בפרלמנט הבריטי "צלבו" את פייסבוק בגלל בטיחות המשתמשים

ביום ה' האחרון הודיעה פייסבוק כי היא ממתגת את עצמה מחדש תחת השם Meta – בניסיון לנער מעליה לכלוך וכתמים שדבקו בה באופן דרמטי באחרונה, וכן בתוך התבוננות קדימה לעתיד לבוא אל הפיכתה לענקית מטאברס.

באותו יום, עם זאת, התרחש גם דבר פחות חגיגי כשהאחראית על תחום האבטחה העולמית של מטא-פייסבוק, אנטיגונה דייויס, פגשה את מחוקקי בריטניה, במסגרת דיון שנסוב סביב בטיחות משתמשי האינטרנט בכלל, אך שעסק בעיקר בענקית ממאנלו פארק ו"מעלליה" האחרונים.

פייסבוק שלחה את אחת הקברניטות המובילות שלה למשימה, כיוון שהחברה נדרשה לתשובות לפרלמנט הבריטי עקב סדרת חשיפות חדשה שגילתה כי האלגוריתם של פייסבוק, לפחות לכאורה, מקדם תוכן מקטב המעורר שנאה.

דייויס השתתפה בדיון באופן וירטואלי באמצעות וידיאו ובמהלך הדיון התעקשה כי האלגוריתם לא פועל באופן המטריד כפי שנחשד, והוסיפה והבהירה כי הענקית האמריקנית ממאנלו פארק תברך על רגולציה ממשלתית יעילה.

הממשלות מוטרדות מסוגיית ביטחון המשתמשים

באחרונה החלו ממשלות באירופה, וכן הממשל בארה"ב, להיאבק ביתר שאת על מנת להסדיר את פלטפורמות המדיה החברתית בכללן, וזאת בכדי לצמצם את התפשטות התוכן מזיק דרכן, את הפייק ניוז המופץ לכל עבר, ואת האימפקט השלילי שלהן במיוחד על משתמשים צעירים.

בריטניה מובילה את המאמץ הזה, באמצעות הגשת חקיקה שתאפשר לה לקנוס חברות מדיה חברתית בעד 10% מהיקף המחזור שלהן, אם לא יצליחו להסיר או להגביל את הפצת התוכן הלא חוקי או מוסרי דרכן. אופציה שעלתה על הפרק היא גם להציע חקיקה משנית, שתטיל אחריות חוקית על מנהלי החברה, אם הצעד של איום הקנסות לא ישא פרי.

פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום מסך צילום: צילום מסך

הנושא עלה לסדר היום בשבועות האחרונים עוד יותר מתמיד אחרי שחושפת השחיתויות בפייסבוק, פרנסיס האוגן – שעבדה כבכירה בחברה במשך כשנתיים – הוציאה לעולם מידע פנימי שבו נתקלה, ושאותו אספה, המעיד על כך שהחברה מנצלת את הרעות החולות שהפלטפורמות שבבעלותה מעוללות (ושעליהן למדה ממחקרים ודיווחים שונים) על מנת לגזור קופון ורווחי ענק. האוגן – שאת המידע מהמסמכים שליקטה מפרסם באחרונה קונסורציום של 17 כלי תקשורת אמריקנים – עורכת בימים אלו סבב אירופי, במסגרתו היא מגיעה לספר למחוקקים ולממשלות את שמצאה וחשפה.

ביום ב' האחרון היא התייצבה גם מול וועדה של מחוקקים בפרלמנט, ואמרה להם כי האלגוריתמים של פייסבוק דוחפים תוכן קיצוני ומפלג למשתמשים, בתוך שהיא מדגימה את העניין בהתבסס על חשיפותיה.

"אני לא מסכימה שאנחנו מחזקים את השנאה"

ואולם, כאמור, אנטיגונה דייויס מפייסבוק הכחישה את ההאשמות. "אני לא מסכימה שאנחנו מחזקים את השנאה", אמרה דייוויס לוועדה ביום ה'.

"אני חושבת שאנחנו מנסים לקלוט איתות, כדי לוודא שאנחנו מורידים תוכן שמפלג, למשל, או מקטב", טענה דייויס בפני הפרלמנט. "אנחנו לא מעוניינים לחזק את השנאה בפלטפורמה שלנו וליצור חוויה רעה לאנשים, הם לא יחזרו", הבהירה. "גם המפרסמים שלנו לא יתנו לזה לקרות".

נזכיר כי האוגן הוציאה לתקשורת תכנים פנימיים שבהם עסקו בכירי פייסבוק ושהעידו כי הם ידעו על מחקרים פסיכולוגיים שמצאו כי תוכן שמעורר כעס מייצר יותר מעורבות של המשתמשים. ממסמכי פייסבוק שהציגה האוגן ניתן היה להתרשם די בבהירות שהחברה הבינה את המסר, אבל במקום לפעול לצמצום הכעס, דווקא מינפה אותו לטובת הצלחת העסק.

