רוב הציבור: הפייק ניוז על החיסונים לא משפיע עלינו
רק 1.5% מהישראלים מעידים שהם מושפעים מהמידע על הקורונה ברשתות החברתיות - כך עולה ממחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי ● המדיה החברתית היא אמצעי התקשורת המשפיע ביותר על כלל הציבור, אולם אצל היהודים, הטלוויזיה עדיין לפניה
אמצעי התקשורת המשפיע ביותר על השקפת העולם של הישראלים הוא הרשתות החברתיות – יותר מערוצי הטלוויזיה ושאר אמצעי התקשורת, חצי מהציבור טוען שהפייק ניוז פוגע בהבנתו את המציאות ולמרות זאת, רובו המכריע גורס שהמידע הכוזב על החיסונים כלל לא משפיע עליו. נתונים אלה עולים ממחקר שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב.
המחקר נערך בשבועות האחרונים לקראת הכנס השנתי על שם הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אמנון ליפקין-שחק ז"ל, שייערך בראשית השבוע הבא. השתתפו בו 1,000 איש.
על פי הנתונים, הרשתות החברתיות קיבלו את המקום הראשון בדירוג אמצעי התקשורת המשפיע ביותר על הציבור, לפי הציבור עצמו – עם 27.2%. ערוצי הטלוויזיה נמצאים לאחר מכן עם 25.8%. בחלוקה למגזרים, בחברה הערבית, הרשתות החברתיות משפיעות הרבה יותר משאר אמצעי התקשורת, עם 47.1%, בעוד שבציבור היהודי הטלוויזיה עדיין נמצאת במקום הראשון, עם 27.4%, לאחר מכן הרשתות החברתיות עם 23.7% ובמקום השלישי אתרי האינטרנט עם 20%.
מבין הרשתות החברתיות, 41.2% משתמשים בפייסבוק על מנת להתעדכן או להביע את דעתם בנוגע לנושאים מדיניים-ביטחוניים – שיעור גדול בהרבה משאר אמצעי המדיה החברתית.
יותר מ-60% מוכנים להשתתף בהסברה הישראלית ברשתות החברתיות
ההסברה הישראלית זוכה לציון נכשל מהציבור (4.8 בדירוג של בין 1 ל-10). עושה רושם שזאת אחת הסיבות לכך שרוב הציבור מוכן לתמוך באופן פעיל במדיניות של ישראל ברשתות החברתיות בזמן עימות צבאי – 61.2%. ההסבר של אלה שאינם מוכנים הוא אינסטרומנטלי: "אין לי את הזמן או את הכלים על מנת להיות פעיל.ה ברשתות החברתיות" או "אני לא חושב.ת שפעילות שלי ברשתות החברתיות תועיל למאמץ של מדינת ישראל".
עוד עולה כי כמחצית מהציבור מודה שחש פגיעה ביכולת שלו להבין את המציאות בגלל הפייק ניוז: כמחצית השיבו בחיוב (49.8%) וכמחצית – בשלילה (50.2%).
רוב גדול בקרב הציבור הישראלי תומך בחיסונים לקורונה – 86.8%. המומחים המקצועיים שהופיעו באמצעי התקשורת הם הגורם המשפיע ביותר על עמדת הציבור הכללי ביחס לחיסונים – 23%, לאחר מכן ההסברה של משרד הבריאות – 17.2%, והאחריות החברתית – 17.1%. למרות כוחן העצום של הרשתות החברתיות, ניכר שדווקא ביחס לחיסונים, המידע שהגיע מהן השפיע על הציבור במידה זניחה – 1.5%. כלומר, 98.5% מהציבור לא הושפעו מהמידע שמוצג על החיסונים ברשתות החברתיות, כולל הפייק ניוז.
מה הכי מדאיג את הישראלים ברשתות החברתיות?
הסקר מעלה שהתופעה שמדאיגה ביותר את הישראלים ברשתות חברתיות היא בריונות והתבטאויות של שנאה, עם 45.7%. רק מיעוט זניח לא מודאג מהשפעת הרשתות החברתיות כלל – 6.7%. נתון נוסף הוא שבציבור הערבי חוששים יותר מאשר בציבור היהודי מהיעדר הפרטיות וביטחון המידע – 28.1% לעומת 17.8%, בהתאמה.
המשיבים נשאלו מי צריך להכריע באשר להסרת תכנים מהרשתות החברתיות. חלק ניכר – 32.8% – סבור שגוף ממשלתי הוא זה שצריך לעשות זאת, כחמישית סבורים שזהו תפקידו של בית המשפט ורק לאחר מכן הרשתות החברתיות עצמן – 16.2%. קרוב לרבע מהציבור – 22.3% – ענה שלא צריך להסיר תכנים ברשתות החברתיות.
רוב הציבור: אף צד לא ניצח בשומר החומות
בנושאים הביטחוניים יש רוב לגורסים שאף צד לא ניצח בשומר החומות, כאשר בין אלה שציינו צד מנצח – רובם טענו שמדובר בישראל (31.5% לעומת 8.4% לחמאס). כמו כן, יש רוב לחושבים שזניחת מדיניות העמימות פוגעת בביטחון המדינה והגורם החשוב ביותר על פי הציבור לניצחון בעימות צבאי הוא רגיעה ביטחונית ממושכת ולא מיעוט נפגעים בצד הישראלי.
הגורמים שזוכים לאמון הגבוה ביותר של הציבור במסירת מידע בנושאי ביטחון וצבא הם דובר צה"ל וגורמי ביטחון רשמיים נוספים עם 30.4%. אחריהם מומחים בתחום המקצועי עם 20.3%. כל היתר זכו לאמון נמוך. נתון נוסף מעלה ש-80% תומכים בהפעלת צנזורה ביטחונית ורק 20% מתנגדים לכך.
תגובות
(0)