"מאמינים שנראה השנה חברות היי-טק שמנפיקות בשווי של מיליארד ד' ויותר"

בשנתיים האחרונות הבורסה לניירות ערך בתל אביב עברה מהפך שבא לידי ביטוי בין השאר בגידול בהנפקות של חברות חדשות ובמיוחד בגידול במחזורים.

לפני עשר שנים המחזור היומי הממוצע של הבורסה הגיע בקושי למיליארד שקל, ולפעמים גם הרבה פחות מכך, ואילו בימים אלו המחזור היומי הממוצע מגיע לכ-1.7 מיליארד שקל. אך יותר מכל, הבורסה הפכה ליותר ידידותית לחברות היי-טק ישראליות. ואכן, מאז הראשון בינואר 2020 ועד לסוף מרץ 2021 בוצעו 60 הנפקות חדשות שרובן (43) היו של חברות טכנולוגיה.

נפגשנו עם ליאור נבון, מנהל יחידת מכירות ופיתוח שווקים בבורסת תל אביב, לשיחה.

אני מכסה את הבורסה שנים רבות ואני זוכר שמנכ"לית הבורסה דאז, אסתר לבנון, סיפרה לי על רצונה להפוך את הבורסה להאב לחברות היי-טק קטנות ובינוניות. האם אתם מגשימים את המשאלה, או שזה בגדר חלומות?
"בהחלט, היעד עומד לנגד עינינו כל הזמן, וכיום חברות טכנולוגיה ישראליות קטנות ובינוניות רואות בבורסת תל אביב זירה ידידותית ואטרקטיבית לגיוס כסף. במהלך השנים האחרונות הבורסה ביצע שינוים רבים אשר הנגישו אותה לחברות טכנולוגיות קטנות ובינוניות, והמספרים של 15 החודשים, מאז הראשון בינואר 2020 ועד ה-31 במרץ 2021, מוכיחים זאת.
למרות הקורונה, בוצעו 43 הנפקות של חברות טכנולוגיה והגדלנו את מספרן של חברות הטכנולוגיה הרשומות בבורסת תל אביב מכ-70 ב-2018 ליותר ממאה. וזה לא כולל את חברות הביומד, שגם הן מוגדרות אצלנו כחברות היי-טק.
הבורסה היא אלטרנטיבה טובה מאוד לחברות צמיחה ישראליות עם הכנסות של עשרות מיליונים, ושווי שוק  של מאות מיליוני דולרים, ואנחנו מאמינים שנראה השנה גם חברות היי-טק שמנפיקות בשווי של מיליארד דולר ויותר. לחברות ישראליות בגודל זה הבורסה של תל אביב היא אלטרנטיבה עדיפה על כל בורסה אחרת בעולם.
אצלנו התמחור יהיה יותר אטרקטיבי, עלויות ההנפקה והעלויות השוטפות יותר נמוכות משמעותית, וחברות בגדלים של 350 מיליון דולר ומעלה ייכנסו למדדי הדגל של הבורסה, ת"א-90 ות"א-,125 וייהנו מנזילות גבוהה וחשיפה למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל.
אם משווים את האלטרנטיבה של הנפקה ב-NASDAQ. בשוויים הללו החברות ייסחרו מתחת לרדאר, וזה יפגע משמעותית גם בשווי וגם בנזילות של המניה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב

זה נכון לגבי הבורסה הראשית של ניו יורק, אך יש בורסות משניות כמו ה-London AIM למשל. מה קורה לכושר התחרות מול בורסות משניות או ראשיות?
"אנחנו יכולים להתמודד עם כל בורסה משנית או בורסה שנחשבת לקטנה או בינונית. הזכרת את London AIM, אני רוצה להזכיר לך שחברות ישראליות שהנפיקו בבורסה זו התאכזבו. הנזילות לא הייתה מה שציפו, החשיפה לא הייתה טובה, וחברות אלו התקשו לעשות גיוסי המשך.
לגבי הבורסות האחרות, אוסטרליה לדוגמה, אנחנו יותר אטרקטיביים במובנים רבים. העלויות שלנו הן כ-30% בממוצע מהעלויות בבורסות אלו. התמחור שלנו עדיף. הרגולציה קלה יותר, כי עשינו הרבה שינויים והקלות בתקופה האחרונה. ניתן להגיש תשקיפים באנגלית וניתן גם לעשות שימוש בשיטות חשבונאיות כדוגמת  ה-GAAP האמריקני. עובדה – יש היום יש מעל 100 בקשות לתשקיף, כלומר חברות שרוצות להנפיק בבורסת תל אביב, והמספרים עולים בכל יום". 

כשדיברתי עם מנכ"לית הבורסה בעבר היא דיברה על הפיכת הבורסה להאב בינלאומי, אני מבין שזה לא קרה
"אנחנו בשיחות גם עם חברות זרות, ושוק החוב שלנו אכן מאוד אטרקטיבי לחברות בינלאומיות. עם זאת   הפוקוס שלנו הוא בעיקר על החברות הישראליות. יש פוטנציאל עצום ולא ממומש בישראל, וחברות פרטיות רבות שראויות להנפקה – ושם אנחנו נמצאים. אנחנו שמים דגש על הרישום הכפול, ומאמינים שכל חברה ישראלית שנסחרת בחו"ל צריכה להיסחר גם בישראל, הרישום הכפול הוא מנוע צמיחה משמעותי לבורסה. חברות טכנולוגיה ישראליות גדולות אשר נסחרות בארה"ב אינן רשומות בבורסה בתל אביב. הרישום הכפול מהווה אופציה בחינם לרישום בתל אביב, ללא תוספת רגולציה, במהירות וללא עלויות. לרישום הכפול יתרונות רבים, שכן החברות משתלבות במדדי הדגל של הבורסה ומגוונות את סוגי המשקיעים, ומהניסיון שנצבר ראינו כי הרישום הכפול העלה משמעותית את המחזורים של החברה בארה"ב, בנוסף למחזורים החדשים שנוצרו כמובן בבורסה בתל אביב".

תסביר לי בבקשה איך פלטפורמת ה-TASE UP של הבורסה מתחברת עם הצעדים שלכם להפוך ליותר נגישים לחברות הטכנולוגיה?
"לאחרונה השיקה הבורסה פלטפורמה חדשנית בשם TASE UP, המאפשרת לחברות פרטיות לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים וכשירים. חברה יכולה להירשם למסחר בפלטפורמה של הבורסה, ולהישאר חברה פרטית. המטרה היא לייצר חלופה לגיוסי ההון הפרטיים, ולהנגיש למשקיעים כשירים את ההשקעה בסטארט-אפים המובילים בישראל ישירות מחשבון הבנק או הברוקר. לפני מספר ימים נרשמה החברה הראשונה על הפלטרפורמה – Veev, אשר גייסה כ-100 מיליון דולר – ואנחנו מצפים בקרוב לרישומן של חברות פרטיות נוספות".

ידוע שמשקיעים מוסדיים לא אוהבים להשקיע בחברות היי-טק מקומיות. האם אתם יכולים לשמש גשר בין המשקיע המוסדי וחברות ההיי-טק?
"כן, אנחנו יכולים וגם עושים, וזה בעקבות הצעדים וההטבות שרשות החדשנות מציעה. בשנת 2020 הבשילו שתי תכניות של רשות החדשנות, אשר נוצרו בשיתוף פעולה בין רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והבורסה, שרצו לעודד השקעות של גופים מוסדיים בחברות היי-טק.
רשות החדשנות מסבסדת למשקיעים המוסדיים העסקת אנליסטים שמתמחים בחברות היי-טק, כי בדרך זו המשקיעים המוסדיים יהיו יותר מוכנים להשקיע במשהו שהם מבינים בו. כמו כן, התכנית של רשות החדשנות כוללת את מסלול הטבה 43, אשר מעניק למשקיעים המוסדיים רשת ביטחון של 40% על השקעותיהם, למשך תקופה של שבע שנים על השקעות שהן מבצעים דרך הבורסה.
אחת הסיבות שמשקיעים מוסדיים נרתעו מהשקעות בחברות היי-טק הייתה משום שהם נכשלו בתקופת משבר הדוט קום. רשת הביטחון יכולה לדלל חששות אלו".

באיזה  שלב כדאי לחברות סטארט-אפ ישראליות להנפיק בבורסה?
"חברות החל משווי של 100 מיליון שקלים יכולות לבחון את הנושא. מהלך של הנפקה הוא מהלך ארוך טווח ולכן חשוב להנפיק בשווי ריאלי ולדאוג שהמשקיעים יהיו מרוצים מביצועי החברה לאורך זמן. אירוע ההנפקה הוא רק השלב הראשון בחיי חברה ציבורית. להנהלה יש תפקיד משמעותי בבניית הערך למשקיעים, מה שישפיע על יכולות הגיוס של החברה גם בהמשך".

ושאלה אחרונה – למשקיעים כדאי להשקיע דרך מניות שמונפקות בתל אביב?
"במהלך 15 החודשים, מתחילת ינואר 2020 עד ל-29 במרץ 2021, מדד ת"א טק-עילית עלה ב-46.9% ומדד ת"א-טכנולוגיה עלה ב-44.2%, וזאת בדומה לעלייה של 48.5% במדד נאסד"ק 100".