"אבטל את החוק לעידוד השקעת הון – אגדיל את תקציב המדען הראשי"

פרופ' ירון זליכה הוא אחד המתמודדים המסקרנים לכנסת בבחירות הקרובות. בתקופה של משבר כלכלי עמוק מציג את מועמדותו איש שמבין כלכלה, ורוצה להיות שר האוצר: הוא היה החשב הכלכלי במשרד האוצר בין השנים 2003 ל-2007, בחלקן תחת בנימין נתניהו כשר האוצר, וכיום משמש כראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. במהלך כהונתו באוצר הוא היה אחראי לשורה של מהלכים שהשפיעו ועדיין משפיעים על הכלכלה הישראלית, בהם רפורמות שהנהיג נתניהו, כולל קיצוצים בקצבאות, והפרטות של גופים שונים, בהם בנק דיסקונט.

בסקרים, המפלגה הכלכלית, שבראשה הוא עומד, נמצאת על סף אחוז החסימה, אם כי עדיין מתחתיו. בימים אלה, לקראת סגירת הרשימות ב-4 בפברואר, מופעלים עליו לחצים לפרוש מהמרוץ או להתאחד עם מפלגות אחרות (כשהדיבור הוא על מחנה המרכז-שמאל), כדי למנוע אובדן קולות. בין אם הוא יפרוש או יתאחד ובין אם ימשיך במרוץ עד הסוף, יש לו משנה כלכלית מסקרנת – ביחס למשק בכלל ולהיי-טק בפרט. אחד הנושאים שבהם הוא מתכוון להתמקד, היה וייבחר לכנסת ו/או ימונה לשר, הוא החוק לעידוד השקעות הון, שמשפיע מאוד על ענף ההיי-טק.

"ברמה המקרו-כלכלית, שער החליפין הנמוך מאוד של הדולר – מטריד", אמר פרופ' זליכה בראיון לאנשים ומחשבים. "הוא נובע מעיוותים בצד ההיצע והביקוש למטבע חוץ. בצד ההיצע, דרך החוק לעידוד השקעות הון אנחנו מסבסדים קומץ של חברות ענק, כולן יצואניות, שמקבלות הטבות מס אדירות. הסבסוד הזה גרם להקמת מפלצות ענק לא יעילות, שלא יכולות לחיות בלעדיו – מה שמביא לזרם דולרים מסובסד, שמוריד את שער החליפין ומעלה את נטל המס. כשאהיה שר האוצר, אבטל את החוק לעידוד השקעות הון ואפנה משאבים להורדת המע"מ מ-17% ל-15% – זה צעד מאוזן שיביא לפיחות בשער החליפין".

האם פרופ' זליכה יצליח להביא לאיזון שער הדולר? צילום אילוסטרציה: BigStock

הוא הצביע על כך שהעובדה שיש מונופול בתחום הגז פוגעת גם בענף ההיי-טק: "אנחנו מסבסדים את מונופול הגז דרך מחיר גז לא חוקי. החוק אוסר על מונופולים לגבות מחיר מופרז, שלא מגלם עלות פלוס רווח ביחס לסיכון. חברות הגז קיבלו מאגרים בחינם ובמחיר לא חוקי. ביומי הראשון בתפקיד אטיל פיקוח על מחירי הגז, כך שירדו ב-60%-70% ויאפשרו את הורדת מחיר החשמל ב-15%. המחיר המופרז פוגע בחברות ההיי-טק היצואניות, מאחר שהוא מסבסד את יכולת היצוא של הגז. העיוותים בצד ההיצע, המביאים להזרמת דולרים מסובסדים, פוגעים בהיי-טק, שאינו מסובסד".

ככלל, פרופ' זליכה טוען שהמדיניות הכלכלית של הממשלה "מחבקת מונופולים", מה שמסייע לירידה בשער הדולר, "מרסק", כלשונו, את הצריכה הפרטית ופוגע בצמיחה. לטענתו, המשק צומח בכ-1%, כשפוטנציאל הצמיחה עומד על 6%. "התרסקות הצמיחה והצריכה לא משפיעה אמנם על יצוא ההיי-טק", אמר, "אבל משפיעה על היבוא ומקטינה אותו, וכך הביקוש לדולר ירד ויורד. המדיניות הכלכלית שאוביל תאיץ את הצמיחה, תחזיר את היבוא לישראל למסלולו הטבעי ועימו תגדיל את הביקוש לדולר, שיעלה את השער שלו. התוצאה של כל המהלכים תהיה הקטנת היצע הדולרים, הגדלת הביקוש לדולרים והחזרת שער החליפין לרמה נורמטיבית".

