"יש דיסוננס בין טכנולוגיות מדהימות והיכולת להטמיען לטובת הצרכן"

"ישראל היא מעצמת היי-טק עם כמות משמעותית של פינטקים ויוניקורנים מובילים. אין כיום כמעט אף חברת פינטק ישראלית שהתחילה את הטמעת המוצר שלה בישראל – וזאת, בזמן שישראל יכלה לשמש אתר בטא מצוין לחברות אלו ולגדל אותן כאן. השפה העברית, הקוטן של השוק הישראלי, חוסר הבהירות הרגולטורית וריכוזיות המערכת הפיננסית – יצרו נתק בין מגזר הפינטק הישראלי הצומח בעולם, לבין הציבור בישראל. יש דיסוננס מובהק: בין היכולת שלנו כמדינה לייצר פתרונות טכנולוגיים מדהימים לכל העולם – לבין היכולת להטמיע את הטכנולוגיה הזאת בישראל לטובת הצרכן", כך אמרה ענת גואטה, יושבת ראש הרשות לניירות ערך.

גואטה דיברה בוועידת הפסגה המובילה ב-IT ישראל. האירוע התקיים ביום א' באולם האירועים לאגו בראשון לציון. באירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו מאות מנמ"רים ומנכ"לים מובילים במשק. את המליאה המרכזית הנחה פלי הנמר, יזם ונשיא הקבוצה.

לדבריה, "אחד מיעדיה האסטרטגיים של רשות ניירות ערך הוא עידוד האימוץ של חדשנות טכנולוגית בשוק ההון, מתוך ההבנה שטכנולוגיות חדשניות מאפשרות פתרון יעיל לבעיות ומשנות מציאות לטובה בנושא צריכת מוצרים ושירותים  פיננסיים. חדשנות טכנולוגית תשפר את איכות הצריכה הפיננסית לצרכן ולמשקיע באמצעות הרחבת המגוון, הגדלת ההיצע והגברת הנוחות והפשטות שבצריכתם. כך, בסופו של התהליך, הלקוח ישוב למקום הנכון לו – במרכז".

"בישראל מתרחשים בשנים האחרונות תהליכים להגברת התחרות ולפתיחת השוק לחברות הפינטק,בשל ערכן כמחוללות תחרות במערכת הפיננסית", אמרה גואטה. "הרפורמה המשמעותית ביותר בעשור האחרון במערכת הפיננסית היא רפורמת הבנקאות הפתוחה. במסגרתה, הרשות תפתח את השוק לחברות פינטק שיפעלו בישראל. צעדים ראשונים ברפורמה היו הקמת מאגר נתוני אשראי, המעבר בקליק בין בנקים, ההקלות בתנאי קבלת רישיון בנק והקמת הבנק הדיגיטלי הראשון ב-2019, לאחר כ-40 שנה שבהן לא הוקם בנק חדש".

ממשלת ישראל, ציינה, "הטילה על הרשות את האחריות להוביל את פיתוח האקוסיסטם של תעשיית הפינטק ולהעניק רישיונות לחברות הפעילות בתחום התשלומים והמידע הפיננסי בישראל שיבחרו לפעול בישראל".

"הפיקוח על הבנקים נערך לרפורמה כבר כמה שנים, והבנקים בישראל מוכנים עם התשתית הטכנולוגית הנדרשת לשיתוף מידע", אמרה. "המשמעות היא ששוק חדש לגמרי ייפתח בישראל לחברות הפינטק".

"אנחנו לא מדברים רק על בנקאות פתוחה", ציינה גואטה, "אלא מסתכלים רחב ורחוק יותר ורואים לנגד עינינו את חזון ה-Open Finance – לא רק פתיחה של המידע במערכת הבנקאית אלא במערכת הפיננסית בכללותה. לשם אנחנו מכוונים ונערכים, כך שבעתיד הלקוח יוכל לקבל גישה ישירה, ידידותית ופתוחה לכל העולם הפיננסי שלו, בלחיצת כפתור. לחברות הפינטק נוצרת הזדמנות לשוק חדש כאן בבית, לא רק בחו"ל".

"הרשות", אמרה היו"רית, "עומדת בקשר רציף עם חברות פינטק רבות, שבוחנות אפשרות לפתיחת פעילות בישראל. אני מעודדת את השיח השוטף והיום יומי עם התעשייה".

"כרגולטור ששם לעצמו מטרה להטמיע חדשנות, אנחנו עוסקים גם בקידום סביבת תשתית שנדרשת להשיג מטרה זו. אנו פועלים, בין היתר, לפתח ולקדם מעבר של הפעילות הפיננסית לסביבת ענן. טכנולוגיות הענן הפכו להכרח עבור חברות בענף הפינטק ובכלל. בישראל החל תהליך הקמה של תשתיות לשירותי ענן, כמו, למשל, פרויקט נימבוס שהרשות תהיה חלק ממנו, וכן שירותי ענן של גופים מקומיים ובינלאומיים נוספים. אנחנו בוחנים כיצד ניתן לעשות שימוש מיטבי בשירותים האלו ומקדמים כמה מהלכים בתחום: בתוך הבית – מקצת ממערכות המידע שלנו כבר עלו לענן, ואנחנו פועלים כדי להסב מערכות קיימות וחדשות לענן ומתאימים את  הפתרונות לדרישות נושאי אבטחת המידע והגנת הפרטיות; הרשות מפעילה תוכנית, 'דטה סנדבוקס' בשיתוף רשות החדשנות, שבמסגרתה אנחנו מלווים חברות פינטק לייצר פתרונות מעולים לגופים שעליהם אנחנו מפקחים בשוק ההון".

"אנו מניחים תשתית רגולציה לפעילותן של בורסות ניירות ערך ומסלקות המבוססות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. העלויות הנמוכות יחסית של השימוש בטכנולוגיה הזו ואפשרות הביזור שלה עשויות לתרום רבות לפיתוח התחרות והנגשת מוצרים פיננסיים לציבור", ציינה. "בשנה האחרונה הוגבר קצב הבדיקה והניסויים של יצירת מטבע דיגיטלי (CBDC), שישמש תחליף מזומן דיגיטלי וירתום את טכנולוגיית הענן והבלוקצ'יין לייעול משמעותי של מערכות התשלומים הנוכחיות".

"לצד פעילות המו"פ הענפה והמבורכת בישראל", סיכמה, "חשוב להבטיח שגם הפעילות עצמה תתקיים בישראל. הצרכן הישראלי נחשף לאפשרויות הללו ומכיר אותן, אך כיום, הנגישות שלו למוצרים הללו מוגבלת. אני צופה התפתחות משמעותית ומואצת בתחום שירותי הפינטק, שיהיו זמינים לצרכן הישראלי כבר בשנה הקרובה – זה הזמן לקפוץ על העגלה".