המבקר: ישראל משקיעה בהכשרות טכנולוגיות כשליש ממדינות ה-OECD

ההשקעה הציבורית בישראל במדיניות פעילה בשוק העבודה – הכוונה, הכשרה, ניתוב ותכלול – עומדת על כשליש מהממוצע במדינות ה-OECD. החלק המוקדש להכשרה מקצועית וטכנולוגית גם הוא נמוך – קטן בכשליש מהממוצע במדינות ה-OECD – כך קובע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, בדו"ח שפרסם היום (ב'). כמו כן, המבקר מעביר ביקורת חריפה על התוכניות של מערך ההכשרות המקצועיות-טכנולוגיות עצמן ועל יישומן. הביקורת אמנם לא נעשתה בזמן הקורונה, אולם המערך הזה חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה יש מאות אלפי מובטלים – והמבקר אף מתייחס לכך בהמלצותיו (ראו בהמשך).

על פי אנגלמן, בישראל ישנם כ-600 אלף עובדים, המועסקים במשרות שבסיכון גבוה לשינוי מהותי ועלולים להיפלט משוק העבודה בשנים הקרובות – כ-15% מהמשרות, וכ-2.1 מיליון עובדים הם בסיכון בינוני – כ-54% מהמשרות. שיעור המבוגרים בישראל בעלי רמת מיומנויות נמוכה, הוא גבוה: 37%, לעומת 27% במדינות ה-OECD. המקר קובע כי "כדי לאפשר למאות אלפי עובדים להשתלב ולהישאר בשוק העבודה, גדל הצורך בהתאמת המיומנויות והידע של עובדים הנכנסים אליו וגם של עובדים הנמצאים בו לצרכי השוק המשתנה, ובפרט של עובדים מעוטי מיומנויות". הכוונה היא בעיקר לאוכלוסיות החרדית והערבית, ולקבוצות מעוטות אמצעים.

חשוב לתקן את הליקויים במערך ההכשרות המקצועיות-טכנולוגיות – במיוחד לנוכח הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

מערך מבוזר וחוסר תיאום

אלא שצרכים לחוד ומציאות לחוד: מהביקורת עולה כי "מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו לא מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים. גופים שונים הפועלים לקידום הנושא עושים זאת בנפרד. כמו כן, אין אתר (אינטרנט – י"ה) אחד המרכז עבור הציבור את כלל אפשרויות ההכשרה ואין הליך מאוחד של אבחון, הכוונה וגיוס. היעדר התכלול פוגם במיצוי המשאבים ומקשה את ההתאמה של ההכשרות לאוכלוסיות שונות".

על פי המבקר, קרוב לשישית – 14.5% – מהצעירים שאינם לומדים לתואר אקדמי, שרבים מהם באים מרקע חברתי-כלכלי חלש, לא זוכים לתקציב ממשלתי להכשרתם לעולם העבודה. "דבר זה, יש בו כדי לפגוע בהשתלבות איכותית וממושכת בעבודה", הוא כותב. עוד מציין המבקר ש-"חלקם של הצעירים הערבים בקרב המשתתפים בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות שבמימון ציבורי – 22% – נמוך מחלקם באוכלוסייה, שעומד על 27%, ומחלקם בקרב הצעירים שאינם פונים ללימודים אקדמיים, שמגיע ל-33%".

"לאגף להכשרה מקצועית אין הליך מוסדר של התייעצות עם מעסיקים ברמה הענפית כדי ללמוד על ההתפתחויות בשוק, וגם לא עם מעסיקים מהפריפריה הגיאוגרפית ועם מעסיקים קטנים ובינוניים. כך, נוצרת מציאות של אפקטיביות לא מיטבית של ההכשרות. בפועל, רק חלק קטן – כ-7% – מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים, על אף ההסכמה שמסלולים אלה הם האפקטיביים ביותר", נכתב בדו"ח.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

