"בתוך ארבע שנים, לכל בנק חפץ חיים תהיה פלטפורמה טכנולוגית"

בראיון עם חיים שקולניק, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי, הוא אומר, כי "בעוד פחות מעשר שנים, חלק גדול ממה שיהיה בבנק זו פלטפורמה טכנולוגית, ובנק שינסה לפתח את הכל בעצמו, או שלא ישקיע בטכנולוגיה – בתוך שנים ספורות יהיה קצת מחוץ לתמונה"

חיים שקולניק, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות. צילום: אורן דאי

"עולם הבנקאות נמצא בנקודת מפנה, המתעצבת תוך כדי תנועה. לא ברור לחלוטין מהו הכיוון, מה שבטוח הוא, שבתוך 4-5 שנים, לכל בנק חפץ חיים תהיה פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת ומובילה. הערוצים האנושיים יהיו משניים, ויותר לקוחות יפגשו את הבנק בערוצי הדיגיטל", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים חיים שקולניק, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי.

שקולניק הגיע לבנק לפני שנה וחצי, והיה ראש אגף הסייבר. הוא משמש בתפקידו זה ארבעה חודשים, והחליף את שי בסון. טרם הגיעו ללאומי, מילא במשך 14 שנים כמה תפקידים במשרד ראש הממשלה ובמגזר הביטחוני. חטיבת לאומי טכנולוגיות מונה כ-2,000 עובדים ואחראית על כל המענה הטכנולוגי בבנק, החל בתשתיות, IT, מערכות, פיתוח יכולות חדשות, דיגיטל, מערך הסייבר של הבנק, בנקאות פתוחה, "בקיצור, כל מה שנופל תחת החיתוך של טכנולוגיה עם הבנק".

מהם האתגרים העומדים בפני מנמ"ר במוסד פיננסי?

"התשתית הטכנולוגית של בנק היא משהו מאוד מאוד מורכב, יש לנו את כל המנעד – ממיינפריים בן עשרות שנים וכלה במערכות ענן מתקדמות, וכל מה שבאמצע. האתגר משמעותי: פריסה רחבה של טכנולוגיות, לצד הרצון להחזיק אנשים שמוכשרים בכל העולמות האלה, שיעבדו יחד ויחזיקו את כל המערכות למעלה. בשל השינויים בעולמות הטכנולוגיה והבנקאות, הבנק יצטרך להיות, קודם כל, פלטפורמה טכנולוגית, כדי לספק חוויית לקוח טכנולוגית. אתגר נוסף כרוך באמון: בנק זה גוף שנדרש לתת בו אמון, בניגוד לחברה טכנולוגית שהיא נטו טכנולוגית: בנק זה משהו אחר, חיבור של טכנולוגיה עם גוף יציב, קיים לאורך שנים, נתון לרגולציה, לא הולך להימכר, לא מחפש להתמזג ולא מחפש אקזיט, ולכן ניתן לבטוח בו. שילוב שני אלה הוא בעיניי המפתח להצטיינות.

"עצם המילה דיגיטל זה החידוש: היום הכל דיגיטל, גם משרדי ממשלה ומסעדות. המבחן האמיתי הוא כשנפתח 'מכסה המנוע': מה באמת דיגיטלי. בנק לאומי מוביל בכמות ועושר הפעולות והשירותים בדיגיטל, ונמשיך להוביל בתחום. מובן שהשנה האחרונה, עם הקורונה, הביאה לקפיצה מאוד משמעותית במה שהלקוחות עושים בדיגיטל. אבל הבנק ממשיך לתת את כל השירותים המסורתיים למי שרוצה בסניפים. בכל העולם, המין האנושי מצביע ברגליים והולך 'ביג טיים' לדיגיטל, כולם רוצים שירותים זמינים, לעשות פעולות מהבית בשעות הפנאי. מצד שני, בבנקאות, שבה אנחנו מתעסקים בנכסי אנשים, בפיננסים שלהם, במידע פרטי, יש חשיבות גדולה גם לשירות האנושי. לכן לצד קידום הערוצים הדיגיטליים, אנחנו עוסקים כל הזמן בלשפר את השירות האנושי, גם באמצעות הטכנולוגיה".

מי המתחרים שלך? הבנקים או חברות הפינטק?

"מובן שאנו צריכים להיות בעלי פלטפורמה טכנולוגית מובילה מול הבנקים האחרים, זו המשימה שלי: להיות חזקים, יציבים ואיתנים, עם גוף שאפשר לתת בו אמון, המספק כמה שיותר שירותים מודרניים ומתקדמים בדיגיטל, עם חוויית שירות מודרנית ומותאמת אישית. בלי להתייחס לבנק מתחרה זה או אחר, התחרות תלך ותגבר. לגבי חברות הפינטק, זו שאלה מעניינת: אפשר להתייחס אליהן כתחרות, אבל אני חושב שהפינטקים זו הזדמנות לבנקים. באמצעות שיתופי פעולה עימן ניתן להציע ללקוחות הבנק מגוון רחב יותר של שירותים מודרניים ומתקדמים, ולשלב את החדשנות ואת הריצה המהירה של הפינטקים, עם היציבות, האמון והאבטחה שיש לבנקים".

