"אני מודאג מהיכולת שלנו להמשיך ולהוביל את החדשנות"

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, לא ישן טוב בלילה. הנתונים היפים על מצב ההיי-טק כפי שעולים מהדו"ח השנתי של הרשות שפורסם היום עלולים להטעות וליצור שאננות, דבר שמדיר שינה מעיניו.

"אני מודאג מהיכולת שלנו להמשיך ולהוביל את החדשנות בעולם", אומר אפלבום, בראיון, בעקבות הדו"ח של הרשות, שמתריע על כך שאומת הסטארט-אפ הישראלית עלולה להיפגע. והוא מסביר: "ההיי-טק בישראל התבגר, ואנחנו היום שחקנים במגרש של הגדולים, והמשחק הזה מחייב התייחסות והיערכות שונה שלנו בכל מה שקשור לענף ההיי-טק, ולצערי זה לא קורה עד היום". הסיבה לכך, לדבריו, היא "שקצב שינויי הטכנולוגיה בשוק העולמי אינו תואם את הקצב שלנו. אנחנו בפיגור עצום לעומת העולם בנושאים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות קוונטום על כל היבטיה, בעוד שהעולם מתקדם בקצב מהיר", הוא אומר.

"השינוי הגדול שמתחולל בעולם הוא סביב הדאטה", מסביר אפלבום. "זה נמצא בעיקר במערכות של ממשל ובמגזרים שלמים. כל הנושא של השירותים הדיגיטליים של הממשלה לאזרח מצויים בפיגור לעומת מדינות אחרות. באחרונה דורגנו במקום ה-30 בין מדינות ה-OCED, לאחר שירדנו מהמקום ה-16. זה מטריד מאוד".

אפלבום אומר, כי הנתונים היפים על הענף היום, גיוסים והנפקות, אינם משקפים את המצב. "אנו רואים היום את הפירות שלפני שנתיים עד חמש שנים ואולי יותר. חייבים להבין, שלישראל אין את הלוקסוס לוותר על ההיי-טק, והיא חייבת להיות בחזית החדשנות בעולם הן מבחינת ההון האנושי והן מבחינת הטכנולוגיות המתקדמות. אין לנו זמן", הוא מתריע.

לגבי בעיית ההון האנושי אומר אפלבום: "יש מחסור של 13 אלף עובדים, וזה נתון שרק יילך ויגדל עקב השינויים שצפויים בענף והצורך בכוח אדם. האקדמיה אכן עושה מאמצים להכשיר כוח אדם, יש גידול במספר הסטודנטים, אבל תהליך ההכשרה ארוך, יקר מאוד, והוא לא נותן מענה לטווח הקרוב".

אפלבום מתייחס גם לנקודה חשובה שהדו"ח מאיר עליה את הזרקורים: הג'וניורים. |"האקדמיה מייצרת בוגרים שהם ג'וניונרים, שאינם מצליחים למצוא עבודה כי המעסיקים מחפשים אנשים בעלי ניסיון לאתגרים שיש להם", אומר יו"ר רשות החדשנות. הפתרון, לדבריו, הוא "הכשרת אנשים מחוץ לאקדמיה, כאלו שהם בעלי תואר, אבל לא בתחומים הנדרשים, שניתן תוך זמן קצר לשלב אותם בתעשייה". הוא מציין, כי התוכנית שהשיקה הרשות בשנה שעברה להכשרת כוח אדם בכמה מסלולים חוץ אקדמיים הניבה 9,000 אנשים ששובצו בתעשייה, אבל כאמור זה לא יצמצם את המחסור, משום שהביקושים לכוח אדם רק יגדלו.

בנוסף, אפלבום סבור, שבמקביל למסלולים שהממשלה מסייעת בהם, מן הראוי שחברות שהפכו להיות חדי קרן יכשירו בעצמן אנשים לאותם תחומים מאוד ספציפיים שהם זקוקים להם. גם כאן יש סיוע ממשלתי, במסגרת מאגדים שהרשות הכריזה עליהן, ואחד מהם הוא מאגד של התעשייה האווירית ורפאל. פתרון אחר הוא הגדלת חלקן של אוכלוסיות עם ייצוג נמוך בתחום, כגון בני החברה הערבית, חרדים ונשים.

בהקשר זה, אפלבום מצביע על נקודת כשל נוספת: הקורונה העצימה את העבודה מהבית. עובדה זו יכולה לאפשר לשלב אוכלוסיות שונות שלא משולבות כיום בגלל ריחוק גיאוגרפי . אבל לדבריו, "ישראל מצויה בפיגור משמעותי בכל הנושא של סיבים אופטיים, וזה מקשה מאוד על תשתית האינטרנט בישראל, והנה אחת הסיבות שאני לא ישן בלילה", אומר אפלבום לסיום.

לגבי השינוי הארגוני שנעשה בעקבות הקמת הממשלה והעברת הרשות לאחריות משרד החדשנות, אומר אפלבום, כי השינוי לא אמור להשפיע על הרשות, שהיא גוף סטטוטורי עם מועצת מנהלים והנהלה עצמאית. הוא מציין, כי שרת החדשנות והמדע החדשה, אורית פרקש הכהן, בחרה לקיים את אחד הסיורים הראשונים שלה ברשות החדשנות, ושם כמובן יציגו לה את עיקרי הדו"ח ואת התוכניות של הרשות כדי לשפר את המצב, וכמובן גם הגדלת התקציב, שנמצא בקצב ירידה מתמיד בשנים האחרונות.