המבקר: רק 1% מהעובדים משתתפים בתוכניות להקניית אוריינות דיגיטלית

השיח הרווח כיום בענף ההיי-טק הוא על הצורך בשילוב של עובדים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה – בפרט מהאוכלוסיות החרדית והערבית. לצורך כך, ההסכמה היא שכדאי להציע להם לעבור הכשרות לאוריינות דיגיטלית. דו"ח חדש של מבקר המדינה, שפורסם היום (א'), מעלה שאחוז ההשתתפות של אוכלוסיות אלה בהכשרות לאוריינות דיגיטלית שהממשלה מעבירה נמוך מאוד, עד כדי לא קיים.

לפי הנתונים, מבין 3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה, 18-64, בישראל, שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית, רק 1% השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית.

הנתון נכון ל-2019. כלומר, הוא לא כולל הדרכות שנעשו ב-2020, שנת הקורונה, שבה רבים איבדו את מקום עבודתם וחיפשו אפיקי תעסוקה חדשים. הדו"ח נעשה בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממליץ על הקניית אוריינות לתלמידים ולמורים, כמו גם לבוגרים מאוכלוסיות מעוטות אוריינות – בפרט בחברות הערבית והחרדית. גם מבקרי המדינה האחרים שהשתתפו בעריכת הדו"ח שותפים לדעה זו: "אוריינות דיגיטלית נדרשת בכל שכבות האוכלוסייה, ולכן על הממשלות להשקיע בפיתוחה, תוך קביעת יעדים מדידים לכך", נכתב בדו"ח הבינלאומי.

ישראל מובילה במו"פ; הסיכון למשרות – כמו באירופה

אנגלמן ציין כי המדינות שהשתתפו בביקורת מגוונות מאוד מבחינת גודל האוכלוסייה, שטחן, מיקומן ורמת הפיתוח הכלכלי-חברתי שלהן. כך, שיעור המשרות הנמצאות בסיכון משמעותי לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה עומד בישראל על 45% – בהשוואה ל-34% בפינלנד, 43% בדרום קוריאה, 48% ב-19 מדינות באיחוד האירופי בממוצע, ו-51% באיטליה.

לעומת זאת, בתחום ההשקעה במחקר ופיתוח, ישראל מובילה עם 4.9% מהתמ"ג, לעומת 0.04% בצפון מקדוניה, 0.76% בבולגריה, 1.5% באיטליה, 2% באיחוד האירופי בממוצע, 2.8% בפינלנד, ו-4.5% בדרום קוריאה.

"השפעת הרפורמה להתאמת מערכת החינוך לשוק העבודה – לא רבה"

המבקר התייחס גם לרפורמה שיצאה לדרך לפני כחמש שנים להתאמת מערכת החינוך לסביבת העבודה המשתנה, שממוקדת בחטיבות העליונות. הוא כתב כי "כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, מחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל יסודי סבורים שהשפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה, משרד החינוך לא ערך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מהיישום".

לגבי תחום ההכשרות המקצועיות לבוגרים, והצורך לעדכן את תחומי ההכשרה ואת תוכניות הלימודים בהתאם לצרכים החדשים של שוק העבודה, קובע המבקר כי בישראל, כ-15% מהמשרות הן בסיכון גבוה לשינוי והעובדים בהן עלולים להיפלט משוק העבודה, ועוד כ-54% מהמשרות הן בסיכון בינוני. אלא שלמרות זאת, ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות היא 0.07% מהתמ"ג בלבד, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה-OECD. עוד נתון מראה שעל אף שמספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018 עמד על כ-53,200 איש, רק 7% מהמשתתפים עשו זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים – על אף שמסלולים אלה הם האפקטיביים ביותר.

"מודגש הצורך בהשקעה בהון אנושי – ובפרט בשיפור המיומנויות של התלמידים"

הדו"ח הבינלאומי סקר גם יוזמות מקומיות להתמודדות עם השינויים בשוק העבודה. עולה ממנו שבפינלנד מיושמת רפורמה בנושא הלמידה לאורך החיים, ובישראל – חלק מהמענה לכך הוא באמצעות הפלטפורמה קמפוס IL, שמאפשרת למידה אונליין.

בדו"ח המשותף נכתב כי "מודגש הצורך בהשקעה בהון אנושי, ובפרט הצורך בהשקעה בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים, המהווים את עתודת ההון האנושי העתידי. לצד זאת נדרש גם לשפר ולשכלל את הכישורים של העובדים כיום בשוק העבודה, ובמיוחד של אלה שיש להם מיומנויות נמוכות, כך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה המשתנה במשרות הנדרשות לכישורים גבוהים יותר, ובכלל זה יכולת לפתרון בעיות, יצירתיות וכישורי חשיבה".

לדברי אנגלמן, "ניתן לזהות כבר עתה קיטון בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית. שינוי זה התחזק ובלט במיוחד בתקופת הקורונה. המשבר עשוי לשמש כהזדמנות לממשלות לחולל את השינוי הנדרש ולהשקיע בפיתוח כישורים ומיומנויות של כלל העובדים והתלמידים, ובכך להבטיח את שילובם המיטבי בשוק העבודה המשתנה".