מאמץ בארה"ב: לחייב ענקיות טק לשאת באחריות לפרסומי מתנגדי החיסונים

עד כה הן היו מוגנות מפני תביעות על תוכן שגולשים העלו לפלטפורמות שלהן, אולם כעת סנאטורית דמוקרטית אמריקנית מקדמת חקיקה שתטיל אחריות על חברות המדיה החברתית - כמו פייסבוק או טוויטר - בגין פרסום מידע מוטעה או מוליך שולל אודות חיסונים

מה תהיה האסטרטגיה לגביהם? מתנגדי חיסונים. צילום אילוסטרציה: BigStock

הסנאטורית הדמוקרטית האמריקנית איימי קלובצ'ר מקדמת חקיקה שתטיל אחריות על חברות המדיה החברתית, כמו פייסבוק או טוויטר, בגין פרסום מידע מוטעה או מוליך שולל אודות חיסונים. על הכוונת של קלובצ'ר בעיקר מידע שמפיצים מכחישי קורונה או מתנגדי חיסונים, המתפרסם ברשתות החברתיות.

הסנאטורית הדמוקרטית האמריקנית איימי קלובצ'ר. צילום: ויקיפדיה

הסנאטורית הדמוקרטית האמריקנית איימי קלובצ'ר. צילום: ויקיפדיה

קלובצ'ר – יו"ר ועדת המשנה להגבלים עסקיים בסנאט האמריקני – פועלת בעניין מזה תקופה, וכעת הציגה הצעת חוק בשם 'חוק מידע הבריאות המטעה', שנועדה להחריג מקרים מהחוק הקיים, המכונה סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת משנת 1996. סעיף 230 מגן על ענקיות המדיה החברתית מפני ספיגת תביעות בגלל תוכן שהעלו משתמשים לשירותיהן.

הצעת החוק של קלובוצ'ר, אם תתקבל, מבקשת לייצר מצב מוחרג להגנות שמקנה סעיף 230 לפלטפורמות המדיה החברתית והאינטרנט, במקרה של משבר בריאות משמעותי – בדיוק כמו מגיפת הקורונה הנוכחית.

"במשך זמן רב מדי, פלטפורמות מקוונות לא עשו מספיק כדי להגן על בריאות האמריקנים", אמר קלובצ'ר בהצהרה. "אלה הן כמה מהחברות הגדולות והעשירות בעולם, והן חייבות לעשות יותר כדי למנוע התפשטות מידע שגוי של חיסונים", הוסיפה.

"מגיפת הקורונה הראתה לנו עד כמה מידע שגוי יכול להיות קטלני, ובאחריותנו לנקוט בפעולה", כך הבהירה קלובצ'ר.

מתנגדיהם פעילים במדיה החברתית. חיסוני קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

מתנגדיהם פעילים במדיה החברתית. חיסוני קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

תריסר המפיצים הראשיים – מרביתם עדיין פעילים

בשלהיי מרץ האחרון יצא דו"ח של המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית, ה-CCDH (ר"ת Center for Countering Digital Hate) שמצא כי 65 אחוזים מכלל הפצת המידע נגד חיסונים מקורה בסך הכל בתריסר חשבונות מדיה חברתיים.

הסנאטורית קלובצ'ר פנתה אז במכתב לפייסבוק ולטוויטר בנושא המידע השגוי אודות הקורונה, וציטטה בו במיוחד את הדיווח המקורי על תריסר מפיצי הדיסאינפורמציה.

לאחר פרסום הדו"ח, ובמהלך דיון שנערך באותה תקופה, התחייבו מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה לקחת על עצמם את הטיפול במידע זה "המשתולל" בפלטפורמות שלהן, ושנתפש כמאיים על בריאות הציבור.

