"המעבר לענן לא מצמצם את ההשקעה בדטה סנטר הארגוני"

"הבעיה שאנו מזהים בארגונים רבים היא קיומה של ההנחה, המוטעית, לפיה עם המעבר לענן ניתן לצמצם את ההשקעה בתשתיות הדטה סנטר הפיסיות שנותרו בארגון, בין אם מדובר בזה הקיים, או במיקרו דטה סנטרים בקצה", כך אמר פרנצ'סקו קווארו, סגן נשיא לאזור איטליה, מרכז ומזרח אירופה, בחטיבת ה-IT של שניידר אלקטריק (Schneider Electric) – לשעבר APC.

"טרנספורמציה דיגיטלית הינה אחד הנושאים המרכזיים בטיפולן של הנהלות הארגונים", אמר קווארו בראיון לאנשים ומחשבים, "ואחד הגבוהים בסדר היום של המנמ"רים.ות. מדובר בתהליך בעל השפעות אדירות על עיצוב ארכיטקטורת תשתיות ה-IT במגזר הארגוני. אנחנו רואים עליית מדרגה בכמה היבטים: הגירה של תכולות מחשוב מהדטה סנטר הארגוני לענן; פיצול משאבי המחשוב לתשתיות ענן ותשתיות תוך-ארגוניות – רישוי מסורתי, און פרם; ומעבר רחב היקף למימוש תפישת מחשוב קצה (Edge Computing)".

לדבריו, "תהליכי הדיגיטיזציה והמעבר לענן גורמים להתפתחות של מגה-דטה סנטרים עולמיים, של ספקיות הענן הגלובליות. אלה נבנים היום מסביב לעולם כפטריות לאחר הגשם. במקביל, מתפתחת תעשייה שלמה של מיקרו-דטה סנטרים, המיועדים לחזק את כוחות המחשוב בקצוות הארגון. אלה נדרשים בפעולת סניפים, משרדים המרוחקים מהמרכז של הארגון, או לטובת תרחישים בהם נדרש לעבד את המידע כמה שיותר קרוב למקום היווצרותו, כמו במקרה של רכיבי IoT".

"הבעיה", הסביר, "היא שכאשר מתבצע תקצוב חסר לתחזוקת תשתיות הדטה סנטר, המצב מוביל לבעיות ביצועים ולזמני השבתה יקרים. צריך להבין: גם אם הדטה סנטר מצטמצם בגודלו הפיסי עקב המעבר לענן, הרי שהציוד והאפליקציות שנותרו בארגון הופכים להיות אפילו יותר קריטיים. זה מחייב ארגונים להמשיך ולתחזק אותם ברמה גבוהה".

צרכן אדיר של משאבים. דטה סנטר. צילום אילוסטרציה: BigStock

"אתגר חדש, גדול ומתעצם – הוא הנושא של קיימות"

"אתגר חדש, גדול ומתעצם – הוא הנושא של קיימות", הדגיש קווארו. "משמע, השלכות ה-IT על טביעת הרגל האקולוגית של הארגון. הדטה סנטר הוא צרכן אדיר של משאבים, ואחראי לכמות נכבדה של פליטות גזי חממה. אנו מעריכים שדטה סנטרים הממוקמים בקצוות הארגון, יצרכו – עד 2035 – במצטבר 1,112 טרה-וואט לשעה של חשמל ברמה העולמית. לשם השוואה, ב-2018 סך צריכת החשמל במדינת ניו יורק בארה"ב עמד על 148 טרה-וואט לשעה – כפליים צריכת החשמל לעומת הדטה סנטר המסורתי. כל אחד מאותם מיקרו-דטה סנטרים הוא קטן, לעיתים זעיר, אך היעילות האנרגטית של פתרונות מסורתיים בתחום –  נמוכה. אתגר זה מונח לפתחם של המנמ"רים, ועליהם תוטל האחריות לוודא שצרכי המחשוב יקבלו מענה הולם, אך במקביל הם יידרשו להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של המחשוב. הם יצטרכו לוודא שהטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם הולמת את הדרישות הקיימות מדעת הקהל והרגולטורים".

"שניידר אלקטריק פעילה מזה עשור בתחום ההתייעלות של הדטה סנטרים, ומזה שלוש שנים בעולם מחשוב הקצה", ציין קווארו. "עבדנו עם תעשיית הדטה סנטרים העולמית על הגדלת ניצולת החשמל במתקנים והבאנו להתייעלות של 80%, כדי לעמוד ביעדי הקיימות הנדרשים. בעולם מחשוב הקצה פיתחנו קווי מוצרים ייעודיים לתחום. 'על הדרך', הפכנו מחברת מוצרים בלבד לחברה של מוצרים ושירותים: אנו מביאים לשוק תוכנות ושירותי דיגיטל לניהול ולתפעול השוטף של הדטה סנטר, לצד שירותים בתחומים שונים, דוגמת ניטור מרחוק של מכלולי הדטה סנטר הפזורים בקצוות הארגון".

איתן אלי, מנהל פעילות APC ישראל בשניידר אלקטריק. צילום: דני שביט

בשנים הקרובות – 'חילופי דורות' בעולם הדטה סנטר הישראלי

איתן אלי, מנהל פעילות APC ישראל בשניידר אלקטריק, הוסיף כי "המגמות העולמיות באות לידי ביטוי גם בישראל. פרויקט נימבוס, לאספקת שירותי ענן לממשלת ישראל, כבר הביא לצמיחה אדירה בהיקף הפיתוח וההשקעה בתחום הדטה סנטרים בישראל על ידי הספקיות העולמיות. בנוסף, דטה סנטרים חדשים קמים גם על ידי ספקיות מקומיות, דוגמת המתקן של בינת תקשורת מחשבים בהר החוצבים".

אלי סיים בציינו כי "בחמש השנים הקרובות נראה 'חילופי דורות' בעולם הדטה סנטר הישראלי – לצד הקמת מתקנים חדשים, יהיו גם שדרוגים של דטה סנטרים קיימים, בהיקף של לפחות 100 אלף מ"ר. היקף ההשקעות בתחום יעמוד על מיליארדי שקלים. זה יהיה מנוע צמיחה שיאפשר לכלכלת ישראל לבצע טרנספורמציה לכלכלת דיגיטל".