כיצד ה-IT סייע להתמודדות עם הקורונה בשירותי בריאות כללית?

"השנה החולפת הייתה יותר ממאתגרת, תקופת הקורונה התאפיינה באי ודאות בהיבטי האבחון והטיפול במחלה ובחולי הקורונה. כמו כל שאר העולם, בתחילת המסע לא ידענו מול מה אנו ניצבים וכיצד להתמודד. בפרק זמן קצר נפתחו בבתי החולים של הכללית 30 מחלקות קורונה ואושפזו 10,000 איש. בנוסף, בקהילה טופלו 400,000 איש. בוצעו שלושה מיליון בדיקות קורונה בכללית וניתנו כ-5 מיליון חיסונים. זה היה תהליך מורכב, שחייב מענה טכנולוגי, מהיום למחר. אנשי ה-IT שלנו, באמצעות כלי טיבקו (TIBCO), שפעלו לפיתוח ולאינטגרציית נתונים, סייעו לכך רבות", כך אמרה ליאורה שכטר, סמנכ"לית מערכות מידע ודיגיטל, שירותי בריאות כללית.

שכטר דיברה בכנס 3C, פורום המנמ"רים של אנשים ומחשבים, שנערך בסוף השבוע בדובאי.

"כשהתחלנו את התהליך", אמרה שכטר, "לא היו לנו כלים לייצר את שרשרת בדיקת הקורונה – מהזימון, דרך לקיחת הדגימה, שינוע הבדיקה למעבדות, עיבוד התוצאה, ולבסוף עדכון הלקוח והתיק הרפואי שלו. את התהליכים הללו נדרשנו לפתח, חלקם מאפס".

"במהלך ההתמודדות במגיפה", אמרה שכטר, "נוספו עוד מכשירים על מנת לתת פתרון, לדוגמה, לבדיקות מהירות. כך, בתחילת הדרך סופק מכשיר הסופייה, ופעלנו לחברו למערכות שלנו. המכשיר בעל לוגיקה שונה לזיהוי המחלה. כל דבר כזה חייב אותנו לתהליכי פיתוח מואצים". בנוסף, ציינה, "היה חשוב לייצר תמונת מצב ולעדכן את כל הגופים השותפים: משרד הבריאות, שהיה הגורם הארצי המתכלל, את רופאי הקהילה לטובת המשך הטיפול, והמטופלים עצמם".

"בדצמבר 2020, לאחר קבלת האישור לחיסון של פייזר", ציינה שכטר, "נדרשנו להקים מערך התומך בחיסונים: הקמנו בכללית 135 מתחמי חיסונים, חיסנו חמישה מיליון מנות חיסון, נדרשנו לעדכן את התיקים הרפואיים: מי קיבל חיסון ומתי, והכי משמעותי – לעדכן את לקוחותינו. משניתנו שני החיסונים, והתו הירוק עוד לא מוסד – אף יצרנו תעודת חיסון זמנית".

"יצרנו מערך אינטגרציה מבוסס כלי טיבקו", סיכמה שכטר. "המאבק בקורונה בכללית התאפשר מכמה סיבות: אנשים מעולים שנרתמו למשימה; ארכיטקטורת ה-IT בכללית, שבה האינטגרציה היא לב המערך שלנו, וכלל הנתונים, פנימיים וחיצוניים, עובר דרכה; פיתחנו את הלוגיקה במהירות, ובמקום אחד. ככה הצלחנו לעמוד במשימה ובנינו מערך תומך בתנאים משתנים ובלוחות זמנים מתקצרים. היינו גאים להיות חלק מהניצחון על הקורונה בישראל".

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל, אמר כי הקבוצה מייצגת בארץ את טיבקו, הפועלת בתחום תוכנות אינטגרציה עסקיות, ומציעה פתרונות בתחום הקישוריות, חשיפת נתונים ושירותים, איחוד נתונים ואנליטקה מתקדמת.

יעל, ציין, "הטמיעה את מוצרי טיבקו, לצד הכללית, גם בגופי משרד הבריאות, במרלו"גים של חברות התרופות, בבתי החולים הממשלתיים ובקופות חולים ובתי חולים נוספים. כך, התקבל פתרון IT התומך ומאפשר לטפל בקורונה ברמה ארצית. בשל הגמישות המתקבלת, היו לנו עליות לאוויר ברמה יומית".

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל. צילום: יח"צ

לדבריו, "מסורתית, מערכות המידע הן סגורות, ונחלקות בארגון בין המשרד האחורי והקדמי. בעזרת ארכיטקטורה מודרנית, עם Center Office, ניתן לחבר אותן יחד, כך שהן תוכלנה לדבר זו עם זו. מדובר בשלושה רכיבים ויכולות בחבילה אחת:  ESB – Enterprise Service Bus – תוכנה המאפשרת זמינות שירותים מבוססי סטנדרטים למערכות רבות, משתמשים ותהליכים. השני, Data Virtualization – וירטואליזציה של נתונים. השלישי הוא ניהול ה-API. כלי טיבקו מאפשרים למערכות הארגוניות לדבר דרכם – ולא ישירות, וזה מעניק יכולת לבניית שירותים חדשים, ובמהירות. ניהול ה-API יוצר קטלוג לאוסף השירותים ומאפשר לצרוך אותם בצורה קלה. וירטואליזציית הנתונים מספקת יכולת להביט על מאגרי המידע השונים בארגון ולהציגם באופן וירטואלי כמקור אחד, עם יכולות מתקדמות".

"במהלך העבודה המשותפת של מומחי האינטגרציה ביעל עם אנשי ה-IT בכללית ובמשרד הבריאות", סיכם דובר, "השתמשנו בכלי טיבקו השונים לטובת מגוון משימות לאורך ציר הזמן של הטיפול בקורונה: דיווח על הבדיקות, זימון תורים לבדיקות, עדכון הנתונים בתיקים הרפואיים, אחסון חיסונים, ניהול מבצע החיסונים והנפקת דרכון ירוק. כל אלה נעשו תוך שינוע הנתונים מול גופים שונים, בכללית ומחוצה לה – המטופלים, רופאי הקהילה, מערכות משרד הבריאות והשב"כ. הכלים גם סייעו לוויסות ההגעה של המטופלים לבתי החולים השונים. בנוסף, ברמה העולמית, כלי הווירטואליזציה והאנליטיקה של טיבקו משמש לרוב המחקרים הקליניים בהליכי פיתוח ואישור תרופות וחיסונים. בכל אחד משלבי ההתמודדות בנגיף, אינטגרציית הנתונים היוותה גורם מפתח משמעותי בהצלחה במאבק".