"התקפות ההאקרים על אתרים ישראליים ב-'עופרת יצוקה' היו מתוחכמות מבעבר"

"התקפות ההאקרים על אתרים ישראליים במהלך 'עופרת יצוקה' עלו משמעותית לעומת מבצעים אחרים בעבר, והיו מתוחכמות מהן", כך אמר עופר מאור, CTO האקטיקס, במפגש שנערך בשבוע שעבר ב-ג'ון ברייס, חטיבת ההדרכה של מטריקס, תחת הכותרת "מערך הלחימה בצד האפליקטיבי". המפגש עסק בלוחמת מידע אידיאולוגית, והתמקד בפעילות אנטי ישראלית שהתרחשה באינטרנט במהלך ימי המבצע. מאור ציטט הערכה של אתר Zone-H, שלפיה מספר הדפים שנפרצו עלה על 10,000, וכי מרבית הפריצות נעשות מהמזרח התיכון וממדינות מוסלמיות אחרות.

לדברי מאור, מיד לאחר תחילת המבצע, חל זינוק במספר ההתקפות על אתרים ישראליים. "מרבית התקיפות התמקדו בהשגת הישגים תדמיתיים, תוך שימת דגש על השחתת אתרים והפלתם", אמר. "אולם, בניגוד לתחושת העליונות הטכנולוגית שאותה חשים לעתים ישראלים, הרי שחלק לא מבוטל מקבוצות התוקפים התגלו כמיומנות ביותר".

לדבריו, ההאקרים הקפידו לתעד את הפריצות, ועשו את חלקן לצרכי הסברה. "למשל, הם היו מחליפים את הטקסט באתרים הללו בטקסטים ובתמונות שמעבירות מסרים אנטי ישראליים". בהיבט הטכנולוגי, אמר מאור, "היה בהן דגש רב יותר על תקיפה בשכבת היישום. הם תוקפים ברמת ה-Client עםSQL Injection".

מאפיין נוסף של הקבוצות הללו היה, לדברי מאור, שהן היו מאוד ממוקדות באותה תקופה. ניתן היה לראות זאת, הסביר, לפי שמות הקבוצות והיחידים, אשר פעלו תחת שמות כמו "היטלר", "ההאקרים הפרסיים", "קבוצת ההאקרים של עזה" ועוד. "הקבוצות הללו לא בהכרח פועלות באופן שוטף, אלא סביר שאלה יחידים וקבוצות שהחלו לפעול בעקבות המבצע באופן מתואם לצורך ההתקפות הללו".

עיקר ההתקפות, אמר מאור, הגיעו מעזה, טורקיה, איראן, מרוקו, לבנון, פקיסטן ואינדונזיה. הוא ציין, כי ברשת, כמו במציאות, תושבי הגדה המערבית היו שקטים במהלך הלחימה, ולא פעלו רבות בעולם הקיברנטי.

"גם ההאקרים הישראלים לא ישבו בשקט"
עצם העלייה בכמות ההתקפות, הוסיף, אינה תופעה חדשה. כך קרה, לדבריו, גם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, בזמן מלחמת לבנון השנייה ובמבצעים אחרים של צה"ל.

במלחמת לבנון השניה, אמר, רוב הפריצות היו של קבוצה אחת של האקרים ממרוקו. חלק גדול מהפריצות באותה תקופה, ציין, נבע מפריצה לשרת אחד, שעליו ישבו מאות אתרים.

מאור סיים בציינו, כי "גם קבוצות ההאקרים הישראליות לא ישבו בשקט. במקביל להתקפות של ארגוני ההאקרים הערביים, עמיתיהם הישראליים ביצעו מגוון התקפות, כמו הפעלת אתרים שונים, השחתת אתרים של החמאס ושל החיזבאללה, השתלטות על קבוצות פייסבוק השייכות לארגונים הערביים ועוד".

"בסיכומו של דבר", אמר מאור, "למרות הכול, השפעת ההתקפות על המבצע עצמו, כמו גם על דעת הקהל העולמית, לא הייתה גדולה. הנזק לא היה עצום". "עם זאת", הוסיף, "לגבי העתיד – הסכנה גדולה. היום הקבוצות הללו עושות את ההתקפות הללו בשביל האגו. אך בעתיד, החמאס או איראן יכולים להפעיל את קבוצות ההאקרים על מנת לעשות דברים קיצוניים יותר. אם מחר מישהו ירצה להשבית את שירותי הממשל ושירותי המסחר במדינת ישראל – המכה שאנו יכולים לספוג תהיה הרבה יותר כבדה".