האם הממשלה עשתה מספיק למען החינוך הטכנולוגי?

נושא החינוך הטכנולוגי, ובפרט הטיפול של הממשלה בו לאור הצורך במעבר ללימודים מרחוק שהביאה אתה הקורונה, עמד במרכז פאנל שערכה מערכת אנשים ומחשבים לקראת הבחירות, בהשתתפות ח"כים, מועמדים ואנשי מקצוע, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לצד גורמים לא פוליטיים הרלוונטיים לתחום כמזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, ומייסד ונשיא קרן אתנה, אורי בן ארי, רוב המשתתפים היו ממפלגות שקוראות תיגר על שלטון הליכוד: ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד; ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, יו"רית ועדת הקורונה, שעברה מהליכוד לתקווה חדשה, מפלגתו של גדעון סער; השר מיכאל ביטון מכחול לבן, שאמנם שותפה של הליכוד בקואליציה אבל כעת יוצאת נגדה, תוך שהיא נאבקת באחוז החסימה; ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו; ופרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, שרוצה להיכנס לכנסת. בחלק הנוכחי של אייטם זה מובא הצד השני – זה של הליכוד, שאותו ייצגה בפאנל ח"כ קטי שטרית.

לדברי ח"כ שטרית, בעברה סמנכ"לית פיתוח עסקי בקרן הון-הסיכון BRM, הממשלה עשתה הרבה למען החינוך הטכנולוגי. "הרצון של הממשלה הוא לצמצם את הפערים הדיגיטליים בין הפריפריה ומרכז הארץ – הן בקרב התלמידים והן בקרב בני הגילאים האחרים, וזה כבר נעשה, בזכות השקעות בתשתיות, בהדרכות, בקורסים ובציוד קצה. אלא שיש עוד הרבה מה לצמצם, וצריך לעשות ולא להרפות".

"אנחנו בין המדינות הבודדות שיש להן משרד דיגיטל לאומי, וזו כבר קידמה בחשיבה", אמרה. "כמו כן, בתקציב המדינה, שעוד לא אושר, יש פיתוח כלים ותוכניות חדשניות לקידום שוויון חברתי, הסרת חסמים לייבוא מוצרים טכנולוגיים והשקעה של 100 מיליון שקלים בהכשרה טכנולוגית".

שטרית ציינה כי "כדי לסבר את האוזן לגבי הפעילות שכבר נעשתה – ב-2019 היו 143 מיזמים דיגיטליים ברחבי המדינה, 88 מהם של משרדי ממשלה ו-55 של מטה ישראל דיגיטלית, משרד החינוך השקיע 1.2 מיליארד שקלים לרכישת מחשבים ייעודיים עם מקלדות מתאימות – באנגלית, ערבית ועברית, וחילק מתחילת המשבר יותר מ-140 אלף מחשבים, מהם 50 אלף במגזר הערבי. עם זאת, שם צריך לעשות עוד הרבה כדי לסגור את הפער, כי הצורך הוא ב-137 אלף מחשבים".

פעילויות נוספות ששטרית מנתה הן "תוכניות דיגיטליות של משרדי ממשלה שונים, כולל משרד המדע והטכנולוגיה, ופרויקט חורה דיגיטלית לאוכלוסייה הבדואית, כולל אוריינות דיגיטלית-פיננסית להעצמת נשים שם. בקבות משבר הקורונה צצות עוד ועוד תוכניות".

היא קראה למקבלי ההחלטות במשרדים הממשלתיים "לעשות את הסוויץ' ולהבין שאין ברירה אלא לעבור לדיגיטל. זה הזמן לקחת את מה שלמדנו במשבר הקורונה ולעשות שינוי יסודי, מקצועי ויעיל, כדי שהחברה הישראלית תוכל להיות במקום הרבה יותר טוב".

ח"כ קטי שטרית (הליכוד). צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

באשר לפעילות שלה עצמה, ח"כ שטרית אמרה כי "תחומי החינוך והטכנולוגיה הם נר לרגליי. הייתי עשרות שנים מורה והגעתי לכנסת מההיי-טק. השילוב בין שניהם הוא החזון של מדינת ישראל. ההון האנושי הקיים בישראל והשינויים הטכנולוגיים מביאים אותנו למקום המכובד שאנחנו נמצאים בו. אלא שכעת צריך להביא את זה לכלל חלקי החברה".

בחזרה לחינוך, ח"כ שטרית, שהקימה בכנסת היוצאת את השדולה למען המורה, אמרה כי "המורים צריכים לקבל את כל הכלים כדי שהם יוכלו ללמד. הנושא הטכנולוגי מאוד חשוב והפך להיות הדבר המרכזי בחיי התלמידים והמורים. אלא שהמורים היו צריכים לעבור עם פרוץ הקורונה שינויים בזמן מאוד קצר, ממש להיזרק לאוקיינוס, בעוד שקיים ער טכנולוגי בינם לבין התלמידים. לעומת התלמידים, שמצויים מאוד בעניינים בתחומים הטכנולוגיים וקולטים דברים מאוד מהר, למבוגרים, כולל למורים, זה לוקח יותר זמן".

היא אמרה כי "אני מתחייבת להמשיך בתחום החינוך ויודעת מה צריך לעשות. התוכניות שלי הן לקדם חינוך דיפרנציאלי בכל מה שקשור לפריפריה. ילד מהפריפריה לא מקבל את האפשרויות לש ילד ממרכז הארץ, ואת זה צריך לצמצם. אקים בכנסת הבאה שדולה לצמצום פערים".

"הפערים הדיגיטליים בחינוך מגדירים את העתיד"

דובר נוסף בפאנל היה יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה. הוא אמר, בהקשר של צמצום הפערים, כי "המוביליות החברתית בישראל נמוכה ביותר. מי שנולד במעמד נמוך – קשה לו מאוד לצאת ממנו. צריך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את החינוך כקודם לכל דבר אחר, משום שהפערים הדיגיטליים בכל הקשור למערכת החינוך מגדירים לא רק את ההווה אלא גם את העתיד".

"פערים דיגיטליים באים לידי ביטוי לא רק בתשתיות חומרה, אלא גם בנתוני רקע כמו אוריינות דיגיטלית של המשפחה של התלמידים והאקלים החינוכי", ציין. "כדי לצמצם אותם, יש לבצע השקעות גדולות הן בתשתיות והן בפדגוגיה. המדינה צריכה להשכיל לעודד מחשוב ולמידה מקוונת גם במגזר החרדי. כל שר צריך לחשוב חינוך, לא רק שר החינוך".

הוא הציע "להתאים את תוכניות הלימוד למאה ה-21; לבזר את הסמכויות כתפיסת עולם חינוכית וניהולית – לרשויות המקומיות ולבתי הספר; לתת למורים ולמנהלים את מלוא הכלים הדיגיטליים; לאפשר להם ליצור את התכנים הדיגיטליים; ולהבין שהדיגיטל הוא חלק מהצורך בגישה מערכתית הוליסטית לנושא החינוך".

שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

בצד החיובי, השר לשעבר שי ציין את החלטת משרד התקשורת לאמץ את מתווה הסיבים האופטיים, שלדבריו הוא "משמעותי להנגשת יכולות ותכנים דיגיטליים לתלמידים, ובכך לצמצום הפערים הדיגיטליים".

לסיכום, הוא אמר כי "המדינה הולכת לבחירות מיותרות ללא תקציב בזמן המשבר החריף ביותר שפקד אותה אי פעם. הממשלה הייתה צריכה לעסוק בדברים אחרים לחלוטין, כולל צמצום הפערים הדיגיטליים".