חיים שני, מנכ"ל האוצר: "איני רוצה להפסיק את האקזיטים – אלא לסייע לחברות להישאר בארץ"

"אני לא רוצה להפסיק אקזיטים של חברות סטארט-אפ ישראליות. כל שאני מבקש לעשות הוא ליצור את התנאים שיאפשרו לחברות ה-IT המקומיות להישאר בישראל. אנחנו רוצים שיהיה פלורליזם – שהענף יהיה של חברות קטנות, בינוניות וגדולות", אומר חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים.

שני נכנס לתפקידו בסוף 2009 לאחר שורת תפקידים בכירים בענף ההיי-טק, בין השאר כמנכ"ל נייס (Nice) ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) ישראל. כעת הוא מבקש לקדם את ההיי-טק המקומי המוכר לו היטב, ובכללו את ה-IT, עם תכנית חדשה לקידום התעשייה עתירת ידע בישראל. מבקרי התכנית מציבים סימני שאלה רבים לגבי הצלחתה.

"כשנכנסתי לתפקיד", אומר שני, "ועל רקע עברי, ביקש ממני שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להכין תוכנית מקיפה לקדם את ענף התעשיות עתירות הידע המקומי. התוכנית שהצגנו באחרונה היא מקיפה וכוללת, ומטרתה לטפל בכל ההיבטים של התעשייה, מהשלב השורשי של החינוך, ועד להפיכת חברות הסטארט-אפ לכאלה שיוכלו לעמוד על רגליהן".

אחת הבעיות הכואבות של הענף, היא העדר משקיעים מוסדיים בהיי-טק המקומי. כיצד תשכנעו אותם להשקיע בקרנות הון הסיכון המקומיות?
"יש חשיבות לכך שגם המשקיעים המוסדיים בישראל ישקיעו בהיי-טק. מדוע שהפנסיונר בקליפורניה ייהנה מהשקעות בהיי-טק הישראלי והפנסיונר הישראלי לא? בארה"ב המשקיעים המוסדיים משקיעים כ-2% מנכסיהם הפיננסים בתעשיות עתירת ידע בהון סיכון, ואילו בישראל – 0.2% בלבד. רוב ההשקעות בתעשיות עתירות ידע בישראל באות מבחוץ, וזה לא בריא. הענף מעסיק 270 אלף עובדים, מחולל 15% מהתוצר, ומהווה 41% מהיצוא התעשייתי. המימון לענף חשוב ומרכזי זה צריך לבוא גם ממשקיעים מוסדיים מקומיים. טרחנו לברר מה מפריע להם וממה נובעים חששותיהם, אנו יוצאים עם תכנית שתפיג חששות אלה. נציע כלים שיגנו עליהם מפני הפסדים".

על פי תכנית האוצר נראה שאתם רוצים לבסס את התעשייה על חברות גדולות.
"מה שאתה אומר הוא נכון לגבי תעשיית ה-IT, אך לא לגבי כלל התעשיות עתירות הידע, שעוסקות בביו-טכנולוגיה, במכשור רפואי ובננו-טכנולוגיה. כמו שהקמנו חברות כמו צ'ק פוינט (Check Point), אמדוקס (Amdocs) וטבע, ניתן להקים עוד חברות גדולות, שיובילו בתחומן ברמה גלובלית.

אני מבקש ליצור תנאים כדי שלחברות מקומיות יהיה יותר קל להישאר בישראל. אנחנו רוצים שהחברות האלה ינפיקו עצמן בבורסת תל אביב, שחברות מקומיות גדולות ירכשו קטנות, ולאפשר לקטנות לצמוח. הקטנות נמכרות מוקדם מדי ובמחירים נמוכים, ואינן מביאות תועלת רבה למשק הישראלי. נעודד הנפקות בישראל וקונסולידציה מקומית, על ידי תמריצי מס נדיבים".

המדען הראשי זקוק ל-2.5 מיליארד שקלים ותקציבו מגיע בקושי לחצי מזה.
"עוד לא עסקנו בתקציב המדען. אנחנו מכירים בחשיבותו ונעשה מאמץ כדי שהמדען יקבל תקציב ראוי".

מאיפה יגיע הכסף לתכנית לעידוד התעשיות עתירות הידע?
"בשנים 2011-2012 לממשלה תהיה יותר רווחה תקציבית. נגיע למיצוי מיטבי של הכספים שאנחנו משקיעים בהיי-טק. ישראל משקיעה בתחום יותר מכל מדינה אחרת, יש השקעות של גופים רבים, המדען הראשי, משרדי ממשלה שונים, האקדמיה, המגזר הפרטי. אנחנו מציעים להקים גוף שיבחן את כל מדיניות ההשקעות בתעשיות עתירות ידע בישראל ושיכלול נציגים של כל הגופים שמשקיעים בתחום".

כאיש היי-טק, באיזה תחום לדעתך יש לשים יותר דגש – ננו-טכנולוגיה, ביו-טק, IT?
"אני לא רוצה להתייחס לשאלה הזו. אדם אחד לבדו לא יכול לקבוע דבר שכזה. זאת הסיבה שאנחנו רוצים להקים פורום מומחים שיבחן שאלות מעין זו".

אתם רוצים להרחיב את התעשיות עתירות הידע גם לפריפריה. כיצד תעשו זאת?
"לא רק לפריפריה. אנחנו רוצים שגם ערבים וחרדים ישתלבו בענף, וננסה במסגרת התכנית גם להחזיר ארצה יזמים ומדענים שהיגרו לחו"ל. התעשיה הזו היא עמוד השדרה של המשק המקומי. צריך להרחיב אותה. בלי תוספת כוח אדם, הענף לא יוכל לגדול. נעניק תמריצים ונעודד מעסיקים כדי שזה יקרה.

במסגרת שיתוף פעולה עם משרד החינוך, נשדרג את החינוך הטכנולוגי בישראל. בלי חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, המשך צמיחתו של ענף תעשיות עתירות הידע מצוי בסכנה. עם זאת, יש להדגיש כי לא יתכן לבסס את המשק הישראלי על תעשיות עתירות ידע בלבד".

לסיכום, אמר שני, "הייתי רוצה שהתעשייה הקונבנציונלית, השירותים והמסחר, יעשו יותר שימוש בטכנולוגיה מודרנית שהרבה ממנה היא Made In Israel. בדרך זו עסקים אלה יוכלו לייעל את פעילותם ולשדרג את טיב מוצריהם".