פייסבוק מסרה כעבור פחות מחודש ממועד פרסום הדו"ח כי חסמה את 12 מתנגדי החיסונים הבולטים (המכונים The Disinformation Dozen) מהשירות שלה. ואולם ה-CCDH, וארגון נוסף שמכונה משמר מתנגדי החיסונים (Anti-Vax Watch), שגם הוא לקח חלק בהכנת הדו"ח המקורי, טוענים שזה לא מה שקרה. לדבריהם, 10 מתוך 12 האנשים האלה נשארו בפייסבוק; תשעה מהם עדיין פעלו באינסטגרם, פלטפורמה שבבעלות פייסבוק; ובטוויטר, ל-10 מתוך 12 מהמתנגדים יש עדיין חשבונות פעילים.

על מתנגדי החיסונים המובילים נמנות דמויות כמו ד"ר ג'וזף מרקולה, רוברט פ. קנדי ​​ג'וניור וריזה אסלאם. מדובר במשפיעני רשת שלכאורה הפרו ומפרים את מדיניותן של פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר בנושא הקורונה והפצת מידע מוטעה אודות החיסונים, אך החברות לא חסמו אותם מלעשות כך. המחוקקת האמריקנית, כמו רבים מחבריה למפלגה, סבורים כי הדבר גורם נזק אמיתי לבריאות הציבור במדינה.

רפורמת סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת. אילוסטרציה: BigStock

סעיף 23 – כולם מוכנים לשנות אולם לא מסכימים כיצד

אלא שלחוק על המידע המטעה בתחום הבריאות אין כרגע תמיכה רפובליקנית, כך על פי הדיווחים של Vox ופוליטיקו. לפיכך סיכוייו לעבור אינם גבוהים.

כעקרון, בארה"ב קיימת הסכמה דו-מפלגתי לפיה סעיף 230 צריך להשתנות – אך אין הסכמה כלל לגבי הסיבה לכך, או על אופי הסעיף לאחר התיקון. באוקטובר האחרון, עוד בימי שלטון טראמפ, נערך דיון בסנאט באותו עניין עצמו, ובו השתתפו סונדר פיצ'אי, ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, מנכ"לי גוגל, טוויטר ופייסבוק (בהתאמה). המנכ"לים הסכימו גם הם כי יש לעדכן את החוק הקיים, כך שישקף את המצב הנוכחי בעולם 24 שנים לאחר שנכתב לראשונה. אולם הרשתות החברתיות טוענות כי אם הסעיף ישונה לרעתן, או יבוטל, הן יאלצו לנקוט יותר צנזורה מחשש מתביעות ואחריות שיידרשו לקחת על כל פרסום ותוכן שעלה דרכן לאוויר. יותר צנזורה משמעו פגיעה בחופש הביטוי, ששמירה עליו מעוגנת בחוקת ארה"ב.

דורסי וצוקרברג הסכימו כי צריכה להיות "שקיפות" רבה יותר לגבי ההחלטות שמקבלות פלטפורמות אונליין בנוגע לשאלה איזה תוכן יכול להישאר בהן ומה הן מסירות. דורסי אמר כי הוא מסכים עם המבקרים שמדיניות החברות יכולה להרגיש "כמו קופסה שחורה" בעיני גורמים חיצוניים. "סעיף 230 הוא החוק החשוב ביותר המגן על דיבור באינטרנט, והסרתו תסיר דיבור מהאינטרנט", אמר דורסי.

אם הצעת החוק של קלובצ'ר הייתה עוברת היא הייתה גורמת למצב שבו פייסבוק ופלטפורמות מדיה חברתית אחרות היו אחראיות לתוכן בסגנון הנ"ל, ולכך שהאלגוריתמים שלהם הביאו למצב שוב המידע הבריאותי הלכאורה מטעה הוצף ואולי אף לתוצאות שיצרה הפצה זו שלו, כשלשאלה מהו בעצם תוכן העונה להגדרה "מידע בריאותי שגוי" עתיד לענות מזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, חבייר בריסה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים