סטודנטים ומרצים, שימו לב: כך הענן מסייע למהפכת מחשוב באוניברסיטאות

"פתרונות מחשוב ענן קיימים מזה יותר מ-25 שנים – ולמרות זאת, הטכנולוגיה, עדיין, מקדימה את הצרכים של הלקוחות והמשתמשים. מחשוב הענן מספק יותר ממה שהצרכנים יודעים ויכולים להשתמש. הענן הוא חלק מתהליכי החיבוריות שאותם אנחנו חווים מזה 30-40 שנה – של חיבור הכול להכול, כולם לכולם. זו מהפכה, ויש המכנים אותה המהפכה התעשייתית הרביעית", כך אמר פרופ' איל יניב, יו"ר מחב"א.

פרופ' יניב, המשמש גם כראש מרכז בר אילן לערים חכמות, פתח את כנס The New Age of Cloud. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בדבריו הסביר פרופ' יניב על מחב"א: "זהו מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי. זו עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה על ידי אוניברסיטאות המחקר בישראל ושנמצאת בבעלותן. העמותה עוסקת בשירותים בתחומים הטכנולוגיים – תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה".

לדבריו, "מחב"א מאפשר לחוקרים גישה לשירותי ענן ציבורי, עם כמה מהיתרונות הבאים: שירות לקוחות כערך עליון; מוקד ידע; ניצול תהליכי הרכש הקיימים במוסדות ההשכלה הגבוהה; ובקרה תקציבית". הוא אמר כי "אנחנו גוף מרכזי וממנפים את יתרון הגודל לטובת ביצוע פעולות מחשוב, לטובת האוניברסיטאות".

"מחשוב הענן", הסביר פרופ' יניב, "משמש מרכיב מרכזי במהפכת המחשוב בכלל, ובאוניברסיטאות ובעולם האקדמי בפרט. האקדמיה רגילה להיות מרכיב מרכזי במהפכה – כידוע, היא השתמשה באינטרנט עוד שנים לפני שהעולם העסקי עשה זאת. מימוש אתגרי המחשוב בעולם האקדמי, המתאפיין בהיותו עתיר ביצועים, חייב להיעשות על ידי חיבורים, והענן הוא פתרון מרכזי בפעילות המחשוב המדעית-אקדמית".

איל אסטרין, ארכיטקט ענן במחב"א. צילום: יח"צ

דובר נוסף באירוע היה איל אסטרין, ארכיטקט ענן במחב"א. הוא אמר כי "החיבוריות מספקת לנו כוח מחשוב בלתי מוגבל: היכולת לצרוך כמויות של שרתים בעלי מספר רב של מעבדים וזיכרון, וכן יכולת לצריכת נפחי אחסון גדולים, ולעשות זאת דרך מערכות בשירות עצמי". לדבריו, "יתרון נוסף גלום ביכולת לצרוך שירותים מנוהלים בענן: שירותי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, שירותי ניתוח מעמיק של נתונים, מחשוב עתיר ביצועים ופורטל בשירות עצמי".

עם זאת, ציין, "היתרון העיקרי שהענן מעניק לעולם המחקר הוא היכולת להרים סביבות מחשוב תומכות מחקר, ולעשות זאת בצורה מהירה: החל מאפיון הצרכים מול החוקר, עבור בבחירת משאבי המחשוב, הקמת סביבת המחקר וניתוח התוצאות, וכלה בסיום התהליך בענן, עם הפסקת התשלום בתום השימוש".

אסטרין אמר כי "יש יתרון משמעותי בצריכת מחשוב שכזו, שאיננה בדרך האון-פרמיס, הרישוי המסורתי: היכולת לצרוך, באופן בלתי מוגבל, כמויות של שרתים, מעבדים ומערכות אחסון, ולעשות זאת דרך מערכות שירות עצמי. יתרון נוסף הוא המודלים לתמחור – מהמודל הנפוץ של תשלום עבור שימוש בפועל ועד ל-Spot Instance, עם יכולת לשלם אחוז מזערי מהמחיר הרשמי, וזאת בשל שימוש בעודפי קיבולת, שאינם נמצאים בשימוש. תרומה נוספת מגיעה מהיכולת לצרוך שירותים מנוהלים – מבוססי בינה מלאכותית או לימוד מכונה, או שירותים אוטונומיים או ניתוח דטה באופן מנוהל או ניצול של אשכולות מחשוב עתיר ביצועים. כל אלה מאפשרים לעשות מחקר בזמן מאוד קצר".

בסיום דבריו הוא ציין את הסיוע של ענקיות הענן למכוני מחקר בתקופת הקורונה. אסטרין אמר כי "ספקיות מחשוב הענן דוגמת מיקרוסופט, AWS וגוגל חברו למכונים כדי להעניק להם שירותים בענן, ועשו זאת ביתר שאת בשנה החולפת, לטובת המאבק בנגיף. כך, במכון וייצמן הקימו אשכול עתיר ביצועים על גבי AWS, לטובת מיגור הקורונה; הטכניון, צה"ל ובית החולים רמב"ם חברו יחדיו בענן לטובת פיתוח כלי המזהה את התפשטות המגיפה; בפקולטה לכימיה באוניברסיטת ליובליאנה השתמשו בתשתית הענן של מיקרוסופט, Azure, במטרה לפתח תרופה לנגיף הקורונה; ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבבוסטון בוצע מחקר על גבי תשתית של גוגל קלאוד, במטרה לחזות קצב הדבקה של הנגיף בתנאי ריחוק חברתי".