חוק "האח הגדול": בג"צ הורה למדינה להשיב בתוך 30 יום על הטענות בדבר הפגיעה בפרטיות

למדינת ישראל יש 30 יום להגיב לטיעוני לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח בנושא חוק "האח הגדול" – כך קבע הבוקר (א') בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק. כן קבע בג"צ, כי על המדינה למסור לבית המשפט את הנוהל המסווג של המשטרה, הכולל את דרכי קבלת נתוני תקשורת – הן במקרי חירום והן במקרים שאינם כאלה.

העותרים לבג"צ טוענים, כי החוק – המאפשר למשטרה להקים מאגר נתוני תקשורת – מסיר כמעט את כל המגבלות הקיימות היום, ויחשוף ללא פיקוח את הנתונים המעידים עם מי שוחחנו, עם מי התכתבנו בדואר האלקטרוני, לאילו אתרים גלשנו ועוד. לאחר שתגיש המדינה את תגובתה, יעמדו לרשות העותרים 15 יום להמציא תגובה משלהם, ולאחר מכן ייחל הדיון.

עו"ד דן חי, שייצג את לשכת עורכי הדין בדיון, מסר, כי השופטים הביעו דאגה מהלקונה בחוק, המאפשרת במקרי חירום הפרה של חיסיון בעלי המקצוע וביניהם עיתונאים מול מקורותיהם, עורכי דין מול לקוחותיהם וכדומה. לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד חי, מקווה שפסיקת השופטים תכיר בסכנות הנשקפות מן החוק ותתיר חשיפת נתוני תקשורת ללא צו בית משפט רק כשחיי אדם מצויים על הכף או כאשר חלילה נשקפת סכנה לציבור.

עו"ד דורי ספיבק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, שהיה הטוען בדיון מטעם האגודה, מסר, כי "זה חשוב ומורכב להסביר בבית המשפט העליון עד כמה האפשרויות הטכנולוגיות שנפתחות היום בפני מי שמקבל גישה לנתוני תקשורת הן מרחיקות לכת. בלחיצת כפתור, תינתן אפשרות לקבל נתונים בזמן אמת על שיחות טלפון נכנסות ויוצאות, על תעבורת מיילים, קבצים מצורפים ומידע אישי נוסף רב".

עו"ד ספיבק הוסיף, כי "חשוב לנו לומר שבדיוק כפי שלאגודה לזכויות האזרח אין התנגדות שהמשטרה תוכל להיכנס לביתו הפרטי של אדם במצבים מסוימים, כך אין לנו התנגדות לכך שהמשטרה תוכל להאזין לטלפון של אדם – אך אנו סבורים שזה צריך להיעשות רק במקרים בהם יש אינטרס ציבורי לכך. העתירה שלנו מתמקדת בהיתר וההסמכה שנותן החוק החדש לקבלת את כל האינפורמציה הזו לחקירת פשעים שאפילו לא מוגדרים כפשעים לפי חוק העונשין אלא כעוונות – עבירות שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר. למשטרה אסור באופן חד משמעי לקבל את הנתונים הללו 'סתם ככה' לפי שיקול דעתה".