ליקויים בלימודי אנגלית ובלימודים למבוגרים

המבקר מתייחס ללימודי האנגלית בתיכונים וכותב כי בשנת הלימודים התשע"ט (2018-2019), כ-40% מתלמידי כיתה י"ב נבחנו באנגלית ברמה של שלוש יחידות לימוד או שלא נבחנו באנגלית לבגרות כלל. רבים מהם מגיעים מיישובים באשכול חברתי-כלכלי נמוך. כמו כן, מציין אנגלמן, "משרד החינוך לא פעל די בשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם משרדי הממשלה כדי לוודא שתוכנית הלימודים באנגלית עונה גם לצרכי השתלבות במקצועות לא אקדמיים. קיים חשש שהתלמידים לא ישלטו ברמה מספקת במיומנויות השפה להן יזדקקו בבואם להשתלב בעבודה".

עוד הוא מציין כי "אין גורם אחד המרכז את תחום הלמידה למבוגרים והמוביל את נושא המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה על שינויו. ריבוי הגורמים הציבוריים המספקים מענה עלול להקשות על הציבור להכיר את מגוון האפשרויות העומדות לפניהם".

כמו כן, נכתב בדו"ח כי "אין תוכנית פעולה כוללת לגיוס אוכלוסיות מעוטות מיומנויות ללמידה, ואין מסגרת לאבחון מעמיק של יכולות האדם וצרכיו לשם התאמה מיטבית של הלמידה וההכשרה שלהן הוא זקוק. בנוסף, רבים מהעובדים בשכר נמוך במשרות שבסיכון גבוה או מהמובטלים עלולים לוותר על קורס הכשרה ממומן, או לנשור במהלכו, נוכח המחויבות של זמן וכסף הכרוכה בהשתתפות בו".

ההמלצות

המבקר ממליץ כי "משרדי העבודה, החינוך, הקליטה והאוצר ושירות התעסוקה יפעלו יחד כדי לשפר את רמות התיאום ביניהם, את תכלול מערך ההכשרות ואת איכותו. על משרדי העבודה, החינוך והאוצר, בהיוועצות עם משרדים נוספים שיש להם נגיעה להכשרה מקצועית, לנתח במשותף את היקפי ההכשרות הממומנות, להגדיר את האוכלוסייה הנדרשת להן ולבחון את הדרכים להרחבת השתתפותה, כדי להבטיח מענה מיטבי לכלל האנשים הזקוקים להתאמת כישוריהם המקצועיים לצרכי השוק המשתנים. על משרדי העבודה והחינוך לפעול להגדלת חלקה של האוכלוסייה הערבית בהכשרות: שיעור המשתתפים הערבים מצוי בפער גדול במיוחד לעומת שיעורם בקבוצה שאינה פונה לאקדמיה".

עוד מציין אנגלמן כי "על משרד החינוך לקבוע יעד אסטרטגי לשיפור רמת השליטה באנגלית של התלמידים במוסדות במדדי הטיפוח החלשים ביותר. נוכח פערי המיומנויות של מבוגרים בישראל, על משרדי העבודה, החינוך, הכלכלה והאוצר, בהיוועצות עם שירות התעסוקה ועם שאר המשרדים הנוגעים לעניין, לבחון במשותף את האפשרות להגדיל את היקף ההשתתפות בלמידה לאורך החיים של כלל הבוגרים בישראל – המועסקים ושאינם מועסקים – ולשפר את האפקטיביות של הלמידה. על משרדי העבודה והאוצר לבחון את תכנון הקורסים ומנגנוני התמיכה באופן שיתאימו למגוון רחב יותר של אנשים הזקוקים להכשרה או ללמידה, ובכלל זה אוכלוסיות מעוטות אמצעים".

המבקר אף ממליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים "לבחון במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו, את היצע התוכניות ללמידה למבוגרים ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ולפעול לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים. הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה. יש לראות בעת הזו הזדמנות לשדרוג כישורים למובטלים רבים, כדי שיוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב חזרה בעבודה בהקדם".

