"כלי אינטגרציה חזקים אפשרו את ההצלחה במאבק בקורונה"

"השנה האחרונה הייתה שנה אינטנסיבית ומאתגרת מאוד לעולם הבריאות. היום אנחנו מסתכלים לאחור בסיפוק ומצדיעים לאנשי המחשוב, שעמדו לצדם של הצוותים הרפואיים, שעשו עבודת קודש, ואין מילה אחרת לתאר את זה. אני רוצה לציין את אנשי האינטגרציה, את החלק שלהם בהישגים הגדולים של השנה שעברה עלינו", כך אמרה הילה קראין, ארכיטקטית פתרונות תכונה בקבוצת יעל.

קראין דיברה בכנס בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. האירוע הווירטואלי משך אליו מאות אנשי מקצוע ופיתוח בתחום, והונחה על ידי העורך הראשי של הקבוצה, יהודה קונפורטס.

בהרצאתה סיפרה קראין על הכלים שמציעה קבוצת יעל עבור אינטגרציה של כלי התוכנה רפואיים בבתי חולים ובקופות חולים, שיצרו את הממשקים החשובים לתפעול המערכת בתקופת גלי הקורונה הקשים ועושים זאת גם עכשיו, בעידן שאחריה. לדבריה, רוב ארגוני הבריאות הגדולים בארץ משתמשים בתוכנות ובכלים של טיבקו, שמיוצגת על ידי קבוצת יעל, "וההטמעה של כלי אינטגרציה כל כך חזקים אפשרה הרבה מאוד מההישגים של השנה האחרונה".

הטמעת מתודולוגיות חדשות תוך כדי תנועה

אחד ההיבטים של שנת הקורונה היה הצורך לנוע מהר ולהטמיע מתודולוגיות חדשות תוך כדי תנועה. "ארגוני הבריאות השונים נדרשו ליישם תהליכים עסקיים-רפואיים במהירות רבה מאוד. מהר מאוד התברר שנדרשת בבתי ובקופות החולים העברת מידע מסיבית ביותר – בתוך הארגון וגם החוצה. זה היה אתגר שהפך לבר יישום בזכות העובדה שארגוני הבריאות מיישמים ארכיטקטורת 'משרד מרכזי', שבה מערכות אינטגרציה מתווכות בין מערכות הפרונט לבק-אנד. את הארכיטקטורה הזאת, שמעמידה את האינטגרציה במרכז, מיישמים עם הכלים של טיבקו", סיפרה קראין.

היא אמרה כי מערכת האינטגרציה מתרגמת את הממשקים ויודעת לדבר בשפה הנכונה עם כל מערכת. "היא זו שיודעת לתקשר בין כל המערכות בארגון, ויודעת איך לדבר בשפה העסקית של המערכות הללו ולתרגם את כל מה שצריך בין מערכת למערכת. בארגונים שבהם מערכות האינטגרציה היו מוטמעות כל כך טוב בכל אחד מהארגונים אפשר היה להקים ממשקים מדויקים בזמן קצר במיוחד, תוך שימת לב לצורך לעמידה בעומסים כבדים, וכאמור – מדובר במערכות רבות בארגונים רבים, ובין ארגונים רבים", הוסיפה.

לדבריה, המאבק בקורונה, בהיבט הטכנולוגי, בוצע בשני מוקדים מרכזיים: קופות החולים ומוקדי הדיווח על התחלואה, ובתי החולים. "בקופות החולים ובמוקדי הדיווח בוצעה הקמת ממשקים מהירה ביותר לאיסוף הנתונים השונים באמצעות כלי טיבקו", ציינה קראין. "תוצאות הבדיקות נאספו מהמעבדות של הקופות, ממגן דוד אדום ומעבדות פרטיות, ואז שודרו למשרד הבריאות ולבתי החולים. בשירותי בריאות כללית, לדוגמה, האוטומציה של תהליך הטיפול בבדיקות הקורונה מקצה לקצה הביא לשיפור של 80% בזמן הטיפול".

קראין סיפרה כי בבתי חולים שונים, בהם הדסה בירושלים, יש מערכות טיבקו שמוטמעות זמן רב, והן עזרו להקמה מהירה של מערכות בקורונה, עם עשרות ומאות של ממשקים. "זה לקח חודשים מעטים בלבד והממשקים הללו הזרימו נתונים מכל המערכות שיש בארגון, וגם מחיצוניות, לרבות מכונות הנשמה ומוניטורים, כשהכול נשפך לבסיס נתונים אחד מאוחד. המטרה הייתה להציג לוח מדדים לאחיות ולרופאים בטיפול נמרץ, כדי שיוכלו לגשת ולבדוק מיד מה מצב החולים שלהם, בכל רגע נתון. כל הנתונים הללו סייעו מאוד בטיפול ובמיוחד בהנגשה של מצבים מצילי חיים", אמרה.

המחשוב בשירות התו הירוק

למערכות האינטגרציה היה חלק גם באיסוף הנתונים לטובת המחקר הקליני, וכן בהיבטים שקשורים לאלמנטים השונים של מערכת התו הירוק. גם כאן סייעה המערכת של טיבקו. "זה היה פיתוח שהוא תוצאה של מאמץ משותף של הרבה מאוד גורמים. כשהאזרח ביקש תו ירוק, המערכת התחילה לאסוף נתונים מהגורמים השונים כדי לוודא שהוא באמת זכאי לקבל את התעודה, וברגע שהיא אושרה, עברו לשלב הבא. כמו כן, נאספו נתונים נוספים כדי ליצור את ה-PDF שנשלח לאזרח בסוף התהליך", ציינה.

היא הציגה לסיום שלושה כלים, שהגדירה כעיקריים, ליישום מהיר, יעיל ובדרך כלל בשרידות מלאה: Enterprise Service Bus, שלדבריה נמצא בכל בתי החולים, ומאפשר קישוריות כמעט לכל אחת מהמערכות שקיימות בתחום; API Management – מערכת שלדבריה יושבת על ה-ESB כדי להעניק סל ממשקים אחד לכל הארגון במקום אחד באמצעות קטלוג, וגם על ידי פיתוח של פורטל מפתחים ועם כלים של אבטחת מידע; וכלי וירטואליזציה נ=וניתוח של דטה, שמאפשר למשוך מידע לצורך עבודה עם ריענון ואבטחת מידע.