"בג"ץ קיבל את עמדתנו: הממשלה התמכרה לאיכוני השב"כ"

בג"ץ קבע אמש (א') כי על המדינה להפסיק, החל מעוד שבועיים, את השימוש באיכוני השב"כ לאיתור חולי קורונה ומחויבי בידוד – למעט במקרים ספציפיים, ופסק שאם המדינה רוצה להמשיך בהם, עליה להתחיל בקידום הצעת חוק בנושא כבר השבוע. עוד קבעו השופטים שיש להתוות מתווה מיוחד עבור העיתונאים, לטובת הגנה מפני חשיפת מקורות עיתונאיים.

בממשלה הביעו מורת רוח מההחלטה, אולם מתנגדי האיכונים שבעי רצון ממנה. "בג"ץ חיזק את טענותינו לכל אורך הדרך, שלפיהן איכוני השב"כ מהווים פגיעה קשה ביותר בזכויות הפרט. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבחרה בצעד כה פוגעני, וההחלטות בכל הנוגע לשימוש באיכונים מתקבלות באופן לא מקצועי, תוך הצגת נתונים לא נכונים בפני מקבלי ההחלטות", כך אמרו היום (ב') ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרות מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

השופטים, בהרכב בראשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קבעו כי יופסק השימוש הגורף באיכוני השב"כ. "לשם גיבוש הקריטריונים האמורים, תיקבע תקופת התארגנות, כך שהמועד האחרון לגיבושן יהא יום 14.3.2021, וכי ממועד זה ואילך תוגבל בכל מקרה הסמכת השב"כ רק לאותם מקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, בין בכוונת מכוון ובין בשל מגבלות זיכרון, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים", כתבו השופטים בהחלטתם.

הכרעת בג"ץ ניתנה בארבע עתירות שהוגשו נגד הפעלת השב"כ למאבק בקורונה ונגד השימוש בתקנות לשעת חירום, גם לאחר שהוקמה ועדת הכנסת הרלוונטית. את העתירות הגישו האגודה לזכויות האזרח, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, רופאים לזכויות אדם ישראל ועמותת פרטיות ישראל. העתירות הוגשו נגד הכנסת, הממשלה, השב"כ, משרד הבריאות והרשות להגנת הפרטיות.

לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ, "בפסק הדין, בג"ץ חזר והדגיש את מרכזיותה של הזכות לפרטיות ואת חשיבותה הרבה בעולם הדיגיטלי. השופטים קבעו שגם בזמן חירום, לא הכול מותר, וגם אז יש להחיל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאזן בין האינטרס החשוב של שמירה על בריאות הציבור לבין ההגנה על זכויות האדם".

הן הוסיפו ש-"השופטים לא קיבלו את הטענה כי 'די להצביע על אדם אחד שחייו ניצלו הודות לאיתורי השב"כ על מנת להצדיק את השימוש בכלי השב"כ', וזאת בשל הפגיעה הקשה שנגרמת כשהגורם המפעיל את אמצעי המעקב הוא שירות הביטחון המסכל של המדינה, ולאור העובדה שמדובר במנגנון ששקיפותו אינה מלאה. צירוף של השניים, כתב השופט עמית, 'יוצר מאליו תרכובת חומצתית שעלולה לאכל את הגנות הברזל של כל דמוקרטיה"'.

השופט מלצר: "איכוני השב"כ מעודדים יצירת פרקטיקות פוגעניות"

ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ הוסיפו כי "חוט השני שעובר בהחלטת כלל השופטים נוגע להתמכרות של הממשלה לשימוש ב'כלי'. השופט מלצר ציין כי 'הגיעה העת להיגמל מאמצעי זה, שכן הוא ממכר ואף מעודד יצירת פרקטיקות פוגעניות נוספות'. אפילו השופט סולברג, שסירב להצטרף לסעד שהעניק בג"ץ, קבע כי 'מראֶה הכרזת הסמכת השב"כ האחרונה, הריהו כמראֶה ההכרזה שבראשונה. מצב דברים זה מעורר חשש בנוגע לתקינות הליך קבלת ההחלטה"'.

לדברי השתיים, "פסק הדין לא נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה. השופטים מעלים תהיות כבדות משקל ומבקרים את הדרך שבה מתקבלות החלטות במשרד הבריאות ובממשלה לגבי המגיפה: אם בחרו באמצעי מסוים, נצמדים אליו גם כאשר אין לכך הצדקה של ממש כי הנסיבות השתנו. כך, מקבלים החלטות שוב ושוב, בלא מצע עובדתי משכנע, אלא על סמך תחושות בטן ותקוות. וגרוע מכל, מאפשרים מניפולציות בנתונים כדי להשיג את התוצאות המבוקשות שיתמכו במדיניות".

לסיכום הן ציינו כי "מי שחתום על הדו"חות האלה של משרד הבריאות, שהוצגו בפני הכנסת והממשלה, צריך להפיק לקחים ולהסיק מסקנות. פסק הדין מלמד יותר מכל כמה הביקורת הציבורית על תהליכי קבלת ההחלטות מוצדקת וחשובה, וכמה השקיפות ביחס לנתונים הגולמיים וביחס לדיונים שסובבים אותם לפני שמקבלים החלטות קשות ומגבילות על האזרחים היא הכרחית".

בג"ץ בעד שמירה על הפרטיות. אילוסטרציה: BigStock

"התערבות בוטה של בג"ץ במלחמה בקורונה"

לעומת זאת, סגן שר הבריאות, יואב קיש, מחה נגד ההחלטה. בציוץ שפרסם בחשבון הטוויטר שלו הוא כתב כי מדובר ב-"התערבות בוטה של בג"ץ במלחמה בנגיף. החל מ-14 במרץ (יש – י"ה) ביטול למעשה של שימוש ביכולות השב"כ לאתר חולים. עד היום הצלנו יותר מ-500 חיים של ישראלים בזכות היכולות של השב"כ. ב-14 במרץ, בגלל בג"ץ, זה ייגמר".

הוא טען כי "לדעתי, זהו פשע נגד בריאות אזרחי ישראל. נשאר רק לברך על הישג החיסונים האדיר, שאולי ייתר את הצורך (בהמשך השימוש באיכוני השב"כ – י"ה)".