מחקר: הקורונה נתנה בוסט לטכנולוגיות לביטחון הציבור

88% מהאזרחים ברחבי העולם רוצים לראות את ביטחון הציבור משתנה באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת; 71% אומרים שעל מנת להתמודד עם אתגרי העולם המודרני יש צורך בטכנולוגיות מתקדמות, כגון: מצלמות וידיאו, ניתוח נתונים, אבטחת סייבר וענן – כך עולה ממחקר חדש של מוטורולה סולושנס.

מוטורולה סולושנס

המחקר של מוטורולה סולושנס נערך יחד עם מכון המחקר גולדסמית'ס שבאוניברסיטת לונדון, בקרב 12,000 אזרחים, 50 ארגונים העוסקים בביטחון ובטיחות הציבור, ארגונים מסחריים ומומחים מ-12 מדינות.

עוד עלה מהמחקר כי 70% מהנסקרים טוענים שארגוני חירום צריכים לחזות סיכונים, דבר שיכול להתאפשר על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. 75% אומרים כי הם סומכים על ארגונים המחזיקים במידע שלהם – כל עוד הם משתמשים בו כראוי.

הטיה באופן בו הציבור חושב על טכנולוגיה, ביטחון ובטיחות

המחקר זיהה שלוש מגמות עיקריות, המעידות כי אזרחים ברחבי העולם הגיעו לנקודת הטיה באופן בו הם חושבים על טכנולוגיה, ביטחון ובטיחות.

המגמה הראשונה, ציינו החוקרים, היא שהמגיפה הגדירה מחדש את הציפיות שלנו לבטיחות. לדברי ד"ר כריס בראואר, מנהל החדשנות במכון ללימודי ניהול (IMS) בגולדסמית'ס, שערך את המחקר, "אזרחים בכל רחבי העולם משלימים עם החיים לצד המגיפה. טכנולוגיה יכולה למלא תפקיד הרבה יותר משמעותי בשמירה על ביטחוננו. בנוסף, גברה ההבנה מדוע ארגוני ביטחון הציבור זקוקים לטכנולוגיה, על מנת להגיב לאיומים חדשים".

המגמה השנייה היא שהמגיפה האיצה את הצורך לחדשנות טכנולוגית בארגונים ובעסקים לביטחון ובטיחות הציבור, במיוחד בתחומי אימוץ הענן, השימוש בווידיאו ויכולת חיבור בין ארגונים ומערכות שונים. זאת, תוך הבנה מחודשת בצורך בתקשורת אמינה וגמישה. "למרות שארגונים רבים תכננו מהלכי חדשנות לפני פרוץ המגיפה, הצורך הפתאומי להסתגל למסגרות זמן של פריסת טכנולוגיה דחוסה, יצר מקרי שימוש חדשים רבים", אמר מאהש ספטרישי, סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיה ראשי במוטורולה סולושנס. "ישנן דרכים יוצאות דופן שבהן הטכנולוגיה משמשת לתמיכה בביטחון ובבטיחות ומתאימה את עצמה למדיניות ולצרכים המשתנים במהירות", הוסיף.

המגמה השלישית היא הצורך שהטכנולוגיה תהיה הוגנת, שקופה ומכילה. עוד עולה מהמחקר כי נדרשת מעורבות ציבורית רבה יותר, כדי להגביר את ההכלה וההבנה של טכנולוגיות חדשניות, כגון בינה מלאכותית. כך, רק 52% מהנשאלים אמרו כי הם סומכים על בינה מלאכותית שתנתח מצבים של איום. לדברי ספטרישי, "בינה מלאכותית צריכה להיות מעוצבת באופן המכבד את קבלת ההחלטות האנושית ולוקח בחשבון את הצרכים של הציבור, תוך מתן אפשרות למשתמשים לקבל החלטות מושכלות יותר ולהגיב לאיומים מורכבים. עיצוב טכנולוגיות מתקדמות כמסייעות, מבטיח כי קבלת ההחלטות תישאר באחריותם הבלעדית של בני האדם".

החוקרים סיימו בציינם כי "המגיפה הדגישה את הצורך להסתכל על הדברים ולהגיב אחרת – החל מהערכת סיכונים וניבוי ועד להערכה ושילוב הטכנולוגיות הנכונות לתמיכה ברצף העסקי. היא גם חיזקה את הצורך בתקשורת ושיתוף פעולה טוב יותר עם קהילות ובין בעלי עניין, כדי לתמוך בשימוש מורחב בטכנולוגיות מתקדמות".