גנץ: "יש צורך באימוץ מגבלות לשמירה על הפרטיות גם בנושאי ביטחון"

"מערכת הביטחון יכולה ללכת רחוק מאוד בחדירה לפרטיותו של אדם. עם זאת, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להחיל את המגבלות לשמור על הפרטיות גם בנושאי ביטחון", כך אמר הבוקר (ב') שר הביטחון, בני גנץ, בכנס השנתי של הרשות להגנת הפרטיות. הרשות היא חלק ממשרד המשפטים – משרד שנמצא בימים אלה באחריותו של גנץ, לאחר המעבר של אבי ניסנקורן מכחול לבן למפלגת הישראלים של רון חולדאי.

גנץ אמר כי "אנחנו נמצאים במציאות של האצה טכנולוגית, שמביאה יעילות מאוד גדולה, אבל יש בה פוטנציאל לא קטן לחדירה לפרטיות – בכל תחום. אנחנו צריכים לשמור על האיזון בין השניים, ולתת לרשות להגנת הפרטיות את הכלים האפקטיביים כדי שתוכל לעשות זאת. אם לא נקפיד על האיזון בין היעילות והטכנולוגיה לשמירה על הפרטיות – נחטא לתפקידנו ולשמירה על הזכויות של האזרחים. יש לשמור את הרשות לחדור לפרטיות רק לגופים מסוימים וכשיש בכך צורך, ועם האישורים המתאימים – למשל לארגוני הביטחון ולרשויות האכיפה".

לסיכום הוא ציין כי "במקום שבו צריך לבחור בין יעילות לפרטיות – צריך לבחור בפרטיות. אבל אני מאמין שאפשר לשמור על האיזון".

"הגנת הפרטיות עושה קאמבק"

שנת הקורונה הניבה אתגרים וקונפליקטים רבים בכל הנודע להגנה על הפרטיות, שנידונו בכנס. במרכז הסקירה של ד"ר ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית ווגמן, עמדה פעילות הרשות בצל הנגיף, ובמרכזה הצורך בשמירה על הפרטיות ככל הניתן גם באיכוני השב"כ לצורך המלחמה בקורונה – פעולה שעוררה מחלוקת רבה ודאגה עקב הפרת הפרטית שכרוכה בה. היא ציינה שהממשלה קיבלה את עמדת הרשות שלפיה איכוני השב"כ יצומצמו רק למקרים שבהם יש חשד להפרת בידוד או לקיומן של התקהלויות גדולות, שמפרות את תקנות הקורונה ומסכנות את בריאות הציבור, והכנסת אף עיגנה זאת בחקיקה. ככלל, אמרה, "הרשות הגיעה למשבר הקורונה מוכנה, עם ארגז כלים משודרג והון אנושי שמוכן 'להתאבד' על כל משימה".

היא ציינה פעילויות נוספות של הרשות, בהן פרסום קווים מנחים לשמירה על הפרטיות – כמענה לסוגיות אקטואליות כגון הקורונה או פרשת הפריצה לשירביט, ובנושאים נוספים. כמו כן, ד"ר ווגמן עמדה על הצורך בשינוי חוק הגנת הפרטיות הארכאי, שחוקק ב-1981 ולא מתאים לתקופה הנוכחית. תיקון החוק מעוכב בינתיים בין היתר לאור המשבר הפוליטי והבחירות החוזרות ונשנות.

ד"ר שלומית ווגמן, ממלאת מקום ראש הרשות להגנה על הפרטיות, בכנס הבוקר (ב'). צילום מסך: יניב הלפרין צילום: יניב הלפרין

עוד נושא שעלה באירוע הוא הצורך במינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים. באוקטובר האחרון פרסמה הרשות המלצות לארגונים בנושא ואף דיווחה כי היא פועלת לעיגונו בחקיקה. בהמלצות קראה הרשות לארגונים להטיל על הממונה לטפל בכל הנוגע להסדרת תהליכי ניהול מידע, פיקוח ובקרה, והדרכה והטמעה, והמליצה שהוא יהיה חלק מההנהלה הבכירה של הארגון.

בהתייחס לנושא הפרטיות באופן כללי, ד"ר ווגמן אמרה כי "אם עד לא מזמן נהגו לומר שהיא מתה, באחרונה היא שבה אלינו – ובגדול. בזמן האחרון מתרחשים שינויים דרמטיים בתחום הפרטיות בכל העולם. הזכות לפרטיות עושה קאמבק, ובעידן המידע וה-Big Data מוצאת לאט את מקומה. היא שבה לתודעה דווקא עם הפרת הזכות לפרטיות, שהינה זכות אדם, בתקופת הקורונה".

היא ציינה כאחת ההתפתחויות החשובות השנה את עליית המודעות הציבורית לזכות לפרטיות. דוגמה לכך היא העזיבה ההמונית של ווטסאפ לאחר שהודיעה שהיא תשתף את המידע שנמצא במאגרים שלה עם החברה האם, פייסבוק, והחלטת המשתמשים לעבור לאפליקציות אחרות, דוגמת סיגנל. הדבר הביא את ווטסאפ להודיע שהיא דוחה את המהלך בכמה חודשים.

לסיום, ד"ר ווגמן דיברה על כיווני הפעולה של הרשות ב-2021: "אנחנו ממשיכים במיקוד האכיפה ובמאמצים לתיקון חוק הגנת הפרטיות. אני מקווה שהשנה תהיה שנת הבקעה בנושא זה. כמו כן, נמשיך להטמיע תהליכי תכנון ועיצוב פרטיות, לחזות מגמות עתידיות ולטפל בנושא הפרטיות אל מול טכנולוגיות חדשות כדוגמת אנונימיזציה, בלוקצ'יין, זיהוי פנים וטכנולוגיות רפואיות".