גידול בתקציב המדען הראשי, מלגות לסטודנטים ערבים וחרדים

במקביל לביטול החוק עידוד השקעות הון, פרופ' זליכה הבטיח שיגדיל בעשרות אחוזים את תקציבי המדען הראשי, קרי – רשות החדשנות. עם זאת, לדבריו, בגלל הגרעון "המטורף", זה לא יהיה מיד, אלא לאורך הקדנציה שלו.

"בנוסף", ציין, "אגדיל דרמטית את היקף הפקולטות למקצועות הטכנולוגיים. יש צוואר בקבוק: הפקולטות לא גדולות ואינן גדלות, ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) לא מתקצבת אותן והאוניברסיטאות לא רוצות בכך, כי זה יקר".

הוא הוסיף כי "אפעל להענקת מלגות לסטודנטים.יות ערבים.ות וחרדים.ות, כדי שילמדו מקצועות טכנולוגיים יוקרתיים – כי זה מה שהתעשייה זקוקה לו. יש באוכלוסייה החרדית פוטנציאל אדיר לא ממומש, של סטודנטיות בזרמים חרדיים שמרניים, שלא מאפשרים להן ללמוד מחוץ לסמינרים שלהן. מנגד, ה-ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה לא מאפשרות ללמד מחוץ לקמפוס. אביא לקבלת פטור לסמינרים למקצועות טכנולוגיים מבוקשים: אם הסטודנטיות הנהדרות הללו לא מגיעות למוסד האקדמי, המוסד האקדמי יבוא אליהן. נרוויח מאות עובדות מוכשרות מדי שנה. בנוסף, אקים מכוני מחקר וחממות טכנולוגיות בצפון ובדרום, לטובת תושבי הפריפריה, בפרט ערבים".

הדעה הרווחת היא שיש הכרח בבניית חברות היי-טק ישראליות גדולות. איך בונים עוד צ'ק פוינט או אמדוקס?
"אני לא יודע איך עושים זאת, אבל אני כן יודע דבר אחד: המדינה לא צריכה לנסות ולבנות בעצמה עוד צ'ק פוינט או אמדוקס, אלא לבסס תשתית לכך שיהיו שער דולר נורמטיבי, תקציבים מוגדלים לתחום ותמיכה דרמטית בתקציבי המו"פ, דרך המדען הראשי – כך שתהיה תמיכה שוויונית. צעדים אלה יאפשרו לבנות הרבה צ'ק פוינטים ואמדוקסים".

מהחשב הכללי תחתיו לשר האוצר בממשלה שתחליף אותו? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

"אי אפשר להקים ממשלה בלי נתניהו – ובלעדיי"

פרופ' זליכה מתכוון לשים דגש גם על היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, דוגמת 8200 – בין היתר בעזרת אל"מ (מיל') איציק תורג'מן, מהנדס אלקטרוניקה, יוצא חיל המודיעין שזכה בפרס ביטחון ישראל וממייסדי תוכנית עתידים, שנמצא בעשירייה הראשונה ברשימתו. "אתערב בתהליכי הגיוס ליחידות הטכנולוגיות, דוגמת 8200", אמר זליכה, "כדי להגדיל את מספר התקנים שהם מושכים מהפריפריה. יחד עם היחידות הטכנולוגיות בצבא ומשרד החינוך נערוך פרויקט לזיהוי הפוטנציאל לבני ובנות 6-8, כדי להכשירם.ן ללימודים טכנולוגיים מגיל צעיר, עם ליווי עד גיל 18. לא נשאיר את הזירה לתעשייה לבדה. אני מאמין בהתערבות ממשלתית היכן שהשוק החופשי לא מתפקד".

לסיכום הוא אמר כי "אנהל את המלחמה הכלכלית הכי חמורה בתולדותינו ואחזור לענייני. זאת מלחמה: 20% מהעסקים בישראל נסגרו והלכו לעולמם. מאות אלפי מקומות עבודה אבדו. אניח תשתית לקפיצת המדרגה הבאה של ההיי-טק. אני לא רואה איך מקימים ממשלה בלי נתניהו – בלעדיי. רוב הציבור רוצה שאהיה שר האוצר ושאנהל את כלכלת ישראל. יש לי את הידע, היכולת, הניסיון והכי חשוב – את האומץ לשנות".