עוד דוגמה לכך היא חשיפת מידע על אינסטגרם, שבבעלות פייסבוק, שהאלגוריתם שלה מציג בפני נערות עם הפרעות אכילה ועניין ברזון מופרז דווקא את מה שגורם למצבן להתדרדר עוד – תמונות של נערות אחרות בתת-משקל. מדוע? כי זה מעניין אותן וגורם להן לבלות יותר באינסטה.

האחראית על תחום האבטחה העולמית של פייסבוק, אנטיגונה דייויס. צילום: תמונת פרופיל בטוויטר

"איפה עוצר המרדף אחרי הכסף?"

"איפה עוצר (המרדף אחרי – ג"פ) הכסף?" שאל דמיאן קולינס, העומד בראש הוועדה, את דייויס. "זו חברה מלאה במומחים, וכולנו עובדים יחד כדי לקבל את ההחלטות האלה", ענתה לו דייוויס שהוסיפה: "אין לנו אינטרס עסקי, אין לנו אינטרס עסקי בכלל, לספק לאנשים חוויה שלילית או לא בטוחה".

"אמרת שפייסבוק לא מעצימה את השנאה?" שאל קולינס בעוקצנות. "נכון", ענתה לו דייוויס. "אני לא יכולה לומר שמעולם לא המלצנו על משהו שאתה עשוי להחשיב כשנאה, אבל מה שאני יכולה לומר זה שיש לנו בינה מלאכותית שנועדה לזהות דברי שטנה". היא הצהירה כי פייסבוק משתמשת בבינה מלאכותית כדי להפחית את השכיחות של התופעה ל-0.05%, ואולם סירבה לומר כמה תוכן מסוכן מסוגלות מערכות הבינה המלאכותית לזהות.

באחד ממספר חילופי הדברים הנוקבים בשיחה הטעונה אמר חבר הפרלמנט הסקוטי, ג'ון ניקולסון, לדיוויס כי "כל זה דווקא מעיד על כך שפייסבוק מקדמת ניצול לרעה שמגיבה רק כאשר אתם תחת איום, בין אם מפרסום נורא או מחברות, כמו אפל, שמאיימים עליכם כלכלית".

פייסבוק "רוצה רגולציה"

דייויס הוסיפה ואמרה לוועדת הפרלמנט הבריטי שמנסה לחקור את הנושא כי פייסבוק רוצה שהרגולטורים יתרמו גם הם להפיכת פלטפורמות המדיה החברתיות לבטוחות יותר, למשל בחקר הפרעות אכילה או דימוי גוף.

עוד בדיון, המחוקקים לחצו על פייסבוק לספק את הנתונים שלה לחוקרים עצמאיים, שיכולים לבדוק כיצד המוצרים שלה עלולים להזיק. דיוויס אמרה אמרה שיש לה דאגות לגבי הפרטיות לגבי האופן שבו נתונים כאלה ישותפו.
"זה לא עניינה של פייסבוק לקבוע פרמטרים סביב המחקר", אמר לה קולינס, יו"ר הוועדה, בתגובה זועמת.

"רבים מאלה הם נושאים חברתיים ואנו רוצים שהרגולטורים ישחקו תפקיד", אמרה דיוויס, כשהיא מגלגלת את הכדור למגרש של המחוקקים והממשלות. היא גם הוסיפה כי פייסבוק תקבל בברכה רגולטורים בעלי "סמכויות אכיפה מידתיות ואפקטיביות".

"אני חושבת שאחריות פלילית שתוטל על דירקטורים היא צעד די רציני, ואני לא מאמינה שאנחנו צריכים את זה כדי לנקוט בפעולה", אמרה דייוויס בהתייחס להצעת חוק המשנה.

לא רק פייסבוק

יצוין כי בדיון השתתפו גם נציגים מגוגל, טוויטר ו-טיקטוק שענו גם הם על שאלות של הוועדה הפרלמנטרית אשר בדקה את טיוטת החקיקה של ממשלת בריטניה למאבק בתוכן מקוון מזיק. מספר ימים קודם לכן החברות הללו העידו בפני מחוקקי ארה"ב, וסיפקו מעט מחויבות נחרצת לחקיקה האמריקנית המתגבשת שאמורה לחזק את ההגנה על ילדים מפני פגיעה באינטרנט, החל מהפרעות אכילה, המשך בתוכן מיני בוטה וכלה בחומרים המקדמים סמים ממכרים.

נציגים מגוגל ומשירות הווידאו שלה, יוטיוב, ששוחחו עם מחוקקי בריטניה ביום ה' דחקו לשינויים של מה שהם תיארו כהגדרה רחבה מדי של נזקים מקוונים. גם הם הופיעו בדיון באופן וירטואלי, ולפי הדיווחים שאלות המחוקקים לא היו קשות כלפיהן כפי שהיו לפייסבוק, שפשוט נצלבה בפרלמנט לא רחם.