עצות ממי שיודעת: כך אפשר להפוך מסטארט-אפ לחברת ענק

קרן לוי, נשיאת פיוניר ומנכ"לית החברה בישראל, סייעה להצמחת החברה ולהנפקה המוצלחת שלה ● היא נותנת ליזמים כמה טיפים כדי שביום מן הימים, אולי גם הם יוכלו לעשות את זה - ובגדול

קרן לוי, נשיאת פיוניר ומנכ"לית החברה בישראל.

איזה סטארט-אפיסט לא היה רוצה, או הייתה רוצה, לפתח את המוצר שלו ולהזניק את החברה להיות יוניקורן, ורצוי כמה שיותר מהר? נדמה שהשאלה הזאת רטורית: כולם – או, לשם הזהירות, כמעט כולם. בפלוס מינוס שנתיים האחרונות, השאיפה של הסטארט-אפיסטים הישראליים לעשות אקזיט מהיר וגדול התחלפה ברצון קודם כל לצמוח לממדים גדולים, ואף ענקיים, ואחר כך לחשוב על להימכר, אם בכלל. לא בכדי אנחנו רואים בתקופה האחרונה יותר ויותר חברות טכנולוגיות ישראליות מצטרפות למועדון החד קרן, עם או בלי הנפקה בבורסה. וכשההנפקה מתבצעת, זה בדרך כלל בגדול – בניו-יורק.

איך עושים את זה? את השאלה הזאת כדאי לשאול את המומחים.ות, מי שכבר עשו את המהלך ומצליחים בגדול. אחת החברות הישראליות הבולטות שהנפיקו השנה היא פיוניר. חברת הפינטק הישראלית השלימה ביוני האחרון הנפקה בשיטה הפופולרית החדשה – שיטת ה-SPAC, לפי שווי חברה של 3.8 מיליארד דולר. במסגרת העסקה הושקעו בחברה מעט יותר ממיליארד דולר ו-450 מיליון נכנסו ישירות לקופתה.

פיוניר לא עשתה את זה מהר: היא הוקמה ב-2005 ומאז הלכה וגדלה. אחד המשקיעים הראשונים בה היה מי שכיום הוא ראש הממשלה, נפתלי בנט. החברה מפתח תקווה מציעה שירותי העברת תשלומים באינטרנט – בין אם באמצעות העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב, או ארנקים דיגיטליים. על הלקוחות שלה נמנות ענקיות כגון פייסבוק, Airbnb, אובר ו-וולמארט.

מעלה, מעלה, מעלה – אבל איך?

קרן לוי משמשת כנשיאה וכסמנכ"לית התפעול של פיוניר וכמנכ"לית החברה בישראל. באירוע של קהילת החדשנות הפתח תקוואית דה נסט, שנערך באחרונה, היא נתנה כמה טיפים ליזמים המקומיים (ובאמצעות כתבה זו גם לאלה שמחוץ לפתח תקווה) איך לפעול על מנת להפוך את הארגונים שלהם לגלובליים.

"יש כמה עקרונות בסיסיים שמאפשרים לעשות את זה: על היזם לנסוע על דרכים סלולות, 'לרכוב' על מותג עולמי כדי ליצור את המותג שלו, ליצור מותג שאנשים אוהבים ולמצוא איך הוא מביא לקוחות", אמרה לוי.

לדבריה, "אחד הדברים החשובים להצמחת הארגון הוא תרבות ארגונית טובה, שכוללת התנהלות עם כמה שפחות אגו. כמו כן, היזם צריך לדעת להקיף את עצמו באנשים שיכולים להוציא לפועל את החזון שלו. בנוסף, הוא צריך לא לפחד ממשברים ומכישלונות, ולדעת לחשב מסלול מחדש ולהשתנות, אם צריך. משבר הקורונה הוא דוגמה מצוינת לכך. עליו לדעת כיצד לשמר את האנשים ואת התרבות של החברה, ושזו תהיה תרבות חזקה, כדי שהארגון יוכל לעבור את המשברים ולהסתגל לתנאים המשתנים. חשוב לציין שבן אדם אחד יכול להרוס תרבות שלמה, להיות רעיל לתרבות של החברה. צריך לשנות את זה ובמידת הצורך להיפרד ממנו, במסגרת מדיניות No Jerk Policy".

מה עוד? לוי מנתה ברשימת ה-"תכונות" הטובות לארגון מצליח עוד כמה מהן: "לדעת לעבוד עם אותו הצוות לתקופה ארוכה, בהנחה שזה צוות מנצח; לגלות אכפתיות לעובדים וללקוחות של החברה; לנהוג בצניעות; לנקוט במדיניות של שוויון, גיוון והכלה; לעבוד עבודת צוות; להבין מה נכון לחברה מבחינת התרבות הארגונית וההון האנושי; ליצור זהות בין העובדים לחברה; לשכור את הטאלנטים הכי טובים; לא להתחיל מהמדיניות, אלא מהערכים של הארגון; ולחשוב איך הארגון נראה כלפי חוץ – ולהתנהג בהתאם".

מה אתם אומרים, אתם מאמצים את העקרונות האלה? בכל מקרה, שווה לחשוב על זה.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים