הנתונים מוכיחים: עליות תלולות בגיוסים ובמספר חברות החד קרן

המצב הטוב של ההיי-טק הישראלי הוא לא דבר חדש והתבטא בשלל דו"חות שפורסמו במהלך השנה האחרונה. היום (ב') נוספו לכך שני דו"חות חדשים, שמוכיחים שהמגמות רק תופסות עוד תאוצה ומביאות את הענף לשיאים חדשים – בגיוסים, במיזוגים וברכישות ובמספר חברות החד קרן, שזינק ל-53.

דו"ח שפרסם ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מראה שאומת הסטארט-אפ ממשיכה לחגוג, עם גידול שיא בגיוסים של חברות ההזנק וקפיצה של יותר מפי 2.5 במספר חברות החד קרן לעומת מספרן לפני שנה. על פי הנתונים, סך הגיוסים של החברות זינק ב-2021, עד כה, ב-135% לעומת התקופה המקבילה ב-2020 ועמד על 25.4 מיליארד דולר בהשוואה ל-10.8 מיליארד. זאת ועוד, השנה הצטרפו למועדון החד קרן 33 חברות – שיא של כל הזמנים.

על פי הדו"ח, המשקיעים שמים את כספם בעיקר בתחומי התשתיות, ה-IT, בדגש על תוכנות שמספקות פתרונות מהירים לשוק הארגוני והופכות את המרחק הפיזי ללא משמעותי (תוצאה של התגברות העבודה מהבית), הסייבר והפינטק. הדו"ח מציין שבכל אחד מהתחומים האלה נרשמה השנה עלייה בולטת בהשוואה לשנה שעברה, עד כדי נתון כפול.

המשקיעים מעדיפים "צמחים" יותר מאשר "זרעים". צילום: BigStock

גם מספר המגה גיוסים (סבבים בסך של חצי מיליארד דולר ומעלה) גדל בצורה משמעותית: בשנה הנוכחית היו 74 מגה גיוסים בהיקף כולל של 14.4 מיליארד דולר – צמיחה של 310%. מדובר ביותר ממחצית ההון שגייסו הסטארט-אפים הישראליים השנה. עם זאת, לא חלה עלייה משמעותית במספר סבבי הגיוס. הסיבה היא שחברות כבר לא ממהרות לחפש את האקזיט, אלא מעדיפות לגדול אורגנית. לכן, מספר חברות הסטארט-אפ שנרכשו השנה עומד על 30 בלבד.

הנפקות ה-SPAC – בעיקר רעש וצלצולים?

אחד הנושאים היותר מדוברים השנה בענף היה הנפקות ה-SPAC. אולם, הנתונים מראים שמדובר בעיקר ברעש, שכן רק 10 חברות ישראליות ביצעו הנפקות מסוג זה מתחילת השנה.

על פי הדו"ח, המשקיעים העיקריים בהיי-טק הישראלי ממשיכים להיות זרים, למרות המאמצים שנעשים להביא את המשקיעים המוסדיים הישראליים להרחיב את מגוון ההשקעות שלהם גם להיי-טק. הדו"ח מראה בנוסף על צמיחה בפעילות של קרנות ההון-סיכון הזרות בישראל, כאשר המובילות שבהן אלה אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל. על פי עורכי הדו"ח, העובדה שרנות הון-סיכון כה גדולות שמות הרבה כסף בישראל מחזקת את האטרקטיביות שלה בעיני משקיעים זרים נוספים.

הנפקות ה-SPAC – בעיקר דיבורים. צילום: BigStock

הדו"ח מראה על עוד מגמה שבזמן האחרון מדוברת בענף: הנטייה ההולכת וגוברת של משקיעים להשקיע בסבבים מאוחרים יותר. אמנם, גם ב-2021 היה גידול בסכום שחברות גייסו בסבבי סיד – מ-670 מיליון דולר ל-794 מיליון, אבל הוא היה קטן יותר מהעליות שנרשמו בהשקעות בשלבים מאוחרים יותר. גם מספר סבבי הסיד המשיך לרדת – מגמה שנמשכת מאז 2018, אז נרשם שיא של 361 סבבים, וכעת מדובר ב-188 בלבד. כלומר, הנתון נחתך כמעט בחצי. סבב הסיד הממוצע עומד על 510 אלף דולר.

מה אומר הדו"ח הנוסף שפורסם היום?

דו"ח של פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ושל חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, שגם הוא פורסם היום, מראה נתון צנוע מעט יותר באשר לסכום שגויס: מתחילת השנה ועד למועד כתיבתו, סך ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות עמד על 21 מיליארד דולר ב-695 עסקאות. רק ברבעון השלישי גויסו 5.89 מיליארד דולר על פני 177 עסקאות. שם מציבים את תחומי הסייבר ומדעי החיים כתחומים השוקקים ביותר מבחינת שווי העסקאות, סבבי הגיוס וההתפלגות שלהם.

גם הדו"ח הזה מדבר על התבגרות ענף ההיי-טק הישראלי והמעבר החזק להשקעות בסבבים מאוחרים יותר מהסיד ומציינים את המעבר של ישראל מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן.

על פי הנתונים, חלה השנה עלייה גם במספר המיזוגים והרכישות, עם מעל 180 עסקאות בהיקף של קרוב ל-19 מיליארד דולר.

כמו כן, מציינים שם שסבבי הגיוס נעשים בתדירות גבוהה יותר ושבעוד שבשנים הקודמות, תשואה של פי שלושה עד חמישה הייתה נחשבת למוצלחת, כיום המכפילים גבוהים הרבה יותר ויכולים להגיע אפילו לתשואה של פי 100. באשר לפעילות קרנות הון-הסיכון, בהרצוג פוקס נאמן ובפרוסט אנד סאליבן מראים שהקרנות הישראליות אמנם הגדילו את הפעילות שלהן, אבל אלה האמריקניות הגדילו אותה יותר.

יצוין כי בשני הדו"חות מתייחסים בעיקר לגיוסים ולמיזוגים והרכישות, ואין בהם התייחסות לבעיות של ההיי-טק הישראלי, ובמרכזן המחסור הכרוני והגדול בכוח אדם וההתחזקות הדרמטית של השקל אל מול הדולר. כך שמצב ההיי-טק הישראלי טוב, אבל הוא לא חף מאתגרים.

השתתף בהכנת הידיעה: יניב הלפרין.