ארגונים אזרחיים: להוציא מחוק ההסדרים את התיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית
מנהלי הארגונים: "מהסדרים אלו עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה על השימוש במידע על האזרחים ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים"
שורה של ארגונים אזרחיים פנו הבוקר במכתב דחוף לשרי האוצר התקשורת והפנים בדרישה להוציא מחוק ההסדרים, שהוא הבסיס לחוק התקציב, את התיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית, כפי שפורסם לעיון הציבור. הארגונים שפנו לשרים הם איגוד האינטרנט, פרטיות לישראל, הקליניקה למשפט וסייבר באוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית.
התיקון לחוק כולל הסדרים בתחום הדיגיטלי כולל, בין היתר, את הצעות החקיקה הבאות: דרישה להוסיף למידע שנרשם במרשם האוכלוסין את המען הדיגיטלי של כל אזרח מגיל 16, שכולל טלפון נייד ודואר אלקטרוני. ראשי ארגונים לו רואים במהלך כזה פגיעה חמורה בפרטיות של האזרחים. כמו כן כולל התיקון לחוק מתן אפשרות אוטומטית לגופים ממשלתיים לשלוח מסרים אלקטרונים לאזרחים, אלא אם כן יבקשו שלא לקבלם.
"מהסדרים אלו עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה על השימוש במידע על האזרחים ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים. זאת, בנוסף להעמקת פערים חברתיים קיימים בחברה האזרחית בעקבות המעבר לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל", כותבים ראשי הארגונים.
"הנתונים העדכניים מלמדים, כי היקף השימוש בדואר אלקטרוני בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית הוא נמוך מאוד", נאמר במכתב. הארגונים קוראים לממשלה להוציא את הסעיפים האלו לדיון ציבורי פרלמנטרי, לדיון מסודר בכנסת, כדי לאפשר לנציגי הארגונים להשמיע את דעתם. כידוע, חוק ההסדרים הוא חבילה גדולה מאוד של חוקים, שברגע שהם מאושרים הם אינם עומדים לדיון בצורה מסודרת בכנסת, בוועדות השונות, כפי שמקובל.
נציגי הארגונים דורשים שהחוק יבטיח את העקרונות הבאים: שליטה של אזרחי ישראל על המידע ויכולת לבחור האם ברצונם להעביר את פרטי הדואר האלקטרוני (ולא רק לאסור על קבלת המסרים הרשמיים בו) והגבלה משמעותית של היכולת של גופים מדינתיים להצליב את המידע עם מאגרים אחרים שברשותם ו/או להעביר את המידע לגורמים אחרים. כמו כן, הם דורשים להטיל אחריות ברורה לניהול סיכוני הסייבר של מערך הדיוור לאזרח ולתושב על גוף ממשלתי, וקביעת ברירת מחדל שלפיה המסרים הדיגיטליים לא יכללו מידע רגיש, אלא רק קישור לקריאת המסר המלא במערכות הגוף הציבורי, לאחר הזדהות אקטיבית של הנמען. הכותבים טוענים כי הסכנה גדולה, מאחר שהמידע לאזרח מגופים ממשלתיים מגיע גם דרך חברות פרטיות, ויש חשש שמידע אישי או רפואי יזלוג אליהם ללא שום פיקוח.
בהמשך המכתב מפרטים ראשי הארגונים סעיפים אחרים בחוק ההסדרים, שגם בהם יש סכנה לפגיעה בפרטיות. לדוגמה, שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ובאמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים.
בסיום כותבים ראשי הארגונים, כי התיקון לחוק התקשורת והסעיפים האחרים אינם דחופים, ולכן יש להוציא אותם מחוק ההסדרים ולאפשר דיון ציבורי.
תגובות
(0)