מהן ההזדמנויות העסקיות לחברות הפינטק ברפורמת הבנקאות הפתוחה?

הרפורמה תאפשר לפינטקים להציע, דרך טכנולוגיות חדשות, שירותים שהבנקים לא יוכלו להציע ● ענת גואטה, יו"רית ניירות ערך, דיברה בכנס הפינטק של אנשים ומחשבים על היתרונות שלה לחברות - וללקוחות

ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך.

ביוני בשנה הבאה עומדת להיכנס לתוקף אחת הרפורמות החשובות בשנים האחרונות בשוק הפיננסים בכלל ובשוק הבנקאות הריכוזי בפרט: רפורמת הבנקאות הפתוחה. התוכנית אמנם צריכה עדיין להתקבל בכנסת, אולם היא כבר אושרה על ידי ועדת הכלכלה ועומדת בפני קריאות שנייה ושלישית. נראה שעם הרוב שיש לקואליציה (גם אם הוא דחוק), היא תעבור.

ברשות ניירות ערך, שמובילה את הרפורמה, מבטיחים שהרפורמה תאפשר לנו, הלקוחות, לנייד את חשבונות הבנקים שלנו ביתר קלות ולקבל שירותים פיננסיים לא רק מהבנקים, כי אם גם מגורמים שונים שיאושרו על ידה, בהם חברות פינטק. גם כאן באה הטכנולוגיה לעזר: הכול ייעשה, כמובן, אונליין. מהצד של חברות הפינטק, היא תעניק להן גישה למערכות ולמידע אודות הלקוחות שתהיה רק שלהן, מאחר שהבנקים לא יוכלו להציע שירותים מתחרים לשלהן בתחומים שבהם היא עוסקת.

ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, הסבירה על הרפורמה, על ההזדמנויות העסקיות שהיא מביאה אתה, לדבריה, ועל תחום הפינטק בכלל בכנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במיינדספייס בתל אביב. יזם הכנס הוא בן פלד, סמנכ"ל פיתוח עסקי באנשים ומחשבים.

"תעשיית הפינטק הישראלית הולכת ועולה וחדי קרן רבים צומחים כאן – אבל פועלים בעיקר מחוץ לישראל", אמרה גואטה. "יש כאלה שמניחים שהפינטק פחות רלוונטי לשוק הישראלי, כי הוא קטן. האם זה נכון? בואו ניקח את ווייז – יש לה מיליוני משתמשים בעולם, אבל גם מספר משתמשים לא קטן בכלל בישראל. אותו הדבר חברות אחרות כמו גט. מה עצר את ווייז מלהתחיל בישראל ולחזור אליה כשהטכנולוגיה שלה בשלה? כלום. זה נכון גם לשוק הפיננסי – ומחזקת את התשובה לשאלה הזאת העובדה שכמעט כל אחד בישראל מחזיק סמארטפון. ישראל היא בטה סייט טוב לחברות אינטרנט, ואנחנו מצפים שיותר מהן ישתמשו בה לבחינת טכנולוגיות בשוק הפיננסי".

"ישראל היא מאמצת מוקדמת של טכנולוגיות – אפשר לשאול את פייזר"

"אנחנו שוק קטן אבל מאמץ מוקדם", אמר. "אפשר לשאול את פייזר כמה זה נכון. אז למה לא בפינטק? יש כמה תשובות לכך, כשהרגולטור היא אחת מהן, ואני חייבת להודות שהרגולטור מתאים את עצמו למהפכה לאט מדי. אלא שעם רפורמת הבנקאות הפתוחה, המציאות הזאת עומדת להשתנות. הרפורמה תאפשר למשתמשים לשלוט בדטה שלהם ולצד זאת, תפתח שוק חדש לגמרי לחברות הפינטק. היא תשפר את הנגישות שלהן לנתונים דרך לימודי מכונה, ביג דטה וכריית דטה. בקרוב מאוד נתחיל לתת רישיונות לחברות פינטק, שיוכלו להציע ללקוחות שירותים שמתבססים על מידע בנקאי פתוח. אנחנו צריכים לצורך כך יזמי פינטק שרוצים לגדול עם השוק הישראלי, וזאת רק ההתחלה עבורנו. הרפורמה מסירה הרבה חסמים ומניבה הזדמנויות עסקיות שיחכו ליזמי הפינטק בישראל".

"הגישה שלנו, ושל הרגולטור הישראלי באופן כללי, היא מתקדמת מאוד", אמרה גואטה. "רפורמת הבנקאות הפתוחה מעודדת תחרות, משום שלפי החוק המוצע, בנקים בישראל לא יוכלו להתחרות עם חברות הפינטק בהצעת שירותים דומים. מכאן שהשוק בישראל פתוח לרווחה לשחקנים חדשים".

לדבריה, "אחד ממחוללי התחרות הוא שהתשתיות יהיו לא רק אצל הבנקים, כדי שחברות הפינטק לא יהיו תלויות בהם. המשימה החשובה ביותר היא להבטיח שלא תהיה לבנקים הגדולים גישה למערכות האלה. לא היינו הראשונים לשקול את הגישה שבבסיס רפורמת הבנקאות הפתוחה – גם הבריטים עשו זאת, והניסיון שם הראה תוצאות מעודדות. כתוצאה מהרפורמה שבוצעה בבריטניה, עסקים שם נהנים מקבלת תשלומים בצורה קלה יותר, באמצעות טכנולוגיה שתהיה זמינה גם בישראל".

לסיכום אמרה גואטה כי "נמשיך לבחון את המסגרת הרגולטוריות, ולוודא שהיא גמישה ובכך מאפשרת חדשנות. המטרה שלנו היא לאפשר רגולציה חדשנית מבלי לאבד את מטרת הליבה שלה: הדאגה למשתמשים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים