המבקר: "אי שימור כוח אדם איכותי באגף התקשוב – פגיעה בביטחון"

האם מחלוקות בתוך הממשלה יפגעו ביכולת המבצעית של צה"ל? מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע בדו"ח שפרסם היום (ב') שזה בהחלט יכול לקרות. הכוונה היא למחלוקות בין משרדי הממשלה השונים, ובפרט הביטחון והאוצר, בנוגע למערך ההיסעים שעתיד לשרת את קריית המודיעין וקריית התקשוב של צה"ל, שאמורות לקום בנגב, ולתמחור המענקים שיינתנו למשרתי הקבע שיסכימו לעבור להתגורר באזור.

ככלל, קובע המבקר, חוסר ההסכמה שיש בין מערכת הביטחון למשרדי האוצר והתחבורה מעמיד בסכנה את ההצלחה של העברת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב. לדבריו, "מעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו מפגש אינטרסים מדיני, ביטחוני וכלכלי – ולכן קיימת חשיבות עליונה במעלה שהצדדים ימשיכו במגעים לגיבוש הסכמות, בסיוע המל"ל, וכן בקבלת החלטות על מימושן. כך תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב".

הדברים כתובים בדו"ח שהמבקר פרסם היום (ב') – הדו"ח השנתי שלו בנושא מערכת הביטחון. בפרק הדן במעבר יחידות אגפי המודיעין והתקשוב לנגב הוא כותב כי "יש סוגיות מרכזיות שדורשות הגעה להסכמה בין כל הגורמים המעורבים, כדי לתמוך בהצלחת המעבר".

החיילים ילכו ברגל?

אחת מאותן סוגיות היא המענה התחבורתי, או: איך המשרתים יגיעו לשם לקריית המודיעין? המבקר מפרט כי "באפריל 2016 נחתם מזכר הבנות בין משרדי הביטחון, ראש הממשלה, האוצר והתחבורה, שלפיו תוקם מערכת הסעת המונים לקריית המודיעין על ציר באר שבע-שוקת. נבחנו חלופות, הוצגו נתונים והתקיימו דיונים, אך המשרדים טרם הגיעו להסכמות. מאז נקטו משרדי התחבורה והאוצר, ומנגד, משרד הביטחון – עמדות שונות בתכלית בנוגע למערכת הסעת המונים שתוקם. משרדי התחבורה והאוצר תמכו בתמהיל של מערכת היסעים ייעודית 'מדלת לדלת' ושל רכבות לתחנת להבים, ומשם נסיעה לקריית המודיעין עם שאטלים, ואילו מערכת הביטחון טענה שנדרש חיבור רכבתי ישיר בין מרכז הארץ לקריית המודיעין, באמצעות חיבור מתחנת הרכבת באר שבע צפון אליה".

לפי המבקר, "משרתי הקבע הם בעלי מסוגלות תעסוקתית גבוהה ביותר, וקיים חשש ממשי שבלא יצירת מעטפת תומכת הולמת – בתחומי התחבורה, המגורים ומענקי המעבר – הם יעדיפו שלא להיוותר במערך. דבר זה מסכן את שימור יכולות אמ"ן כנכס אסטרטגי. על מערכת הביטחון ומשרדי האוצר והתחבורה להשלים בהקדם מענה תחבורתי המקובל על כל הגורמים המעורבים, לרבות תקצובו וקביעת לוחות זמנים למימושו".

"שימור כוח אדם איכותי באמ"ן ובאגף התקשוב – מרכיב מהותי באפקטיביות של צה"ל"

המבקר מציין שוועדת החסמים, שנועדה כדי לפתור מחלוקות בין הגופים השונים, לא התכנסה מינואר 2016. כמו כן, על אף שחלפה כשנה וחצי מאז שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה את המל"ל לגשר על הפערים שנתגלו בין הצדדים – זה לא קרה ולא התקבלו החלטות. אחת מאותן סוגיות היא המענקים למשרתי הקבע שיעברו לקריית המודיעין ויעתיקו אתל מקום המגורים שלהם לנגב: משרד האוצר הציע להעניק מענקים ל-80% מהם, בהיקף של עד 1.3 מיליארד שקלים, ואילו מערכת הביטחון רוצה שהם יגיעו ל-88% מהם, ולתקצב 1.8 מיליארד שקלים לתמיכה בכך.

עוד מציין אנגלמן כי "במאי 2016 הגיעו משרדי האוצר והביטחון להסכמה בנוגע למסגרת תקציבית של 1.3 מיליארד שקלים לצורך זה. בשנים 2015-2018 התקיימו דיונים בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע, אולם לא הושגו הסכמות – לא בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולא בנוגע לגובה המענק שיינתן במסגרת התקציבית האמורה, ולא בנוגע למסגרת תקציבית נוספת, שדורשת מערכת הביטחון עבור מעטפת מגורים התומכת בהעתקת המגורים לנגב".

לדבריו, "בהיבט הצבאי, יש חשיבות לשמר את התפוקות האיכותיות שמספקים אמ"ן ואגף התקשוב גם לאחר העברתם לנגב. על אף שחידוש התשתיות והמערכות הטכנולוגיות יכול להניב שיפור באפקטיביות המבצעית של אמ"ן ושל אגף התקשוב, הדבר יקרה רק אם תישמר איכות כוח האדם המשרת ביחידות אלה. לכן, יש חשיבות אסטרטגית שאנשי הקבע האיכותיים המשרתים ביחידות אלה יישארו בשירות קבע". "יודגש כי שימור כוח אדם איכותי באמ"ן ובאגף התקשוב הוא מרכיב מהותי בהשגת האפקטיביות המבצעית של צה"ל. אם הסוגיה לא תוכרע, קיים סיכון לפגיעה ביכולתו המבצעית של הצבא", הוא כותב.

הדמיה של קריית התקשוב של צה"ל בנגב. מקור: משרד הביטחון

המבקר ממליץ כי "על המל"ל לפעול עם מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה, כדי לגבש הסכמות ולקבל החלטות על מימושן, הן בנוגע למענה התחבורתי לנגב והן בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע. זאת, כדי לתמוך בהצלחת המעבר של יחידות אמ"ן לנגב. יש להציג, מבעוד מועד, למשרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב תוכנית ברורה ואמינה של הטבות ותמריצים. לאחר שיסוכמו המענה התחבורתי ותוכנית ההטבות והתמריצים, על צה"ל להמשיך ולקיים סקרי עמדות בקרב משרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב בנוגע למעבר לנגב. על צה"ל לתת את הדעת על הסיכון של פגיעה במוטיבציה של חיילי החובה לשרת בקריות בנגב, נוכח הצורך ביוממות למרכז הארץ וצפונה, שכן 93% מהמשרתים אינם גרים בדרום ואילו פתרונות לינה מתוכננים לכ-64% מכלל חיילי החובה". עוד ממליץ המבקר כי "יש להמשיך בפעולות נדרשות, כדי להתאים את התשתיות במערכת להשכלה גבוהה בנגב להיקפי הסטודנטים הצפויים להיקלט בה, עת יעברו יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב".

לסיכום כותב אנגלמן כי "העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב היא מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי לפיתוח האזור. האתגר המרכזי בהעברת היחידות נוגע לכוח אדם – הן בהיבט הלאומי, של קליטת אוכלוסייה איכותית של אנשי קבע בנגב לצורך חיזוקו ופיתוחו, והן בהיבט הצבאי, של שימור כוח אדם איכותי לצורך השגת התפוקות הנדרשות מהיחידות. כדי לעמוד באתגר האמור ולהביא להצלחת המהלך נדרשים חיבור תחבורתי יעיל בין מרכז הארץ לנגב ומתן הטבות ותמריצים לאנשי הקבע שיעברו לשרת שם".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנה האחרונה, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, מגוון של פתרונות שיבטיחו מענה תחבורתי זמין ונגיש לקריית התקשוב ולקריית המודיעין. פתרונות אלה ייתנו מענה הן למשרתים בבסיסים והן למטרופולין באר שבע, בטווח הבינוני והארוך. התוכנית תובא בחודשים הקרובים לאישור הדרג המדיני, במטרה לאפשר סיכום סופי של התכולות, התקציב ולוחות הזמנים".