כיצד חדשנות מזינה התאוששות כלכלית?

אחד המאפיינים שהקורונה שינתה בעולם האורבני הוא העלייה בחשיבות המרחב הציבורי וגידול ניכר של אנשים שרוצים להיות בו. זה היה נכון בשיא המגיפה, כאשר רשויות הטילו מגבלות על התקהלות במקומות סגורים, וזה בא לידי ביטוי כעת בכל העולם במאמץ לחזור לחיי שגרה לצד הקורונה. גם כאן המרחב הציבורי ממשיך לתפוס מקום מרכזי בשיקולים של עיר, שרוצה לסייע לכלכלת העסקים שלה שנפגעו מהקורונה באמצעות שיפור חוויות התושבים במקומות שהם נפגשים בהם במרחבים הציבוריים. עידוד תושבים לצאת למרחב ציבורי, שם ימצאו מקומות ישיבה, סביבות נעימות ומושקעות לצד אמצעים טכנולוגיים, יצירת כלים לעידוד הקנית בעיר, כל אלה יסייעו לחיזוק הכלכלה העירונית, שהיא חלק מיסודות עיר בריאה.

תפיסה חדשה זו לגבי עיר חכמה, שמתגבשת כעת בתחום אורבני, הציגה ד"ר הילה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב, בהרצאה שנשאה בפורום הכלכלי, שנערך במסגרת הכנס ותערוכת ערים חכמות שננעלה בסוף השבוע בברצלונה. אורן הייתה אחת מ-400 מרצים מכל העולם שהשתתפו באירוע, שהגיעו אליו 14 אלף מבקרים.

נושא ההרצאה היה "כיצד חדשנות מזינה התאוששות כלכלית". ההתאוששות הכלכלית מבוססת על שני צירים, הסבירה אורן בהרצאתה – הציר הראשון הוא חברתי ומבוסס על הקפדה על שוויון מלא בין תושבים, הבאים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים, ועל הצורך לאפשר להם ליהנות מהמרחב הציבורי באופן שוויוני.

"אחת המסקנות היא, שערים חכמות אחרי הקורונה צריכות להתמקד בחיבור בין הדיגיטל לטיפול ודאגה לאזרחים וליצור שוויוניות במקום שבו הם נפגשים: המרחב הציבורי", אמרה אורן. "כאן צריך לאפשר לאוכלוסיות חזקות ומוחלשות, באופן שבמקומות ציבוריים, כמו ברחובות ובמרכזי ערים לכולם תהיה הזדמנות שווה ליהנות ממרחב ציבורי עירוני, שמותאם ומעוצב לצרכים שלהם".

שוויון קהילתי

איך מממשים את הערך השוויוני קהילתי? ראשית, ברמה הפיסית. ד"ר אורן דיברה והציגה דוגמאות למרחבים עירונים, כמו בחלקים של העיר תל אביב, שבהם יש פיזור גדול של מקומות ישיבה בסביבה נעימה ומעוצבת. "סביבה כזו מזמינה אנשים לצאת מהבית, ואנו מעודדים את היציאה למרחב הציבורי", אמרה ד"ר אורן. הסביבה הזאת מאפשרת מפגשים וחיבור בין קהילות לא רק במרכזי ערים, אלא גם בפרברים ובשכונות המגורים. הטכנולוגיה נרתמת לחזון הזה על ידי כך שהרשות, כמו תל אביב, דואגת לרשת את כל המרחבים העירוניים ברשת Wi-Fi טובה. במקומות מסוימים אף יציבו מעין שולחנות עבור מי שרוצים לעבוד מהמרחב הציבורי במקום מהבית.

לאחר שהרשות דואגת להקים את אותם מרחבים ציבוריים, היא צריכה לעודד את התושבים לקנות מהעסקים המקומיים. כאן נכנס לפעולה השלב המקביל של התוכנית – שלב הכלכלה. בתל אביב, כמו בערים אחרות בעולם, כבר מונהג היום הנושא של מטבעות עירוניים-קהילתיים, שבאמצעותם יכולים תושבים לקנות מוצרים מהעסקים שבאזור מגוריהם או בעיר. דוגמה אחת כבר פועלת ביפו, באזור רחוב שדרות ירושלים, שם הייתה פגיעה קשה בעסקים עוד לפני הקורונה בגלל העבודות על הרכבת הקלה והקורונה רק החמירה את המצב.

פילנתרופיה אורבנית

אבל אין די ביצירת הסביבה האורבנית שתמשוך אליה את התושבים המבוססים, אלא צריך גם לסייע לחלשים, כדי שיוכלו ליהנות מהיתרונות האלו. כאן נכנס המושג פילנתרופיה אורבנית, שקרן תל אביב, בראשותה של ד"ר אורן, מתמקדת בו בשנים האחרונות, במסגרת התפיסה של מעבר מהגלובליות ללוקאליות. הפילנתרופיה הזו מבוססת על שותפים מקומיים ושותפים גלובליים. בין היתר, יש מיזמים שכבר פועלים, כמו הארגון ללא מטרות רווח SFI, שפועל במתכונת של קרן הון, אבל למטרות חברתיות, כמו, למשל, סיוע וצמצום הבדידות של תושבי העיר. אחד הרעיונות מדבר על גיוס איגרות חוב מהציבור, שהתמורה בעדן תלויה בהצלחת מיזם חברתי, כמו הקלה על הבדידות של תושבים. תחום פעילות אחר הוא הקמת מסגרות לימודיות לצעירים על מנת לחזק אצלם את תחום המדעים והמתמטיקה, כדי שתהיה להם הזדמנות שווה בעתיד להשתלב בתחומי ההיי-טק ותחומים נדרשים אחרים.

"מעבר פרויקטים מהכלכלה הגלובלית למקומית המשותפת בפילנתרופיה הציבורית של החלל העירוני מאפשר למקד את תשומת הלב בתושב, מקצר תהליכים, ומאפשר הזדמנות שווה לכל התושבים", אמרה אורן. היא קוראת למנהלי ההיי-טק להירתם לפילנתרופיה המקומית, דווקא מהמקום המוצלח שאליו הביאו את תעשיית ההיי-טק ואת מדינת ישראל, כסמל למדינת החדשנות.

בסוף הרצאתה ציינה אורן, כי תל אביב מיישמת את תפיסת העיר החכמה כבר מ-2014, כאשר זכתה בפרס העיר החכמה בעולם בתחרות שנערכה בכנס זה של ערים חכמות באותה שנה, ומאז היא ממשיכה להוביל את התחום גם בארץ וגם בעולם.