"המנהיגים העסקיים שמים לב ל-AI – אבל הרגולציה לא מוכנה למהפכה"

מהם האתגרים בתחום הבינה המלאכותית? מה מצבו כיום? ומה יהיה אתו בעתיד? מומחים מדברים על תחום ה-AI

אלי אושרוביץ', מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של קומפרנדו AI.

"המנהיגים העסקיים יותר מפוקסים ויותר שמים לב לתחום הבינה המלאכותית, והם יודעים מה הם רוצים להשיג ממנו. לעומת זאת, הרגולטור לא מוכן למהפכה הזאת ולא יודע איך להתמודד אתה. התחום הזה דורש שינוי וזמן לאימוצו. עם זאת, הוא מתפתח במהרה", כך אמר אלי אושרוביץ', מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של קומפרנדו AI.

אושרוביץ' דיבר במסגרת פאנל שנערך כחלק מכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים במיינדספייס בתל אביב. את הכנס הנחה בן פלד, יוזם האירוע וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים, ואת הפאנל – עדי גוזס, שותפה בקרן אנטרי קפיטל. לצד גוזס ואושרוביץ' השתתפו בדיון ריימונד ואן אס, מנהל תחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית במילימאן, ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא הפירמה שנושאת את שם משפחתו, וסיגל שקד, שותפה מייסדת וסמנכ"לית הטכנולוגיות של דטומייז.

ד"ר לוצאטו אמר כי "אנחנו רואים בשנים האחרונות הרבה יותר בינה מלאכותית, כי התחום הזה הרבה יותר בוגר מבעבר. חברות רואות שהמתחרות עושות AI ואומרות לעצמן: למה שגם אנחנו לא נעשה? הבינה המלאכותית חולשת על תחומים רבים ורחבים מאוד, למשל אחד הפרויקטים מבוססי ה-AI והלמידה העמוקה שאנחנו עסקנו בו – לשים תרופות בקופסאות באמצעות טאבלטים. המכונה למדה את כל הטאבלטים שהיא השתמשה בהם, והיא הייתה יכולה לעצור את המערכת אם משהו קרה".

מימין: ריימונד ואן אס, מנהל תחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית במילימאן, וד"ר כפיר לוצאטו, נשיא לוצאטו. צילום: ניב קנטור

בהמשך דיברו המשתתפים על האתגרים שתחום הבינה המלאכותית מציב. לדברי אושרוביץ', "ככל שהתחום מתפתח רואים בו יותר אתגרים. למשל בעולם הרכבים האוטונומיים, שיש שם דברים שעדיין לא ברור איך להתמודד אתם, או העובדה שה-AI ייתר מקצועות מסוימים ואנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם. מהצד השני, הוא ייצור הרבה מקומות עבודה". "כמו כן", ציין, "הכיוון הוא לבנות מודלים גדולים יותר ויותר, כי יש יותר דטה וכוח מחשוב. יש בפנינו סכנות לחוסר הוגנות, כשעוד ועוד החלטות מתקבלות בהתבסס על AI – והן לא הוגנות, לא שקופות ומוטות".

שקד אמרה כי "אתגרי הדטה, ובכלל זה הבינה המלאכותית, הם נתונים לא יעילים, איזון והתגברות על הטיות. הדטה היא לא תמונת מצב. אני מאמינה שעם הבגרות של הבינה המלאכותית יהיה הרבה יותר קל אתה".

ואן אס ציין אתגר נוסף – המחסור בטאלנטים בתחום ה-AI. "ברוב האוניברסיטאות כבר יש למידת מדעי נתונים, אבל עדיין קשה למצוא מדעני נתונים מומחים", אמר. "אתגר גדול יותר הוא הפצת המידע על ההזדמנויות שגלומות בבינה המלאכותית. אנשים יודעים מעט מאוד על הטכנולוגיה הזה ובמה היא יכולה לתרום לארגון הזה". ואן אס העיר ש-"ככל שהארגון יותר מסורתי, יש יותר אתגרים באימוץ ה-AI".

גם ד"ר לוצאטו הגדיר את חוסר הידיעה כאחד המכשולים בתחום, ואמר כי נכונה בהקשר זה (במהופך) האמירה של אלברט איינשטיין שלפיה הדמיון הוא חובק עולם, אבל הידע – מוגבל. "יש בתעשייה שני כיווני חשיבה בכל הנוגע לבינה מלאכותית: האחד הוא שמדובר בתוכנה, זה מסובך ובואו נתעלם מזה. זה רע מאוד לתעשייה, כי אנחנו עלולים להתעורר יום אחד ולגלות שהמתחרים שלנו, שהשקיעו בבינה מלאכותית – הצליחו, ואנחנו לא. כיוון החשיבה השני הוא להסביר לאנשים כדי שיבינו איך זה עובד, לתת להם את הזמן לעשות את המאמצים למצוא את אמצע הדרך כדי להגיע להבנה מהו ה-AI ומהם היתרונות שהוא נותן. ישראל היא החזית של ה-AI, אלא שכאן, אנשים לא לוקחים את הזמן כדי להבין את התחום. זה יכול לגרום לנו להפסיד את היתרון שלנו בעולם הבינה המלאכותית".

סיגל שקד, שותפה מייסדת וסמנכ"לית הטכנולוגיות של דטומייז.

סיגל שקד, שותפה מייסדת וסמנכ"לית הטכנולוגיות של דטומייז. צילום: ניב קנטור

החלק הבא של הדיון עסק בעתיד התחום. "יש לי חזון ברור: המודלים של הבינה המלאכותית יהפכו לקומודיטי", אמר ד"ר לוצאטו. "התעשייה תתמקד במערכות בינה מלאכותית שאפשר להבין אותן, וחברות שמרכזות את המאמץ שלהן בפיתוח מודלי AI ירוויחו מהמהפכה הזאת. כיום יש הרבה חברות שבונות את אותו הדבר מנקודות מבט שונות, גם בעולם ה-AI, אבל רק אחת או שתיים מהן בכל סגמנט ישרדו בעוד 5-10 שנים".

ואן אס אמר כי "חברות רבות עוברות תהליכי דיגיטליזציה, וזה יגביר את השימוש ב-AI בשנים הקרובות. יש יותר אנשים שמבינים את זה, יותר כלים להטמעת AI בחברות והבחירה בו נתפסת כטבעית יותר מבעבר. אם המתחרה שלך משתמש ב-AI, אתה לא יכול להתעלם מזה".

שקד חזתה ש-"ה-AI יהיה עוד שירות, ונראה הרבה יותר ממנו בשנים הקרובות".

לדברי אושרוביץ', "הבינה המלאכותית תשפיע יותר על החיים שלנו, אבל הלמידה העמוקה תהיה לא רלוונטית ומדעי הנתונים ייעלמו. אנשי למידה עמוקה ומדעי נתונים לא יוכלו להתחרות עם המחשבים. כמו כן, אני מאמין גדול בערים החכמות – והן יקרמו עור וגידים".

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים