המלצה: ללמד את מדעי הנתונים בכל הפקולטות באוניברסיטאות

כך ממליצה ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית למדעים ● פרופ' ניב אחיטוב, חבר הוועדה, מסביר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מדוע זה חשוב וכיצד זה יתבצע

פרופ' ניב אחיטוב. צילום: ניב קנטור

ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים ממליצה שכל סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטאות, בכל אחד מהמקצועות, ילמד את תחום מדעי הנתונים, לרבות בינה מלאכותית, בינה עסקית, ניתוח נתונים ועוד. ההמלצות אושרו על ידי מועצת האקדמיה הלאומית והן נשלחו לראשי האוניברסיטאות, שאמורים להחליט האם ואיך הם מיישמים אותן.

ההמלצה המרכזית היא לחייב סטודנטים שלא לומדים את הנושא כחלק מהתואר שלהם ללמוד קורס מבוא למדעי הנתונים, או כחלק מהעשרת קורסים קיימים בשיטות מחקר. סטודנטים שכבר לומדים את התחום ילמדו רכיבים נוספים שקשורים במדעי הנתונים, בהתאם לאופי הלימוד שלהם.

"חשיבות מדעי הנתונים לחברה ולמדינה הולכת וגוברת. האינטראקציה בין המדינה לאזרחיה הופכת לדיגיטלית ויוצרת נתונים שאפשר לגזור מהם מסקנות וחיזויים", נכתב בהמלצות הוועדה, שהוקמה על ידי נשיאת המועצה האקדמית, פרופ' נילי כהן, ובראשה עמד פרופ' יונתן בן דב.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הסביר חבר הוועדה, פרופ' ניב אחיטוב, לשעבר סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, את מסקנותיה ומדוע חשוב ללמד את תחום מדעי הנתונים.

מה מוגדר כמדע נתונים?
"נתונים הם הבסיס לכל פעילות עסקית או מחקרית. כך נוצר מחזור נתונים, שכולל כמה תהליכים, והוא אחיד לכל תחום בחיים שבו צריך לקבל החלטות על סמך נתונים. זה מתחיל מאיתור הבעיה כדי לדעת אילו נתונים לחפש, ואחר כך מגיע שלב של עיבוד הנתונים, שבו צריך להגדיר שפה אחידה, כדי שכל אחד יבין את השני, מבחינת הגדרות ושמות. השלב הסופי הוא הצגת הנתונים למשתמשים שלא תמיד מכירים את כל המושגים וצריך להציג להם אותם בעזרת דשבורד ברור ו-ויזואלי".

עיבוד הנתונים, ניתוחם והצגתם נעשים בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע. למה צריך ללמד את זה בכל הפקולטות?
"צריך ללמד את זה מכיוון שהגידול העצום בכמות המידע הפך להיות אתגר של כל מי שצריך לקבל החלטות. אתה צריך לדעת לבור את המוץ מהתבן. כל אחד בכל תחום חייב לדעת ללמוד להבין נתונים ולדעת לנתח אותם".

אבל אם סטודנט לומד מדעי הרוח או תחום אחר שאינו מדעי, איך אפשר ללמד אותו את התחום, שהוא בחלקו מתמטי?
"המלצות הוועדה הן שבכל מקצוע ילמדו קורס מבוא למדע הנתונים. זה החלק הראשון. זה חלק גנרי שמסביר את מעגל הנתונים ומה ההבדל בין סוגי הנתונים. לדוגמה, גרף של תחלואת הקורונה ניתן לקריאה באופנים שונים, וצריך ללמוד איך לקרוא טבלאות. החלק הזה גם מלמד אותך איך לתת אמון בנתונים וכמובן גם אתיקה בניהולם, כמו, למשל, נושא הפרטיות.

אגב, באוניברסיטה העברית כבר יש מסלול של מדע הנתונים בפקולטה למדעי הרוח. גם שם סטודנט צריך לדעת להתמצא בעולם הדיגיטלי, כדי לדעת איך למצוא מידע שהוא צריך.

קיים חלק שני להמלצות, שמותאם לכל תחום לימוד, כמו, למשל, כלכלה, מינהל עסקים ואפילו רפואה. היחידים שלא יצטרכו ללמוד את המבוא הם הסטודנטים שלומדים את מדעי הנתונים כמקצוע בפקולטות למדעים".

יש שיח לגבי תפקידה של האקדמיה – האם ללמד מקצועות או תחומי ידע.
"אין כאן שינוי בייעוד של האוניברסיטה. בוגרי תואר ראשון במדע הנתונים הולכים לעבוד בתעשייה. בארגונים רבים, מקצוע הדטה אנליסט מאוד מבוקש, הרבה יותר מתוכניתנים. הם מקבלים כלי שיכול לסייע להם בכל תחום ולא למקצוע מסוים. אנחנו מכינים אותם לעולם הדיגיטלי".

האם לדעתך צריך ללמד את תחום מדעי הנתונים גם בבתי הספר העל יסודיים?
"בהחלט. יש ועדה שפועלת במשרד החינוך ואני עומד בראשה, שהחלה לבנות, בצורה ניסיונית, תוכנית לימודים בנושא, יותר בצד הטכני, כדי להכשיר את התלמידים לשירות ביחידות עילית בצבא ולתת להם בסיס טוב לחיים".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים