המבקר: ליקויים בהיערכות משרד החינוך למאה ה-21

משרד החינוך לא ממלא את האתגר המרכזי: להכין את התלמידים לאתגרי החיים, כולל הקניית מיומנויות טכנולוגיות - כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן ● כמו כן, לדבריו, יש יותר מדי בחינות בגרות, והן לא מעודכנות

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור

1515משרד החינוך לא מכין מספיק את תלמידי ישראל למאה ה-21 וכושל בגיבוש המדיניות לצורך כך, לרבות להקניית המיומנויות הדרושות בעידן הנוכחי, כולל אלה הטכנולוגיות – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שאותו הוא פרסם היום (ב').

בדו"ח מציין המבקר כי "על מנת להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה, לצד רכישת ידע בתחומי דעת והקניית ערכים, המייצרים יחד קשת מגוונת של תחומי למידה חיוניים, גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21. קיימים ליקויים בתחום גיבוש המדיניות בנוגע למיומנויות שיש להקנות לתלמידים באמצעות תוכניות הלימודים. כן קיימים ליקויים בנוגע להשלמת הטמעתן של המיומנויות, לאופן הערכתן, לתיאום התפיסות והפעולות בין גורמי המטה ולהפצתן לגורמי השטח".

בפרק בדו"ח שדן בהיערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה נכתב כי "בעשור האחרון מצביעים חוקרים על מגמת שינוי בשוק העבודה בעתיד הקרוב: אמנם, הידע וההשכלה הנחוצים משתנים ממקצוע למקצוע, אבל העובדים בשוק העבודה המשתנה יידרשו לפתח ולחזק מיומנויות אישיות ומקצועיות בכל מקצוע שבו יעסקו. הצלחת מדינת ישראל לעמוד באתגרים של שוק זה תלויה במידה רבה בהיערכות מערכת החינוך לאתגרים אלה, בדגש על הקניית המיומנויות הנחוצות לבוגרי מערכת החינוך. מדובר באתגר מרכזי של מערכת החינוך, שנקבע גם במישור הבין לאומי".

"הפתעה": יחידות המטה "מדברות בשפות שונות"

בשנת הלימודים התשע"ה (2014-2015) נערכה רפורמה, שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהקנות לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם בעת הזאת. "כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את הרפורמה, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל יסודי – המפקחים המרכזיים, מנהלי בתי הספר ורכזי המקצוע בבתי הספר – שהשפעתה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל יסודי לא הייתה רבה. מאז יישום הרפורמה, המשרד לא ערך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום לצורך גיבוש מדיניות המשכית להקניית המיומנויות".

מערכת חינוך? ככל שזה נוגע להקניית מיומנויות למאה ה-21 - פחות. צילום אילוסטרציה: BigStock

מערכת חינוך? ככל שזה נוגע להקניית מיומנויות למאה ה-21 – פחות. צילום אילוסטרציה: BigStock

בשנים 2016-2019 גיבשו יחידות מטה שונות במשרד החינוך מסמכי מדיניות להקניית מיומנויות לתלמידי מערכת החינוך. "המסמכים הצביעו על מיומנויות נדרשות רבות ושונות, ו-'דיברו בשפות שונות', ללא תיאום ביניהם", קובע המבקר. "המשרד לא עשה שימוש במסמכים אלה לצורך גיבוש תוכנית כוללת להקניית המיומנויות". כמו כן, הוא מצא כי "עבודת מטה למהלך אסטרטגי כלל משרדי לתחום. טרם הסתיימה וטרם עוגנה בחוזר מנכ"ל". עוד נכתב בדו"ח כי "בגיבוש התוכנית האסטרטגית לא שותפו נציגים ממשרדי ממשלה, ממערכת ההשכלה הגבוהה או מגופים בעלי השפעה על שוק העבודה. לעתים אף לא שותפו בכך בעלי עניין מרכזיים ממטה המשרד".

"מיפוי תוכניות הלימודים לצורך בחינת היקף המיומנויות", מוסיף אנגלמן, "נערך על מספר מועט של תוכניות לימודים ובחטיבות הביניים בלבד – ללא התייחסות למקצועות החובה, לתוכניות הלימודים של החטיבה העליונה וללא שיתוף המפקחים המרכזיים בביצועו… בשל כך, תמונת המצב שגיבש משרד החינוך לגבי היקף המיומנויות בתוכניות הלימודים לוקה בחסר".

תוכניות לא מעודכנות, בחינות בגרות רבות מדי ומיושנות

לפי המבקר, "אף שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית (שכוללת היבט נרחב של חינוך למדעים ולטכנולוגיה – י"ה), כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית. אף שהמבחנים הבין לאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בישראל כמעט שלא מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ולא בוחנות אותן. ריבוי הבחינות בישראל מייצר מערכת שמקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים".

שר החינוך, יואב גלנט. צילום: ניב קנטור

שר החינוך, יואב גלנט. צילום: ניב קנטור

עוד הוא מציין כי "ההערכות החלופיות מלוות בחסמים רבים, ואינן מאפשרות ללמוד על שליטתם של הבוגרים במיומנויות החשובות להשתלבותם בשוק העבודה המשתנה. מידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתי הספר נמוכה עד נמוכה במיוחד. מעט נעשה גם בחטיבות הביניים כדי להקנות את המיומנויות הנדרשות".

ההמלצות

"על משרד החינוך לבצע תהליך סדור של הפקת לקחים מקיפה מיישום רפורמת הלמידה המשמעותית", ממליץ המבקר. "על המשרד להשלים את גיבושה של התוכנית הכוללת להקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידי מערכת החינוך, תוך שימוש בממצאי הפקת לקחים מיישום הרפורמה ובשיתוף גופים חוץ משרדיים רלוונטיים בתחומי החינוך, הממשל, התעסוקה והחברה האזרחית. יש לעגן את הרפורמה במסמך משרדי מחייב, שיבהיר לגורמי השטח את המיומנויות הנדרשות לתלמידים".

כמו כן, אנגלמן מציין כי "על המזכירות הפדגוגית במשרד להרחיב את מהלך מיפוי תוכניות הלימודים למהלך מערכתי כולל, מעמיק ויסודי בכל תוכניות הלימודים, שבמסגרתו תיבחן הופעתן של מיומנויות המאה ה-21, תוך שיתוף המפקחים המרכזיים במיפוי. על המשרד לבחון את שילובן של מיומנויות המאה ה-21 במתכונת הנוכחית של בחינות הבגרות, ולשקול את ריבוי הבחינות והשפעת עומס זה על המערכת כולה. יש להביא להגברת הגמישות הפדגוגית לשם שיפור הקניית המיומנויות, ולעשות זאת גם בחטיבות הביניים".

לסיכום כותב מבקר המדינה כי "קיימים ליקויים בתחום התכנון והמדיניות וכן בביצוע האופרטיבי בהטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים, בדרכי ההערכה והמדידה ובמידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתי הספר, באופן שמקשה עליהם להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות למאה ה-21. על משרד החינוך לגבש מדיניות כוללת ותוכנית אסטרטגית ייעודית להטמעת מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי מערכת החינוך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים