לנהל כמויות מידע עצומות על טילי החמאס בפחות משנייה

"מבצע שומר החומות היווה אתגר מורכב טכנולוגית: נדרשנו לטפל באוסף ענק של יירוטים, שלא נראה כמותו מעולם באף מדינה, ולנהל אותו במקביל. כל יירוט של כיפת ברזל דורש מהפלטפורמה שלנו, במערכת השליטה והבקרה, לקבל מידע בזמן אמיתי ממספר רב של חיישנים, לשלב את המידע, לשערך את נקודת הפגיעה לכל רקטה ולהריץ מאות פתרונות יירוט של רפאל – כדי לוודא אופטימיזציה לפתרונות היירוט, כך שלא נפגע ברחפנים או בכלי טיס ישראליים. כל התהליך מבוצע בזמן קצר ביותר. הפלטפורמה שלנו הפגינה יכולות ביזור וניתוח ביג דטה בזמן אמת – והן יכולות ברמה עולמית" כך אמר נתן ברק, מייסד ומנכ"ל אמפרסט, אחת החברות שנמצאות מאחורי מערכת ההגנה המפורסמת.

רונן זרצקי, יו"ר הפורומים C3 ו-C6. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

ברק דיבר היום (ב') במסגרת מפגש של פורומים C3 ו-C6 מבית אנשים ומחשבים, שהנחה רונן זרצקי, חבר ועדת התוכן ויו"ר פורום C3. נושא המפגש היה טכנולוגיות על בשימוש אזרחי – מכיפת ברזל ועד מחשוב היברידי.

כיפת ברזל פותחה על ידי רפאל, ששילבה את הטילים המתקדמים שלה, את המכ"מ והמערכת לגילוי טילים של אלתא ואת קרון התקשורת ומערכת השו"ב של אמפרסט. אל"מ (מיל') ברק, שעמד בראש התקשוב בחיל הים, פיתח יחד עם אנשיו את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בישראל בשנים האחרונות בתחום השו"ב. הוא הסביר ש-"בבסיס הפלטפורמה של מערכת השו"ב יש רעיון שמקורו בחיל הים, שם היו מערכות שו"ב רבות ופעלנו לאיחודן על פלטפורמה אחת, שמאפשרת אינטר-אופרביליות וקישוריות בין מערכות ICT שונות. לאחר שפיתחנו תשתית גנרית זו למערכות שו"ב במגזר הביטחוני, החלטנו להרחיב את הפלטפורמה למערכות אזרחיות. מעל התשתית הזו הרצנו מגוון מערכות לשוק האזרחי, בין השאר באיתוראן, מקורות, נטפים, פרויקטי עיר חכמה ששווקו על ידי נוקיה ובחברת החשמל".

סוללת כיפת ברזל. צילום: BigStock

יותר מ-25 מיליון חיישנים

הוא הסביר כי "יש כיום מערכות שלנו באלפי ארגונים, אנחנו מנהלים יותר מ-25 מיליון חיישנים. במערכת השליטה של איתוראן מנוהלים יותר מ-1,000 לקוחות, עם גרסת תוכנה אחת, ולכל לקוח יש צרכים, חיישנים, חוקים ותפעולים שונים. היכולת של איתוראן ולקוחות נוספים לשלב חיישנים חדשים באופן עצמאי, לשנות חוקים ותפעולים בזמן אמיתי היא אסטרטגית עבורם".

"יש לנו שכבת קישוריות מאוד חזקה", הוסיף, "שמאפשרת חיבור חיישנים בתוך ימים, כמו גם קישוריות לכל מערכת SCADA ולמערכות נוספות. בחלק מהמערכות יש לנו יכולות לחולל קוד באופן אוטומטי, לשלב חיישנים חדשים, לנתח דטה ולמכן מערכות".

התמקדות בפתרונות לשוק האנרגיה

"החלטנו להתמקד בפתרונות לשוק האנרגיה, שאנחנו רוצים להוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בו", אמר ברק. "התחום נמצא במהפכה מטורפת, בשל הגידול הצפוי בעולם המכוניות החשמליות: בכל מדינה קיימים הפרשים של עד פי 30 בין מחירי החשמל הזולים והיקרים – בכל 24 שעות. אנחנו משטחים את העקומה ללקוחות, על ידי ניתוב בין צריכת חשמל זולה ויקרה – ולהפך. אנחנו מביטים יממה קדימה וחוזים את הצריכה על בסיס ההיסטוריה, מזג האוויר, יכולות לימוד מכונה ועוד".

הוא ציין ש-"העולם הולך לייצור מבוזר, שיהיו בו מיליוני 'יצרנים' – כל בעל מכונית חשמלית יכול למכור חשמל לרשת הגריד, במדינות רבות שבהן הרגולציה מאפשרת זאת. פיתחנו פלטפורמה שמבוססת על מיקרו-שירותים בענן או ברישוי מסורתי, עם מערכות אינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית. כך אנחנו מאפשרים ללקוחות חסכון משמעותי בחשמל, שילוב הניהול של כלל המקורות וצרכני החשמל, איזון בין הביקוש להיצע, התייעלות אנרגטית והרצת כלל האפליקציות מעל התשתיות הגנריות שמסנכרנות את כל תתי המערכות. הפלטפורמה קיבלה את האישורים הנדרשים לעבודה בענן מ-AWS, שאנחנו שותפים עסקיים שלה, ואישורי הגנת סייבר מפייראיי, כחלק מאישור בטיחות המערכת למתקפות סייבר. חתמנו עם מיקרוסופט על הסכם עקרונות שלפיו היא תקדם את הפלטפורמה שלנו בשוק האנרגיה. כבר יש לנו לקוחות במדינות רבות בעולם. כמו כן, יש לנו שיתופי פעולה עם טובי האינטגרטורים בעולם, שהבינו שהם חייבים לעבור ולפעול בעולם ה-OT".

לסיכום אמר ברק כי "המערכת שלנו נדרשת לעולם ה-OT בדיוק כמו ERP לעולם ה-IT. התחלנו מהלקוחות ה-'קשים', ה-'כבדים', וכעת פנינו לעולם מפעילות החשמל הווירטואליות. היתרון היחסי שלנו הוא בניהול מיליוני אובייקטים בזמן אמת, עם תיאום, סנכרון והרצת אלגוריתמים שמביאים לטיוב המערכות על פלטפורמה גנרית. הפלטפורמה מסוגלת לחסוך עשרות מיליוני דולרים בשנה לחברות אנרגיה גדולות".