התנועה לזכויות דיגיטליות לשרה שקד: בטלי את המאגר הביומטרי
בתנועה קוראים לשרת הפנים החדשה להורות לאלתר על מחיקת המאגר, ומבקשים להיפגש אתה כדי להציג לה את עמדתם ● טרם נמסרה תגובה ממשרד הפנים
התנועה לזכויות דיגיטליות פנתה היום (ד') לשרת הפנים החדשה, איילת שקד, בדרישה לנצל את סמכותה ולסגור לאלתר את המאגר הביומטרי.
במכתב ששיגר הבוקר ניר הירשמן מהתנועה לשרה שקד הוא מציין כי "כבר ב-2017 החליטה הכנסת להוציא את טביעות האצבע מהמאגר ולהותירו כמאגר של צילומי פנים בלבד – כהוראת שעה, לתקופה של חמש שנים". לדעת התנועה, ביכולתה ובסמכותה של השרה שקד להורות לאלתר על מחיקת המאגר, ללא צורך בחקיקה. יש לציין כי הוראת השעה עומדת לפוג ביולי בשנה הבאה, ובסמכות השרה לקצרה.
הירשמן מציין במכתב שהתנועה עתרה לבית המשפט העליון נגד חוקתיות החוק כולו, ובפרט נגד ההסדר שמאפשר את הותרת טביעות האצבע. הוא מזכיר שהממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה העביר בזמנו שתי חוות דעת לשר הקודם, אריה דרעי, שקבעו כי "בהתחשב בטכנולוגיה הנוכחית, טביעות האצבע אינן נחוצות במאגר". למרות חוות דעת זו, השר דרעי החליט שהוא מעוניין להמשיך את אגירתן עד לתום תקופת הוראת השעה, והקים צוות חדש לבחון זאת. הירשמן כותב כי "השר דרעי האריך בכל פעם את הוראת השעה, בניגוד לחוות דעת מקצועיות וללא כל הסבר".
"עם כניסתך לתפקיד", הוא מוסיף, "ומתוך תקווה כי תביני את הסיכונים הרבים ואת היתרון למעבר לתיעוד חכם מבלי לפגוע בפרטיות תושבי ישראל, נשמח להיפגש עמך, להציג לך את גישתנו, וכן לסייע לך לקבל את ההחלטה הנכונה ולקצר את תקופת הוראת השעה".
טרם התקבלה תגובת משרד הפנים.
"אנחנו נתונים למעקב – אין צורך לשמור את המידע עלינו"
בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר הירשמן כי המאבק של התנועה לביטול המאגר נובע לא רק מכך שאנשי המקצוע סבורים שזה מה שצריך לעשות, אלא מדובר במלחמה על הפרטיות של האזרחים, שהיא אבן יסוד בדמוקרטיה. "אנחנו נתונים במעקב מתמיד, כל הזמן, ובכל פעם שיש אירוע חריג כמו מגפה – נוגסים בפרטיות", ציין. "יש מהלכים שנעשו על ידי הממשלה הקודמת שהם בלתי הגיוניים, ואיכוני השב"כ בקורונה הוכיחו את זה היטב". עוד הוא אמר כי "אין בין המאגר לניהול רישום התושבים של מדינת ישראל כל קשר".
יש להירשמן הצעות חלופיות למאגר: "אפשר לבצע בדיקות מקובלות כדי לזהות את מבקש התעודה החכמה, במיוחד אם הוא מגיע בפעם הראשונה למשרד הפנים, ואין צורך לשמור את המידע הזה בשום מקום". יש לציין כי החוק להנפקת תעודות חכמות נחקק הרבה לפני שהוחלט להכניס את השבב הביומטרי, ואין שום קשר ביניהם.
הירשמן הוסיף כי "לפני 10 שנים, כאשר התרענו מפני זיופים במאגר הביומטרי, תקפו אותנו. כעת, כשאנחנו שומעים בכל יום על מתקפות כופרה, ברור שהמאגר מיותר ומסוכן", אמר. כמו כן, לדבריו, "אי אפשר כל היום להסתכל על ניהול חיי האזרחים דרך המשקפיים של טרור איסלמי. אישה שבורחת מבעלה שמכה אותה זכאית לפרטיות, מבלי שאף אחד ידע היכן היא. בישראל נרצחות יותר נשים מאלימות במשפחה מאשר על ידי טרור ערבי".
"המדינה כבר מצאה שיטות לזיהוי בלי המאגר"
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות הדיגיטליות אמר שהמדינה כבר מצאה שיטות לזיהוי אנשים מבלי צורך במאגר ביומטרי, כמו צילום דרכונים ביציאה מישראל דרך הצ'יפ שקיים ממילא בתעודות החכמות. "המאגר לא תורם בכלום למניעת זיופים", אמר.
קלינגר הוסיף כי "כל אדם בישראל משאיר אחריו עקבות של זיהוי באמצעות מסמכים פיזיים. אם את.ה מגיע.ה ללשכה ואבדה לך התעודה, יש סדרה של פעולות שניתן לעשות כדי לזהות אותך, כמו לבקש ממך תעודת לידה, להביא את פקיד הבנק או עורך הדין שלך – ועוד הרבה דברים. כך עושים גם למי שמבקש תעודת זהות רגילה במקום זו שאבדה לו. אין סיבה שלא יעשו זאת כאן. לעומת זאת, אם יש לך תעודה חכמה עם שבב ביומטרי והיא אבדה לך, יהיה קשה לזהות אותה, כי השבב לא ניתן לזיוף ועובדה שעד היום כמעט שלא היו זיופים – כך שגם זה מייתר את המאגר".
בדיוק הפוך מהנכון. הסיכוי שיזהו אזרח לפי טביעת שתי אצבעות שואף ל-0. הזיהויים מתבצעים מכף יד שלימה או חלקים שלה, כאשר הטביעה שלה נמצאת במאגר הפלילי. המסוכן זאת דווקא התמונה. בגלל ריבוי מצלמות אבטחה פרטיות וציבוריות, כל אזרח מצולם עשרות פעמים ביום, בלכתו ברחוב, בשהייתו במוסדות ציבור כמו משרדי ממשלה, עיריות ומרפאות ובשהייתו במרכזי מסחר קניונים, מרכולים ועוד. הזיהוי מתמונה כמעט וודאי וקיימים אלגוריתמים לזיהוי פנים עטויות מסיכות ורעלות.