה פרויקט ענק וארוך טווח. בכך היא תקל במעט על המצוקה של הצעירים הללו, שמתקשים למצוא עבודה בתעשייה. רעיונות נוספים שעולים הם מתן יותר תמריצים לחברות השמה שיכשירו ג'וניורים בצורה יותר מעמיקה ויכינו אותם לעבודה מעשית, כדי שלמעסיקים יהיה קל יותר להעסיק אותם והם לא יצטרכו להשקיע זמן ומשאבים שאין להם בהכשרתם לעבודה".

מה עמדתכם לגבי יבוא עובדים?
"צריך קודם כל למצות את הפוטנציאל שקיים כאן, למשל באוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהיי-טק: חרדים, ערבים, נשים ועוד. זה נושא שצריך להיות ברמה הלאומית. אני חייבת לציין שאנחנו, באיגוד, משקיעים לא מעט מאמצים בתחום הזה, כחלק מהפעילות שלנו לקדם את תעשיית החדשנות. צריך להבין שגם אם נגדיל מאוד את הייצוג של אוכלוסיות אלה – לא זה מה שיפתור את המחסור בכוח אדם בענף. אבל מאחר שענף ההיי-טק חזק, מבוסס ותורם תרומה משמעותית לכלכלה, הוא יכול לתרום גם כאן, ברמה החברתית.

בנוסף, אנחנו בעד לעשות מאמצים להחזיר ישראלים שעשו רילוקיישן, וכן להביא לכאן ילדי ישראלים ויהודים שגרים בחו"ל. זה כוח אדם איכותי, שיכול לסייע לפתרון הבעיה.

מעבר לזה, אנחנו בעד הרחבת החינוך הטכנולוגי והפניית משאבים לשם, ומשקיעים בזה לא מעט מאמצים ושיחות עם חברי האיגוד".