במה ההסכם הכלכלי עם האמירויות טוב להיי-טק?
סאוסן חסון, מנהלת המחלקה הכלכלית למדינות המזרח התיכון במשרד החוץ, מסבירה על ההסכם ששתי המדינות חתמו עליו באחרונה, ובמה הוא יכול לתרום לשתיהן – ובפרט לתעשיית ההיי-טק והחדשנות
האירוע העיקרי בביקור ששר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, ערך באחרונה באיחוד האמירויות הערביות היה חנוכת שגרירות ישראל באבו דאבי (שקיימת כבר מספטמבר). אלא שדבר נוסף, וחשוב, שקרה במהלכו הוא חתימה על הסכם כלכלי בין שתי המדינות. ההסכם נחתם במהלך מפגש בין לפיד לשר החוץ האמירתי, עבדאללה בן זאיד.
להסכם בין שתי המדינות יש חשיבות כלכלית ומדינית רבה. כל הסכם שמקדם את יכולותיהם של חברות וארגונים בישראל לעשות עסקים עם חברות וארגונים באיחוד האמירויות הוא מבורך, שכן החברה החדשה שלנו היא אחת המדינות העשירות בעולם: התל"ג שלה עומד על כ-650 מיליארד דולר והתל"ג לנפש – על כ-70.5 אלף דולר. מדובר בכוח קנייה גדול. בנוסף, יש לאמירתים צרכים חשובים שישראל יכולה לספק להם פתרונות, בעיקר בתחום הטכנולוגי. סאוסן חסון, מנהלת המחלקה הכלכלית למדינות המזרח התיכון במשרד החוץ, הסבירה לאנשים ומחשבים על ההסכם וחשיבותו – בכלל ולענף ההיי-טק בפרט.
לדבריה, "מדובר בהסכם מטריה, שמבטא את רצונם של שני הצדדים לקדם את היחסים הכלכליים-מסחריים ביניהם באמצעות שיתופי פעולה בתחומים כמו חדשנות, כלכלה ומסחר. ההסכם מאפשר זרימה חופשית של הון, סחורות ושירותים".
"ההסכם מאפשר לחברות וארגונים מישראל ומהאמירויות להכיר את האקו-סיסטם ואת הסביבות הכלכלית, המסחרית, הפיננסית וסביבת החדשנות – כל אחת אצל רעותה. כמו כן, הוא מאפשר לתאם נושאים כגון תקינה ורגולציה. כל זה, מתוך כוונה לבסס את היחסים הכלכליים בין שתי המדינות וליצור שיתופי פעולה הדדיים כשווים בין שווים, על מנת להביא תועלת לשני הצדדים".
מה אנחנו יכולים להציע לאמירויות בתחום ההיי-טק?
"האמירתים מחפשים פתרונות לטיפול במים, בביוב ובבעיות מדבור. רוב השטח שלהם מדברי ויבש, וחשוב להם למצוא טכנולוגיות שמסייעות להפריח את המדבר ובמדינה צחיחה, הטיפול במים ושימורם חשובים מאוד. הם מחפשים טכנולוגיות גם בתחומי ביטחון המולדת, האנרגיה המתחדשת, האקולוגיה – קרי, שימור הסביבה, הסייבר והפינטק. האמירתים רואים בכל אלה נושאים חשובים מאוד ויודעים שיש לנו טכנולוגיות מתאימות. מכאן ששני הצדדים יכולים לצאת נשכרים מכך".
את יכולה לתת כמה דוגמאות?
"למשל, כתוצר של ההסכם, אנשי עסקים ישראליים יוכלו להקים מפעלים באמירויות, במימון חלקי או מלא של אנשי עסקים מקומיים, ואפשר יהיה להקים חברות משותפות להספקת ידע ישראלי לא רק באמירויות, אלא גם במדינות אחרות. שיתוף פעולה בין שתי המדינות יכול לפתוח בפני אנשי עסקים ישראליים שווקים במדינות שונות בעולם שקודם לכן לא היה באפשרותם למכור בהם".
לסיכום אמרה חסון כי "האמירויות הן האב מסחרי ופיננסי בין הגדולים בעולם. שיתוף פעולה בתחום זה יועיל מאוד לכלכלה הישראלית בכלל ולכלכלת הידע, החדשנות וההיי-טק בפרט".
המאמר שטחי, אין שום פירוט על תחומים ספציפיים או חברות שגיששו את דרכן לשת"פים עם האמירויות וההסכם יוכל לקדם את ענייניהן. זה מסמך מסוג "יהיה בסדר" שמתאים מאוד לדפוס ההתנהגות של הישראלים. ברצוני להזכיר את ההסכם על תעלת הימים, שהוסכם ב 2013 עם הרבה שותפים כשהשחקנים העיקריים הם ישראל וירדן. ההסכם מוסמס ונמרח על פני שנים רבות כשישראל לא ממש רצתה לקיימו. הדבר גרם למלך ירדן למעשה לבטלו כי הבין שישראל לא מעוניינת. לדעתי גם ההסכם עם האמירויות יביא לתוצאה דומה.