האם הענן ניצח את הדטה סנטר?

ההוצאות על שירותי מחשוב בענן הגיעו בשנה החולפת ל-130 מיליארד דולר, בעוד שההוצאות על מרכזי הנתונים הצטמצמו - כך לפי מחקר חדש של סינרג'י ● ומה בישראל?

הדטה סנטר והענן ראש בראש, אבל יש מנצח. עיבוד מחשב: BigStock

ארגונים ברחבי העולם הוציאו 130 מיליארד דולר על שירותי תשתית ענן ב-2020 – נתון המשקף גידול של 35% בהשוואה ל-2019. זאת, לעומת 89 מיליארד דולר שהם הוציאו על מוצרים לדטה סנטרים שלהם – ירידה של 6%.

הנתונים עולים ממחקר חדש של חברת המחקר סינרג'י. על פי החוקרים, על אף שהשנה החולפת הייתה חריגה, בשל המשבר הבריאותי וזה הכלכלי שבא בעקבותיו, הרי שהמגמה של העברת עומסי מחשוב מחצר הארגון אל עבר הענן נותרה "ברורה לחלוטין".

לדברי ג'ון דינסדייל, אנליסט ראשי בקבוצת המחקר, "לקח 10 שנים עד שההוצאות הארגוניות על שירותי ענן הגיעו לרמת ההשקעה של הארגונים על חומרה ותוכנה בדטה סנטרים שלהם. ואז, ב-2020, שוק שירותי הענן שוב זינק, בעוד שההוצאות על תוכנות קנייניות בדטה סנטר צנחו ב-6%. בעשור החולף מנמ"רים ומנהלים עסקיים בארגונים 'הצביעו' יותר ויותר עם הארנק והחליטו ששירותי ענן הם הדרך הנכונה ללכת בה. אנחנו מצפים כי מגמה זו תימשך עוד שנים רבות".

ב-2019, שני פלחי השוק – של הוצאות IT על שירותי תשתית בענן ובדטה סנטר – היו כמעט שווים בגודלם, ועמדו על כ-95 מיליארד דולר כל אחד. אלא שפרוץ מגיפת הקורונה, שאילצה מאות מיליוני אנשים לעבוד מרחוק, הניע את השינוי המשמעותי בהוצאות ואת המעבר המסיבי לצריכת שירותי הענן.

בעשור האחרון: זינוק של 52% בהוצאות על ענן

במהלך העשור האחרון, ההוצאות השנתיות הממוצעות על חומרה ותוכנות בדטה סנטר – שכוללות שרתים, אחסון, ציוד רשת, מערכי אבטחת מידע ותוכנות נלוות – צמחו ב-2%. באותה התקופה, ההוצאות השנתיות הממוצעות על שירותי ענן – כמו תשתית כשירות, פלטפורמה כשירות וענן פרטי במתכונת אירוח – צמחו ב-52%.

אחד הממצאים העיקריים בדו"ח של סינרג'י הוא שכ-60% מהשרתים הנמכרים כיום בעולם נכנסים למרכזי הנתונים של ספקיות הענן – ולא לאלה של הארגונים. על פי חברת המחקר, שלוש ספקיות הענן הציבורי הגדולות השתלטו, הלכה למעשה, על נתח השוק של הדטה סנטרים: כך, אמזון עם AWS, מיקרוסופט עם Azure וגוגל עם Google Cloud חולשות במשותף על יותר מ-50% מהדטה סנטרים הגדולים בעולם. החוקרים ציינו שכל ספקיות הקלאוד, לרבות שלוש הגדולות, מוציאות מיליארדי דולרים בכל שנה לבניית והרחבת טביעת הרגל העולמית שלהן, על מנת להיערך ולענות לביקוש הגבוה לשירותי ענן. אמזון וגוגל פתחו יותר דטה סנטרים חדשים ב-2020 מכל חברה אחרת, ומדובר במחצית מהמספר הכולל של הדטה סנטרים שנפתחו בשנה שעברה.

בישראל המצב שונה מעט: בעוד שכל ספקיות הענן ממתינות לתוצאות מכרז הענן הממשלתי, נימבוס, הרי שאורקל – שנשרכת מאחור בנתח השוק העולמי שלה בענן – הקדימה את הענקיות, וכבר עשתה כמעט את כל הצעדים לקראת פתיחת הדטה סנטר לענן שלה בהר חוצבים בירושלים. זאת, בעוד שמיקרוסופט ו-AWS רק הכריזו שיעשו כך, אולם המהלכים טרם יצאו לפועל.

לסיכום אמר דינסייל כי "ארגונים בוחרים להשקיע בשירותים הניתנים על ידי ספקית ענן ציבורי במקום לבזבז משאבים על תשתית מרכז הנתונים שלהם, כאשר הם זקוקים לכוח מחשוב לטובת ניהול נתונים והפעלת יישומים עסקיים. ברור שחברות עושות עם התקציבים שלהן את מה שהכי הגיוני עבורן. אנחנו לא צופים ירידה דרסטית בהוצאות על דטה סנטרים ארגוניים בחמש השנים הקרובות, אבל אני בטוח שנמשיך לראות צמיחה אגרסיבית בענן במהלך אותה התקופה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מוני

    אומרים לעסק בוא זרוק את המידע הכי חשוב לאיזה מקום לא מוגדר בענן ואנשים מאמינים ומשלמים על כך וזה סימן שאין בעיה של אמון רק בעיה של עלות

אירועים קרובים