התגובה

משרד החינוך מסר כי "נושא פיתוח מיומנויות המאה ה-21 אצל תלמידי מערכת החינוך מקודם במשרד כחלק מתוכניתו האסטרטגית לשנת 2030 ובמסגרת מטרות מדיניותו הפדגוגית הלאומית. משרד החינוך פועל מ-2018 לגיבוש מדיניות פדגוגית לאומית, שבמרכזה דמותו הרצויה של בוגר מערכת החינוך – מודל שכולל שלושה מרכיבים פדגוגיים משולבים: ידע, מיומנויות וערכים".

שר החינוך, יואב גלנט. צילום: ניב קנטור

עוד צוין בתגובה כי "יחידות במשרד קיימו תהליכים של הפקת לקחים מרפורמת למידה משמעותית – ביניהן ראמ"ה, לשכת המדען הראשי ואגף בכיר תכנון ואסטרטגיה. על בסיס המסקנות שהוסקו נבנה המהלך האסטרטגי של דמות הבוגר. בשלב החשיבה הראשוני על הטמעת דמות הבוגר חזרו והוזכרו הלקחים המרכזיים של הלמידה המשמעותית – יצירת שפה אחודה וברורה והבנה משתפת של הכיוונים האסטרטגיים, שיתוף פעולה מובנה של בעלי העניין הרלוונטיים – במטה, במחוז, ברשויות המקומיות ובבתי הספר, יצירת תוכנית אופרטיבית ומדידה וניהול השינוי: מינהלה לתוכנית, תהליכי לימוד והפקת לקחים ועדכון התוכנית".

"תהליך פיתוח המדיניות בנושא המיומנויות החל בריבוי שפות ובכיוונים שונים, ובהתפתחות הדרגתית שנמשכה כשלוש שנים נוצרה תפיסה מגובשת ומוסכמת במשרד של דמות הבוגר", נמסר. "בשנים אלה, חלק מהתוכניות לא תאמו באופן מלא את המדיניות, שהייתה עדיין בשלבי גיבוש. כיום, משקיימת מדיניות מוסכמת ומוצהרת במטה המשרד זה כשנה, כל התוכניות וההנחיות נדרשות להיות מותאמות ומכוונות לאורה. האגף לחינוך על יסודי תכלל את העבודה בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית והמפקחים המרכזיים. כל היחידות עבדו יחד על המיומנויות האורייניות, משום שמיומנויות אחרות הוקצו לעבודתן של יחידות אחרות במשרד. המשימה של האגף לחינוך על יסודי עם המפקחים המרכזיים הייתה לבסס אוריינות בתחומי הדעת, ובמקביל נעשו עבודות נוספות בקידום המיומנויות האחרות".

"תמונת המצב של תוכניות הלימודים והצורך בעדכונן ידועים למשרד, וזו הסיבה שבגללה יצא המשרד לתכנון אסטרטגי פדגוגי רחב. עם זאת, תהליך השינוי של תוכניות לימודים הוא תהליך ארוך וכבד משקל, ובימי שגרה עשוי לארוך מעל שנתיים, מה גם שלאחרונה ובעקבות קושי תקציבי לא התכנסו ועדות המקצוע, עובדה שהביאה לדחיית עדכון תוכניות הלימודים", צוין בתגובת משרד החינוך.

בתגובה נכתב עוד כי המשרד מכיר בכך ש-"בחינות הבגרות נסמכות באופן נרחב מדי על שינון ידע ולא נותנות ביטוי מספק לרבות מהמיומנויות שהוגדרו כרלוונטיות לעתיד הבוגרים. בהתאם, נעשית היום עבודה משותפת של יחידות במשרד לשיפור יכולתו להטמיע, להעריך ולמדוד את המיומנויות – בין באמצעות עיצוב בחינות הבגרות ושילוב מיומנויות נוספות בבגרויות ובין באמצעות חלופות הערכה, שיחליפו את בחינות הבגרות או יתווספו עליהן".