פפר לא עושה לך קניבליזציה?

"פפר הוא בנק דיגיטלי שלם, שמכוון ללקוחות פרטיים, למגזר היותר צעיר. זהו בנק שאין לו סניפים, שכל ההתקשרות שלו עם הלקוחות נעשית דרך אפליקציה דיגיטלית כוללת. פפר הוא בנק מבצעי כבר מאמצע 2017, עם הרבה מאוד לקוחות, הוא מאוד מצליח ונותן חוויית בנקאות אחרת לגמרי מהבנקים האחרים. אין קניבליזציה, זה משלים. מי שמחפש חוויית שירות אחרת, יותר מסורתית, יכול לקבל בלאומי. בכל מקרה, כשלקוח פרטי של פפר יצטרך חשבון עסקי, הוא יקבל אותו בלאומי. פפר שייך לבנק לאומי, עם הגב של לאומי. אנחנו רואים בפפר מכפיל כוח. הבנק יושב על מערכות טכנולוגיות נפרדות ייעודיות, והוא גם נהנה להיות במעטפת של בנק גדול, כולל הגנת סייבר".

מהם איומי הסייבר שהבנק מתמודד מולם?

"אגף הסייבר הוא חלק מחטיבת לאומי טכנולוגיות, ואנשי הגנת הסייבר משולבים בכל תהליכי ה-IT לטובת הניטור וההגנה השוטפת. יש אינטגרציה מאוד גבוהה, שמביאה לסינרגיה גבוהה. כשהתחיל משבר הקורונה נדרשנו להיערך בטווח של שבועות ספורים לכך שכל עובדי הבנק יצטרכו, אולי, לעבוד מהבית. תשתיות הבנק בנויות על הגנה היקפית, ונדרשנו לייצר במהירות פתרונות למצב החדש. זה קרה רק בזכות השילוב של אנשי פיתוח, תשתיות וסייבר – שפעלו יחד. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בהגנת הסייבר. איומי הסייבר במגמת עלייה, כי גם הנוכלים הבינו שאנשים עושים הרבה יותר פעולות מהבית ובדיגיטל וניצלו זאת. היו בעיקר הונאות של לקוחות, וגם היו ניסיונות לתקוף את הבנק, שנעצרו בשלבים מאוד מוקדמים. ישראל נמצאת תחת איומי סייבר שהולכים וגדלים, ובנוסף, בכל העולם יש ניסיונות לתקוף גופים פיננסיים ובנקים, הם יעד אטרקטיבי עבור תוקפים".

לסיום, מה תעשה בשנתיים הקרובות מבחינת פרויקטים טכנולוגיים?

"התוכנית שלנו כוללת כמה מאמצים משמעותיים: האחד, מודרניזציה לתשתית ה-IT הישנה של הבנק, כדי לייצר בסיס לצמיחה ופיתוחים עתידים. זה ייעשה באופן מדורג. המודרניזציה כוללת כמה פרויקטים מאוד גדולים שחלקם החלו. לצד זה, נעשה קפיצה בדיגיטל, עם פתרונות לעסקים. נעמיק את שיתופי הפעולה עם הפינטקים. בנינו בענן של AWS סביבת עבודה, חממה, עבור חברות הפינטק, שתאפשר להן להתחבר למערכות הבנק, בצורה יחסית קלה ומהירה. בעתיד, מה שיביא את הערך הגבוה ביותר ללקוחות הבנק זה מרקט פלייס, שהמעטפת והשירותים הבסיסיים הם לאומי, ולידם שירותים שהלקוח יבחר בעצמו לצרוך. כך נייצר חוויית דיגיטל מודרנית, אדפטיבית, כמו לגו, שתאפשר להכניס כל שירות חדש, שהוא אטרקטיבי ללקוח, באינטגרציה יחסית פשוטה. תפקיד המנמ"ר בבנק יהפוך ליותר ויותר מרכזי. בעוד פחות מעשר שנים, חלק גדול ממה שיהיה בבנק זו פלטפורמה טכנולוגית. הסיפור עכשיו זה איך בונים אותה בצורה שנותנת ערך ללקוח, מספיק יציבה כדי לשמר את האמון בבנק, כולל הגנת הסייבר. בנק שינסה לפתח את הכל בעצמו, או שלא ישקיע בטכנולוגיה – בתוך שנים ספורות יהיה קצת מחוץ לתמונה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים