"ככל שזה יישמע מוזר – הקורונה עשתה מצוין לטכנולוגיה בצה"ל"

"משבר הקורונה גרם למהפכה טכנולוגית בצה"ל, בין היתר בחיל האוויר וביכולות הטכנולוגיות שלו. כך, למשל, בנינו ארכיטקטורה חדשה, שעונה לצורך בחדרי שיחות ועידה, מבוססי וובקס של סיסקו, עם חיבור של שתי רשתות – 'סודי' ו-'סודי ביותר'. ככל שזה יישמע מוזר, הקורונה עשתה מצוין לצה"ל", כך אמר סא"ל הומן גושה, ראש ענף תשתיות דיגיטל במחלקת התקשוב של חיל האוויר.

לסא"ל גושה, יליד איראן, סיפור חיים מעניין. אימו, אתי ציונית־גושן, ואביו, גושהסרפאר הושאנג, עזרו ליהודים רבים לברוח מהמדינה לאחר עליית שלטון האייתוללה חומייני. מאחורי גבו של המשטר, תוך סיכון ממשי לחייהם, החלו הוריו של גושה ב-'תעשיית" הברחות, שכללה זיוף דרכונים, בעיקר עבור צעירים יהודים שחויבו להתגייס לצבא.

הלשנה של אחת המוברחות הובילה את אנשי המשטר אליהם. בחקירה נתנו להם מכות רצח ומכות חשמל, והם ספגו קללות והשפלות. עד היום, אביו של גושה לא שומע באוזן אחת וכשעלה לארץ – החליף את כל שיניו. לאחר שבועות בצינוק, הוריו המתינו להחלטת בית המשפט בעניינם, שהייתה צפויה להיות גזר דין מוות. בדרך לא דרך, כשגושה היה בן 11, המשפחה ברחה מאיראן דרך ארבע מדינות, ביניהן אפגניסטן, והגיעה ארצה ב-1988. כעבור כמה שנים קיבלו הוריו מעמד של אסירי ציון כהוקרה על פועלם.

לאחר עלייתו לארץ, סא"ל גושה התגייס לצה"ל והתקדם עד לדרגתו ולתפקידו כיום – בחיל האוויר. כמו כל העולם, חיל האוויר, כולל הענף שהוא מנהל, היה צריך להתרגל לעבודה כשהקורונה ברקע. בראיון לאנשים ומחשבים הוא ציין כי "החיל טס ומנהל אורח חיים בנוכחות הנגיף, תוך ביצוע הפעילות המבצעית השגרתית ושמירה על הנחיות משרד הבריאות. כדי לנהל את הפעילות בצורה אופטימלית, עברנו התאמה לעידן הקורונה ואפשרנו לחיל להמשיך לשמור על רציפות תפקודית. פרסנו תשתיות VC, הקמנו שרתים ובנינו ארכיטקטורה ייעודית לקיום ועידות מסווגות".

אסטרטגיית שלושת המעגלים

הוא הסביר ש-"כשהחל המשבר הבנו שעלינו להמשיך לספק רציפות מבצעית ותעסוקתית. לשם כך, בנינו אסטרטגיה שכוללת שלושה מעגלים: האחד – בתוך החיל, רשתות מסווגות שיאפשרו לנו להמשיך לעבוד, המעגל השני הוא בעבודה מול צה"ל והשלישי – לאפשר לאנשי הצבא ולאנשים מחוץ לצבא לעבוד מהבית". לדבריו, "לנו, בניגוד לאזרחות, אין זום. נדרשנו למענה מאובטח לכלל שכבות התקשורת, עם תמסורת חדשה ויכולות עיבוד. יצאנו למהלך רחב של התקנת מצלמות ובניית חדרי דיונים בווידיאו. ערכנו ניהול סיכונים: הבנו שבתי הספר הצבאיים מהווים מדגרת קורונה. פרסנו באופן נרחב את מערכת וובקס, כדי לאפשר למדריכים להקליט מערכי שיעור לתלמידים".

"מול העולם שבחוץ", אמר, "התבססנו על מוצרי מדף עם התאמות. לדוגמה, באחרונה היה כנס של 16 מפקדי חיל אוויר מהעולם. שכרנו את שירותי בזק, שהנפיקו תעבורה בקצב של 100 מגה-ביט, וכך השיח בין המפקדים התנהל כרגיל". לדבריו, "כדי להתגבר על מכשלת המידע המסווג, לקחנו את המידע הגולמי, העלנו אותו לעיבוד בענן ואת התוצר המעובד הכנסנו למערכות שלנו".

"יש לנו לא מעט דברים לעשות השנה. נמשיך לפתח יכולות VC בשיתוף גופים נוספים ונוריד את שיחות הוועידה בווידיאו לרמות נמוכות יותר. הנחת היסוד בעבודה שלנו היא שהקורונה תלווה אותנו עד סוף 2021. הקורונה אפשרה לנו, ובכלל, גמישות מחשבתית, וכיום, עבודה היברידית מתקבלת כנורמלי החדש", ציין סא"ל גושה.

יכולת שיחות ועידה משופרת, הרחבת ליבת התקשורת

סא"ל א', ראש ענף תשתיות במטה להק ציוד בחיל האוויר, אמר כי "הרחבנו משמעותית את יכולת שיחות הוועידה בווידיאו בחיל האוויר. בטרם הקורונה, המערכת הייתה מוגבלת ל-300 משתתפים, וכעת – המספר כמעט בלתי מוגבל. הרחבנו את הליבה התקשורתית, עם שני מוצרי סיסקו – וובקס ו-ג'אבר, מערכת המסרים המיידים של החברה – ובנינו פתרון אחוד. הוא נותן מענה להדרכות, לדיונים ולכל תקשורת שיתופית. בבתי הספר של חיל האוויר, שהיו מושבתים, פרסנו רשת של החיל, ואפשרנו לתלמידים ולמורים לעבוד מהכיתות. כך הקלנו על העומס בקריה".

סא"ל א', ראש ענף תשתיות במטה להק ציוד בחיל האוויר. צילום: דובר צה"ל

"במקביל", אמר, "מאחר שהייתה עבודה מסיבית על הרשת, הרחבנו את הקיבולת שלה: ערכנו פרויקט לשדרוג הציוד, הגדלת רוחב הפס, התקנת נתבים ותמסורות. עוד פעלנו להעמקת הקשר עם ה-'ירוקים'. בטרם הקורונה לא היה ביכולתנו לערוך שיחות ועידה עם זרוע היבשה. הטמענו מוצרי אבטחה בין שתי הרשתות – שלנו ושלהם, והרחבנו את הקישור ביניהן. ביצענו פרויקטים זריזים, בתוך שבועות, שבזמן רגיל היו אורכים חודשים עד שנה".

"באחרונה", סיכם סא"ל א', "סייענו להקמת תשתית תקשורת לכמה אירועים וירטואליים, בהשתתפות אלפי אנשים. עוד סיפקנו יכולת לעבודה מאובטחת מרחוק לבכירים בבידוד. אנחנו ממשיכים בהרחבות, כי יש עוד ועוד דרישה מצד המשתמשים. השנה נפעל לשיפור יכולות נקודתיות, למשל מגבלות טכניות של שיתוף תכנים".