"רומניה טומנת בחובה שלל הזדמנויות לייצוא הישראלי בתחום ההיי-טק"

רומניה היא אחת משותפות הסחר החשובות של ישראל במזרחי אירופה – מדינה עם תל"ג של כ-247 מיליארד דולר ותל"ג לנפש של 11,100 דולר. הסחר הבי-לטרלי עם ישראל עמד על 564 מיליון דולר בשנת 2020, עם ייצוא מישראל לרומניה בסך 133 מיליון דולר. יחסית לסחר הבי-לטרלי של ישראל גרמניה, למשל, או עם בריטניה – אין מדובר בהיקף גדול, אבל ההיקף עולה בשנים האחרונות, ומאז 2016 גדל היקפו ב-40%, והייצוא  גדל ב-12% לעומת השנה הקודמת.

הפוטנציאל בתחום ההיי-טק גדול מאוד מול רומניה, שכן מדינה זו משופעת בתשתיות קריטיות עם סף חשיפה גבוה הזקוקות בדחיפות לפתרונות טכנולוגיים ובמענים לעמידה בסטנדרטים שהותוו על ידי האיחוד האירופי (NIS DIRECTIVE, GDPR).

ברקת קנפו, ראשת הנספחות של משרד הכלכלה והתעשייה ברומניה, מרחיבה על הקשרים של ישראל עם רומניה בתחום הטכנולוגי בכלל והסייבר בפרט.

"מוקדם יותר השנה רשמה לעצמה רומניה הישג דיפלומטי ומקצועי מרשים, עת בוקרשט גברה על בירות אירופיות נוספות וזכתה במכרז להקמת מרכז אבטחת הסייבר של האיחוד האירופי – פרויקט המכתיר דה פקטו את רומניה כבירת הסייבר של האיחוד האירופי. התהליך הזה אינו מתרחש בריק. הוא שיאו של תהליך בן לפחות 11 שנים, שבהן בנתה רומניה את אסטרטגיית הסייבר הלאומית שלה, את מסוגלותה הטכנולוגית, הארגונית והמדינתית, כמו גם את קשריה הבינלאומיים בזירה כה דינמית ומאתגרת כזירת הסייבר.

שיתופי הפעולה המסחריים והמקצועיים בתחום הסייבר בין ישראל לבין רומניה מהווים נדבך משמעותי ביותר בעבודת הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי ברומניה. מאז התחלתי את כהונתי כראש הנספחות הכלכלית של ישראל לרומניה בשנת 2018, הובלנו דיאלוגים בין ממשלתיים ומסחריים, כמו גם משלחות עסקיות, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם מערכי הסייבר של ישראל ורומניה, זרועות ממשל וסוכנויות לאכיפת החוק ברומניה וחברות סייבר ישראליות ורומניות".

מתי ההתחיל שיתוף הפעולה בינינו בתחום זה?

"ביוני 2019 נחתם מזכר הבנות היסטורי בין מערך הסייבר הישראלי לבין ממשלת רומניה, שהניח בסיס איתן למספר שיא של עסקאות בתחום הסייבר בשנת 2019 ותחילת 2020 בסיוע הנספחות הכלכלית בבוקרשט. על רקע העלייה המשמעותית בהיקף ובמידת התחכום של מתקפות הסייבר על בתי חולים ברומניה ותשתיות חיוניות נוספות, כמו גם מארג הקשרים המהודק שבנינו עם מגוון גורמים בממשל הרומני, יזמנו פורום סייבר מקצועי, שיאפשר שיתוף מידע שוטף בין המדינות וחשיפה לפתרונות ישראליים בתחום. גם לאורך תקופת המגיפה הוספנו לערוך אירועים פיזיים, היברידיים ווירטואליים עם שחקני מפתח בזירות הסייבר הציבורית והפרטית. דוגמה בולטת לכך התרחשה גם במסגרת ביקור נשיא המדינה ראובן ריבלין ברומניה בחודש יוני השנה.

"לא בכדי אנו רואים שנה אחר שנה את המקום המרכזי שזוכה לו תעשיית הסייבר הישראלית באירועים רשמיים של מערך הסייבר הרומני, שהשלים לא מכבר תהליכי ארגון מחדש בהשראת המודל הישראלי. כך, למשל, רק מוקדם יותר החודש ייצגתי את מדינת ישראל כדוברת הבינלאומית הראשונה בפתח פאנל מומחים, הדן בהשפעות מגיפת הקורונה על סוגיות בתחום אבטחת הסייבר. זוהי קריאת כיוון ברורה מצד הממשל הרומני, הרואה בעולם הסייבר הישראלי שותף ומודל לחיקוי. כיום, עם הצפי להקצאת תקציבי עתק מהאיחוד האירופי (ובהם תקציבי חילוץ וקרנות אירופיות דוגמת Digital Europe  ו-Horizon Europe) ומהממשל הרומני ולצד הצורך לעמוד בכללי התקינה האירופית – החזון מתקרב למימושו".

מהו היקף הייצוא של ישראל לרומניה בתחום זה?   

"מאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא פרסמה סקר בדבר ייצוא השירותים מישראל לרומניה לא נוכל לספק הערכות מספריות מדויקות בדבר היקף העסקאות. עם זאת, נוכל להעריך כי כ-35% מהפעילויות של הנספחות הכלכלית בבוקרשט הן בעלות ממשקים לתחומי הסייבר וביטחון המולדת. בהתאמה, מקרב סיפורי ההצלחה (עסקאות שנסגרו הודות למעורבותה הישירה של הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי ברומניה) של הנספחות הכלכלית בבוקרשט זוכות עסקאות סייבר של חברות ישראליות לשיעור דומה".

האם יש פעילות נוספת בתחום ההיי-טק?

"רומניה טומנת בחובה שלל הזדמנויות לייצוא הישראלי במנעד רחב של תחומים: ערים חכמות, בריאות דיגיטלית, אגרו-טכנולוגיה, מים, אנרגיה וכמובן סייבר וביטחון המולדת – שעליהם הרחבתי בתשובתי הקודמת. החברות הישראליות הפעילות ברומניה בוחרות לנהל את עסקיהן באמצעות מינוי נציגים מקומיים, המכירים את התרבות והשפה, ולעתים על ידי הקמת חברות בנות מקומיות ואף מרכזי פיתוח. במסגרת עבודתנו בנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה, אנו מחברים יצואניות ישראליות למגוון שחקני מפתח, ובהם גורמי ממשל, מפיצים, אינטגרטורים, שותפים פוטנציאליים ולקוחות קצה.

"אנו עושים זאת באמצעות קביעת מאות פגישות B2B ו-B2G וכן עשרות פרויקטי סקאוטינג (איתור חברות רלוונטיות) ומשלחות עסקיות מדי שנה. מדי שלישון אנו מגדילים את מספר החברות הישראליות והזרות הנעזרות בשירותי הנספחות הכלכלית".