"עם רצון והחלטיות, הממשלה תהיה דיגיטלית באופן מלא בתוך שנה וחצי"

"2007-2016 הוא העשור האבוד של המגזר הציבורי בהיבט הדיגיטל", אמר ד''ר תומר סיימון, סמנכ''ל טכנולוגיות לאומיות, מיקרוסופט ישראל ● "המגזר הציבורי הוא אחד הקטרים לצמיחה כלכלית. אם המדינה עוברת לענן דיגיטלי באופן חוצה מגזרים, אז הכלכלה צומחת. זה רלוונטי במיוחד לתקופת משבר הקורונה והיציאה ממנו"

ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

"בין השנים 2007-2016 המגזר הפרטי חווה תהליכי דיגיטליציה רחבי היקף, תוך שימוש במחשוב נייד, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, רובוטיקה ומדיה חברתית. זהו העשור האבוד של המגזר הציבורי: רק ב-2016 החלו הדיבורים על אסטרטגיית דיגיטל, ובשנת 2019 החלו גם לפעול בתחום. אם הממשלה תרצה, תהיה נחושה, תממש ולא תדחה החלטות – ישראל יכולה להיות דיגיטלית באופן מלא בתוך 18 חודשים", כך אמר ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות, מיקרוסופט (Microsoft) ישראל.

בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת כנס e-GOV2020 שייערך מחר (ג'), אמר ד"ר סיימון, כי "בשנים האחרונות קיים פער גדול מאוד בין איכות השירותים שהציבור נהנה מהם במגזר הפרטי מול זה הציבורי. העיכוב הזה ייקר את תהליך הדיגיטליזציה והמעבר לטכנולוגיית ענן, יסבך אותו ויאריך את משך הזמן עד למימוש מלא. ראינו זאת ביתר שאת בעת משבר הקורונה: ממשלות שלא אימצו את תפיסת 'דיגיטל תחילה' התקשו מאוד לספק שירותים מתקדמים. לעומתן, ממשלות שכבר החלו בצעדי דיגיטל ועברו לענן הצליחו להעניק שירותים מקיפים וטובים יותר לאזרחים. כך, למשל, עשרות מיליוני אזרחים בארה"ב קיבלו את המענקים שהיו זכאים להם בשל המשבר בלחיצת כפתור, באמצעות אפליקציות פינטק – לעתים גם בלא שהיה להם חשבון בנק. כך היה גם באסטוניה, בשוודיה, בדנמרק, בבריטניה, ביפן ובדרום קוריאה. לעומתן, מדינות שלא שמות דגש על דיגיטל, או כאלו שאינן נמצאות שם כלל – באפריקה ובדרום ומרכז אמריקה – התקשו לעשות זאת".

"ממשלות נדרשות לאג'נדה דיגיטלית", הסביר, "יש ליצור אותה מלמעלה למטה, עם הובלה של מנהיגות מחויבת ונחושה לתהליך. דיגיטל ברמת המדינה כולל שלושה רכיבים: ממשלה דיגיטלית, כלכלה דיגיטלית ותרבות וחברה דיגיטליים. השילוש הזה מאפשר להניע את כל המאמצים הלאומיים בתחום באופן מלא. נדרשת תוכנית-אב לאומית, העוסקת בכל הנגזרות, כולל הכשרות של עובדי הציבור וניהול השינוי – לרבות שינוי הגדרות של תפקידים ועבודה. עוד נדרשת סביבה רגולטורית תומכת ותוכנית כלכלית עם מימון. לא מדובר בפרויקט אחד – אלא על אג'נדה לאומית".

"מדינות שיעשו זאת", אמר ד"ר סיימון, "יכולות לשנות בתוך שנתיים את המצב הגיאו-פוליטי ואת המגמה הכלכלית שלהן. מהלך שכזה עשוי להניב חיסכון של מיליארדים מצד אחד, והכנסות חדשות במיליארדים מצד שני. הצעד הראשון הוא e-Information – שיתוף המידע באופן יזום ויצירת תהליך של שקיפות ממשלתית מובנית מראש".

"ישראל מתקדמת לאג'נדה לאומית לדיגיטל", ציין, "הצעד הראשון נעשה: בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, כל גופי הדיגיטל – רשות התקשוב וישראל דיגיטלית – נמצאים תחת משרד אחד ושר אחד, דוד אמסלם. יש פה הזדמנות אדירה לייצר מהפכה, ולחולל את השינוי במהירות. בתוכנית הכלכלית הראשונה הושקע כסף רב בדיגיטל על מנת לשפר את התשתיות ולהנגיש שירותים. נדרשת מסגרת רגולטורית מתאימה, שתתמוך בכך. המגזר הציבורי הוא אחד הקטרים לצמיחה כלכלית. אם המדינה עוברת לענן דיגיטלי באופן חוצה מגזרים, אז הכלכלה צומחת".

ד"ר סיימון סיכם באומרו, כי "מיקרוסופט שותפה לעשרות ממשלות סביב העולם, המשתמשות בפלטפורמה המקוונת שלנו, E-Government Platform – כדי לקדם שירותים דיגיטליים, בהן ניתן למנות את מצרים ואסטוניה. יש לנו פלטפורמה מאובטחת ביותר, המאפשרת לממשלות לעשות את המסע הזה בצורה מהירה ואחידה. אנו חברת הענן היחידה בעלת פלטפורמה שכזו. כל שנדרש הוא רצון של מנהיג, עם הובלה, בלא דחיות של החלטות – ואז ניתן לממש את האסטרטגיה הדיגיטלית ולהגיע לממשלה הפועלת באופן מקוון בתוך פחות משנתיים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים