מה חושבים בכירים בענף ההיי-טק על הרעיון לייבא עובדים זרים?

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, העלתה באחרונה רעיון שכבר הועלה בעבר: לאפשר ייבוא של אלפי עובדים זרים לענף ההיי-טק, ללא הגבלות – ביניהם יהודים, שיוכלו באותה ההזדמנות לעלות לישראל. השרה פרקש הכהן נימקה זאת בכך שייבוא עובדים יקטין את לחץ המשכורות הגבוהות בענף, שמעיק על המעסיקים, ויתרום לצמצום המחסור הכרוני של עובדים, שנאמד כיום ב-15 אלף איש.

מערכת אנשים ומחשבים פנתה לבכירים בענף, כדי לשמוע את דעתם. כמעט כולם השיבו שגם אם יש מקום לייבוא עובדים באופן מוגבל למקצועות מסוימים, הצורך המרכזי הוא להשקיע מאמצים במימוש הפוטנציאל הקיים של מגזרים שכיום מודרים מהענף, כגון חרדים, ערבים ונשים. לפניכם תשובותיהם.

מריאן כהן, מנכ"ל ח.מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

מריאן כהן, מנכ"ל ח.מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים:
"המהלך שהציעה השרה צריך להיות חלק מתוכנית כוללת, שמטפלת ביצירת המשאב האנושי הנדרש, בטווחי הזמן השונים – הקצר, טווח הביניים והטווח הארוך והקבוע.

יש לבצע הקניית מיומנויות, הסבות והכשרות מקצועיות, לכונן חינוך טכנולוגי מגיל צעיר ולהרחיב את מעגלי המועסקים גם לאוכלוסיות ואזורים נוספים בארץ. מדינת ישראל צריכה לשים את מצוקת עובדי ההיי-טק בישראל בראש סדר העדיפויות, בכדי לשמר את מעמדה של התעשייה ולתמוך בצמיחתה".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: סיון פרג' צילום: סיון פרג'

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI):
"אני מברכת את השרה פרקש הכהן על היוזמה והמאמצים שאותם היא מובילה על מנת לטפל במצוקת העובדים החמורה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. כדי לתת מענה מיטבי לסוגיה, יש לפעול בשיתוף פעולה לגיבוש תהליך נרחב, שיכלול מעורבות ושיח עם התעשייה, בעזרת האיגוד וגורמים רלוונטיים נוספים. נשמח לסייע לשרה ולממשלה במטרה לקדם את ענף ההיי-טק".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: פלי הנמר

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת:
"במקום להשקיע בהכשרה של אלפי עובדים חרדים ובעיקר חרדיות, בעלי.ות פוטנציאל אדיר שמוכח בשוק מזה שנים רבות, מנסים לעשות קיצורי דרך ולהביא עובדים זרים מחו"ל, ועוד בתקופה כזו, כשאין שליטה מי ייכנס ומי לא. אני מביע תמיהה על עצם הרעיון של השרה ועל העיתוי שלו. זה מהלך שלא עבד כבר שנים. הוא לא יפתור את מצוקת כוח האדם, אבל בכל פעם מנסים לחדש אותו.

אני מציע להשקיע משאבים בהרחבת ובהגדלת מערך ההכשרות לאוכלוסייה החרדית, כאשר יש לעשות הפרדה בין נשים בעלות ניסיון, שייתכן שזקוקות להכשרה קצרת טווח, לבין נשים שיש להן פוטנציאל ורוצות לצאת לעבוד, וצריכות לעבור הכשרה ארוכה יותר. מדובר בתוכניות שמונחות במגירה שנים ולא נעשה איתן כלום עד היום".

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים:
"מדובר ברעיון נפל, שעולה לא בפעם הראשונה. גם אם נניח שזה אפשרי – האם מישהו באמת חושב שאם נביא עובדים מאוקראינה הם יעבדו בשכר יותר נמוך מאשר מקובל כאן?

יש להבדיל בין מתן אפשרות להביא לכאן מהנדסים מומחים בתחומים מאוד מסוימים ובמספר מוגבל – דבר שקורה כיום – לבין יבוא מסיבי, ללא הגבלה, שלא יתרום דבר למצוקות בענף.

אין קיצורי דרך בנושא הזה וצריך לעשות את מה שמדברים עליו כבר שנים: לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח לכל נושא המחסור בכוח אדם. יש להחליט אילו תחומים אפשר לפתח, ולדאוג להכשרת אנשים בצד האקדמי ובמערכת החינוך. בנוסף, צריך להגדיל את מעגל האנשים בישראל שיכולים לעבוד בהיי-טק".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink:
"לפני העלאת רעיונות יבוא למיניהם אני מציע לקדם את מימוש הפוטנציאל שקיים בארץ. הצעדים הנדרשים מהמדינה הם עידוד מעסיקים לקלוט ג'וניורים, השקעה בהכשרות של בוגרי מקצועות טכנולוגיים באקדמיה לתחומים נדרשים וכן הסבות אקדמאים – דבר שנעשה בעבר. בנוסף, אני מציע לנצל את הפוטנציאל שקיים בקרב מגזרים כמו החברה הערבית, שם יש לא מעט בוגרי לימודי מקצועות מדעיים, ולדחוף אותם להיי-טק, וכך גם צעירים מהחברה החרדית".

שחר בר-אור, מנכ"ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי בחברה העולמית. צילום: יח"צ

שחר בר-אור, מנכ"ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי בחברה העולמית:
"הפתרון הנכון והמרכזי של מדינת ישראל בטווח הארוך להתמודדות עם המחסור בעובדי פיתוח הוא השקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי. הדגש צריך להיות על שילוב החברות החרדית והערבית במעגל העבודה בתחום. אולם, כדי לתת מענה לטווח המיידי, הגדלת מכסות של יבוא עובדים זרים יכולה להיות פתרון משלים ולהוות אלטרנטיבה להוצאת פרויקטים לחו"ל – דבר שקורה כיום בהיקפים גדולים".

ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners. צילום: עמוס בר זאב

ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners:
"מדובר במהלך מצוין, שישמור את הכסף במדינה. זה בוודאי עדיף על כך שחברות ישלמו מס הכנסה באוקראינה. הגיע הזמן שישראל תנפיק ויזות עבודה, כמו שיש בארצות הברית".

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל:
"ההצעה של פרקש-הכהן לייבא עובדים מעניינת ונכונה בעיניי. השאלה היא מאין היא תביא את כל עובדי ההיי-טק האלה, משום שהמחסור בעובדים בענף הוא עולמי. אני חושש שהתרת הייבוא תעודד עובדים מהודו או מזרח אירופה להגיע לכאן על מנת להשתדרג מבחינת גובה השכר, ולאו דווקא את הטאלנטים המבוקשים.

הכוונה להביא בין היתר עובדים יהודים היא יוזמה חשובה, שיש לה ערך מוסף בהיבט הציוני.

לסיכום, אני תומך במהלך וסבור שהוא יתרום להורדת השכר".

אלון יעקב, מנכ"ל פורטק. צילום: ניב קנטור

אלון יעקב, מנכ"ל פורטק:
"חברות רבות עושות פיתוח בחו"ל באמצעות אוף שור, ולא בטוח שהן ירצו להחליף את זה, בגלל התנאים הנוחים. אלה שמסתמכים על כוח האדם הישראלי האיכותי – גם הם לא ירצו להחליף, מכיוון שאין עובד בעולם שמשתווה לעובד הישראלי מבחינת איכות, יצירתיות, כושר אלתור ונכונות לעבוד 24/7. זו החוזקה שלנו וחבל להרוס אותה בגלל פוליטיקה".

רן רייכברג, מנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן. צילום: פלי הנמר

רן רייכברג, מנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן (One):
"הרעיון לייבא כוח אדם זר לעבודה בחברות היי-טק ישראליות הוא לא מוסרי ולא ציוני, אבל יותר מכל הוא פשוט לא מקצועי ומעיד על כך שמי שמציע אותו לא יודע על מה הוא מדבר. אין כל היגיון כלכלי בלהביא המהנדסים האלה לישראל, להרחיק אותם מהמשפחות שלהם, לשכור עבורם דירות ולדאוג להסיע אותם בכבישי ישראל הפקוקים. אף אחד לא ירוויח מכך, מלבד אולי כמה מאכערים שיגזרו קופון. אם כבר רוצים, אפשר להעסיק עובדים מחו"ל בעבודה מרחוק. המרחק הגיאוגרפי והשפה הם לא חסמים

במקום לחפש פתרונות קסם, יש להשקיע בצעירים שעומדים בתור כדי להיכנס לענף ההיי-טק. מדינת ישראל יכולה לסייע לתעשייה במענקי קליטה והכשרה של המהנדסים הצעירים על מנת לעשות את התהליך לכדאי יותר עבור החברות, ובכך להאיץ אותו באופן ניכר".
השרה פרקש הכהן לא הגיבה לדברים.