2020: שנה טובה להיי-טק בשוק ההון

2020, שנת הקורונה, לא תיזכר כשנה טובה לכלכלה – הישראלית והעולמית, בלשון המעטה. עסקים קורסים, אבטלה בעלייה וסגרים שפגעו בכיסים של רבים מאתנו היו מנת חלקה. עם זאת, 2020 תירשם כשנה שעשתה טוב, ואפילו טוב מאוד, לקשר שבין ההיי-טק לשוק ההון – גם כאן, הן בישראל והן בבורסות העולם, ובעיקר בנסדא"ק. הדבר בא לידי ביטוי בעליות במניות של חברות הטכנולוגיה ומדדי הטק, ובהנפקות.

הביצועים הפיננסיים של מניות ההיי-טק בקורונה היו טובים בהרבה משאר המגזרים. לראייה, מדד הנסדא"ק קומפוסיט הניו-יורקי, שמשקף במידה רבה מאוד את החברות הטכנולוגיות, עלה השנה ביותר מ-43%, ואילו מדד הדאו ג'ונס הכללי גדל ב-5% בלבד. גם בבורסה של תל אביב, מדד מניות הטכנולוגיה חגג בו בזמן שהמדד הכללי ירד: במהלך השנה, התל-טק עילית רשם גידול של כ-39%, ואילו המדד המוביל, הת"א 35, קטן ביותר מ-11% – בעיקר כתוצאה מהשפעתן השלילית של מניות הבנקים.

נקודה ראויה לציון נוספת בהקשר של בורסת תל אביב היא ש-13 מתוך 30 החברות שהצטרפו השנה למסחר, או 43%, היו חברות היי-טק. אחרי שנים שבבורסה מנסים לעודד את חברות ההיי-טק להירשם למסחר, המאמצים האלה נושאים פרי.

הבורסה בתל אביב עלתה השנה על המפה של ההיי-טק הישראלי. צילום: פלי הנמר

למה ההיי-טק הצטיין והמדדים הכלליים לא?

ההבדל שבין העליות הבולטות במדדים הטכנולוגיים לביצועים הפחות טובים של החברות באופן כללי מעלה שאלות. ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל, מסביר: "סביר שהשלכות והשפעות משבר הקורונה תישארנה איתנו עוד שנים רבות, וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין ויכוח: לטכנולוגיה, על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב ואף חיוני, שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגיים לצד שווקים חזקים, שמוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יצרו מציאות שלפיה הצלחת המדדים בתל אביב קשורה קשר ישיר במידת החשיפה לחברות טכנולוגיה במקום לחברות מסורתיות. זאת הסיבה שבעוד שהשנה, מדד ת"א 35 הושפע לרעה בעיקר ממניות הבנקים, מדד ת"א 125, שמכיל גם חברות טכנולוגיה, השיג תוצאה טובה יותר ומדד הת"א טק-עילית רשם עלייה פנומנלית".

בעבר, סטארט-אפ ישראליים לא הצליחו לגייס כסף בתל אביב. האם זה משתנה? האם המוסדיים כבר מוכנים להשקיע בחברות טכנולוגיה?
"בשנים האחרונות, חברות טכנולוגיה נשענו רבות על כסף פרטי, אנג'לים וקרנות הון-סיכון. מגמה זו לא צפויה להשתנות, ולשחקנים אלה תפקיד חיוני לקיומו ולהתפתחותו של שוק ההיי-טק בישראל. יחד עם זאת, ועוד מוקדם לקבוע באם מדובר במגמה ארוכת טווח, עושה רושם שלחברות מסוימות קיימות כעת אלטרנטיבות מימון נוספות, שעיקרן שימוש גובר בכוחם של השווקים הסחירים בארץ ובעולם. יש לזכור כי ההגדרה של חברת סטארט-אפ היא רחבה, ונוגעת הן לחברות שזה עתה הוקמו והן לחברות שנמצאות בשלב מתקדם יותר, לאחר מספר גיוסים, עם הכנסות וצוות עובדים רחב.

ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל. צילום: יח"צ

הנפקה לציבור היא אירוע מכונן שיש צורך להיערך אליו, והוא פחות מתאים לחברות צעירות מדי. לצורך כך השיקה הבורסה את כלי ה-Tase-Up, שמציע אלטרנטיבת ביניים ונועד לחברות שמצויות בשלבים מוקדמים ולא ערוכות להנפקות. כלי זה עדיין צועד את צעדיו הראשונים ובאם יצליח, הוא מהווה בשורה לחברות היי-טק צעירות, שכן הוא מאפשר 'סמי הנפקה' או קרש קפיצה נוח יותר לעולם הציבורי.

לגבי חברות סטארט-אפ בגדלים משמעותיים יותר, נראה ששוק ההנפקות, בשילוב עם מעורבות גוברת מצד המוסדיים בגיוסי טרום הנפקה, מהווים בהחלט, בתנאים מסוימים, אלטרנטיבה ראויה".

באיזו מידה הגידול בנזילות בשוק יתרום לחברות ההיי-טק?
"זאת שאלת השאלות. נשאלת השאלה האם אירועי התקופה האחרונה הינם זמניים, אפיזודה חולפת, או שמא מדובר במגמת אמת ארוכת טווח. זהו המבחן האמיתי. אם שוק ההון הישראלי ישכיל לייצר יכולת אנליזה מסוקרת ברמה גבוהה, המבוססת על אנליסטים בעלי היכרות עם חברות הטכנולוגיה לצד הנהלות בוגרות, שמבינות את המשחק הציבורי. אם זה יקרה, ייווצר שוק פעיל עם סחירות בריאה לאורך זמן. בהנחה שזה יקרה, אני מאמין שנוכל לנשום לרווחה ולהבין שאכן, חל מהפך ארוך טווח.

הנפקה היא לא המטרה – היא אמצעי שאם הוא מנוהל נכון, הוא מאפשר בהמשך יכולת נזילות עדיפה באמצעות גיוסי משנה ואף רישום דואלי בבורסות נוספות, יחד עם הבורסה בתל אביב".