"עיר חכמה צריכה להיות מנוהלת בחוכמה – עם ראש עיר ומנמ"רים חכמים"

"לעיר חכמה יש מאפיינים רבים, חלקם טכנולוגיים. עיר חכמה היא כזו המנוהלת בחוכמה, עם ראש.ת עיר צוות הנהלה ומנמ"ר.ית חכמים", כך אמר אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות, מייסד ונשיא קרן אתנה.

בן ארי השתתף בכנס ערים חכמות שהתקיים היום (ב'). את הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי בן ארי, "עיר חכמה זו עיר שמנוהלת נכון, ובניהול, כמו בעסקים, יש לתכנן – מהם החזון, האסטרטגיה, תוכנית הפעולה, מפת הדרכים והתוצאות. עיר שמבצעת זאת נכון מצליחה יותר, וככל הנראה היא גם חכמה יותר". בהקשר זה הוא ציין כי "הטכנולוגיה היא המסייעת, המאפשרת – ולא המטרה, כפי שהיה נהוג לחשוב בתחילת הדרך של הערים החכמות".

"מטרות העיר החכמה: קיימות, תעסוקתיות ואיכות חיים"

בן ארי אמר כי "המטרות של העיר החכמה הן קיימות, תעסוקתיות ואיכות חיים. לכל אחת מהמטרות יש מאפיינים שניתן למדוד ולתכנן לפיהם תוכנית לעיר חכמה יותר. ששת המאפיינים הם: כלכלה, סביבה, תחבורה, אנשים, חיים וממשל. עיר חכמה היא כמו קובייה הונגרית, כשכל מאפיין קשור לשאר המאפיינים, וכשמשנים מצב במאפיין כלשהו – זה משפיע על כל האחרים".

הוא הוסיף כי "חשוב לזכור שקיימת תחרות בין הערים על משאבים: תושבים, עסקים, טאלנטים, מורים ועוד. כך, לדוגמה, מיקרוסופט עברה מרעננה להרצליה, כש-'בדרך' נתניה ניסתה להשיג אותה".

ערים בישראל

בדבריו ציין בן ארי את זכייתה של תל אביב-יפו בתואר העיר החכמה בכנס הערים החכמות בברצלונה ב-2014, והדגיש עיריות כגון אלה של אילת, ירושלים, נתניה ואשדוד, שעברו (יחד אתו) "תהליך של תכנון תוכנית אב לעיר חכמה, כולל בחינת המצב הקיים והרצוי לפי מחוונים ומדדים בינלאומיים. רובן, לשמחתי, מימשו את התוכניות והפכו לערים חכמות יותר".

עוד דוגמה שהוא הביא היא מראשון לציון: "דוגמה לתכנון של תכנית אב וביצוע של המלצות התוכנית ניתן לראות בעיר זו, שלפני שבוע פרסמה מכרז ענק למערכת CRM מקיפה, של כל אגפי העירייה. המערכת תכיל את כל תושבים והעסקים בראשון לציון, ואת הפעילות שלהם מול כל אגף בעירייה".

ערים בחו"ל – ואחת בארץ

בן ארי ציטט נתונים ממחקר שנעשה על 50 הערים המובילות בעולם עם הממשל החכם ביותר. לדבריו, "המחקר, שנערך על ידי מכון עדן לאסטרטגיה, כלל 230 ערים ובחן בהן את נושא הממשל החכם – שכולל חזון, מנהיגות, תקציב, הטבות כספיות ותמיכה לתוכניות עיר חכמה, יחד עם קליטת כישרונות, מיצוב התושב במרכז, מערכת החדשנות, מדיניות העיר החכמה והביצועים של תוכניות העיר החכמה בערים אלה. הוא חידד את הצורך בניהול ובהנהגה של ערים חכמות כדי להצליח".

"העיר שנמצאת במקום הראשון היא סינגפור, שמופיעה בדירוג גבוה גם בהרבה תחומים נוספים", ציין. על פי המחקר, בעשירייה הראשונה בתחום הניהול והממשל החכם נכללות, בין היתר, לונדון, ברצלונה, הלסינקי, ניו-יורק, מונטריאול, שנגחאי, וינה ואמסטרדם. "ההפתעה הנעימה היא שתל אביב נמצאת בעשירייה השנייה, במקום ה-17, לא בכדי. עיריית תל אביב-יפו השכילה ליצור מהפכות חכמות בתחומים רבים כמו תחבורה, חינוך, סביבה וביטחון".

לדבריו, "מדד האושר הוא המדד הגלובלי הראשון לדירוג ערים בעולם. הוא בודק את ה-Well Being הסובייקטיבי של התושבים במדינות ובערים בעולם. תל אביב מככבת גם שם, במקום השמיני, וישראל מדורגת במקום ה-14 בין המדינות. ככל הנראה, תל אביב עושה משהו נכון בניהול העיר, ולכן היא גם מצליחה פיננסית ותושביה כה מרוצים".

בהמשך הוא דיבר על אחד הנושאים המאתגרים – השכר של אנשי הטכנולוגיה במגזר המוניציפאלי, שכן רשויות מקומיות לא יכולות לעתים לשלם סכומים גבוהים כמו שחברות הטק יכולות להציע להם. כך או כך, אמר בן ארי, "ההמלצה שלי בתחום השכר היא לדאוג לשפר את מעמדם של אנשי הטכנולוגיה בערים, לקדם אותם למעמד סמנכ"ל בכל רשות ולהעלות את סולם השכר, כדי שהערים יוכלו להביא אנשים מקצועיים נוספים, וכדי שהן יוכלו להמשיך והתקדם, כמו בעסקים".

ככלל, הוסיף, "יש לנהל עיר כמו עסק, כולל תוכנית אב לכל תחום. הטכנולוגיה מאפשרת ניהול חכם. היא המאפשרת לנהל חכם, לאסוף מידע, לזרז את הליכי קבלת ההחלטות ובאופן כללי, היא אמצעי לניהול טוב יותר. CRM איננה רק מערכת טכנולוגית, אלא מערכת אסטרטגית לניהול נכון יותר של העיר. קיימים מחוונים בינלאומיים כאמות מידה להכוונת ראשי ערים. עיר חכמה 3.0 היא עיר עם תושבים, לקוחות וספקים מאושרים".