האם תם הדרייב היזמי של ישראל?

דו"ח של רשות החדשנות חושף נתונים מדאיגים על ירידה במעמדה הגלובלי של ישראל, ירידה במספר הסטארט-אפים ובמספר מרכזי המו"פ שנפתחו ● לצד החוזקות הברורות והמהותיות של ההיי-טק היישראלי, המדדים האלו הם מדאיגים וחשוב להמשיך ולעקוב אחריהם

רשות החדשנות

האם החלום הישראלי של אומת הסטארט-אפ יהיה שייך להיסטוריה? מנתונים שעולים מהדו"ח השנתי של רשות החדשנות עולה, כי ישראל מאבדת גובה בכל מה שקשור למעמדה התחרותי הגלובלי כאומת הסטארט-אפ, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי החדשנות הגלובליים.

בתוך חמש שנים צנחה כמות חברות ההזנק שנפתחו בישראל מ-1,404 בשנת 2014 ל-520 בשנה שעברה. עוד מצוין בדו"ח, כי בשנת 2020 נפתחו בישראל רק ארבעה מרכזי מו"פ חדשים, אולם מספר העובדים במרכזים אלו נשאר יציב ושומר על חלקו בסך כל עוגת המועסקים בהיי-טק. אחד ההסברים הוא, שהתופעה היא חלק מהתבגרות הענף וחברות ישראליות ששומרות על עצמאותן, בעוד שבעבר מרכזי המו"פ של החברות הרב לאומיות הוקמו על בסיס של מיזוגים ורכישות מקומיות.

הדו"ח מתריע, שתקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה נמצא בירידה מתמדת מרמה של אחוז אחד בתחילת שנות האלפיים למחצית האחוז כיום. גם נתון זה נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות, נאמר בדו"ח.

עורכי הדו"ח מציינים, כי לצד החוזקות הברורות והמהותיות של ההיי-טק הישראלי, המדדים האלו הם מדאיגים וחשוב להמשיך לעקוב אחריהם, להידרש למשמעויות ארוכות הטווח שלהם ולפעול לטובת צמצומם.

השלכה על עתיד ההיי-טק הישראלי

"לכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים כיום השלכה ישירה על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארט-אפ", נאמר בדו"ח. כך, גם מספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות. מי שנפגע מזה הן החברות שנמצאות בשלב הסיד, מה שהביא את הרשות לייצר פתרונות חדשים, שהותאמו בעקבות משבר הקורונה. במהלך שבעת החודשים שבהם פעל הערוץ חולקו כ-650 מיליוני שקלים במסגרת 283 בקשות שאושרו (מתוך 578 שהוגשו).

כאמור, כל הנתונים האלו משתלבים בשלל נתונים אחרים, שמצלמים את תמונת המצב הנוכחית בענף. בשנת הקורונה שמר הענף על יציבות ותרם לכלכלה ולייצוא. ההון שגייסו סטארט-אפים ישראליים צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019. מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה בחמש שנים. משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר. ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לכ-50 מיליארד דולר – יותר מ-40% מסך הייצוא. נתון מעניין נוסף: עובדי ההיי-טק, המהווים 10% מהשכירים במשק, אחראים ל-25% מתשלומי המס של שכירים בישראל. עובדי מרכזי הפיתוח אחראים באופן יחסי פי שישה על תשלומי מיסים גדולים מיתר העובדים במשק.

ואולם למרות כל זאת, עדיין יש נורות אזהרה חמורות במצבו של הענף, שאינן חדשות אבל כעת חמורות יותר. כך, למשל, הדו"ח עוסק בהרחבה בנושא המחסור בכוח אדם בהיי-טק, בעיקר בבעיית הג'וניורים. מצד אחד יש גידול עצום במספר הסטודנטים שלומדים במגמות המדעים באוניברסיטאות, אבל הדו"ח מביע דאגה, שרבים מהם לא יוכלו למצוא עבודה משום שהמעסיקים דורשים עובדים עם ניסיון.

על פי הדו"ח, אחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב, אבל החשש הוא, "שזרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום, נכתב בדו"ח. "בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה יותר מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגיפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'ונריורים". כל זאת, למרות הנתונים הידועים של מחסור מתמשך בכוח אדם בהיי-טק. תחרות זו החריפה בתקופת הקורונה, והמחסור עומד כיום על כ-13 אלף משרות פנויות בענף, קצת פחות מב-2019, שהיו חסרים בה 10 אלף משרות.

בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי שבעה בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגיפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. נכון לחודש אפריל 2021 עומד שיעור המובטלים בענף ההיי-טק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי היי-טק מצביע על כך, שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד – לא ג'וניורים. עוד עולה, כי מרבית המובטלים הם בעלי שכר נמוך יחסית לענף.

בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההיי-טק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג – ולתרום חזרה לצמיחת המשק.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים