נחנך הדטה סנטר הגדול בצה"ל, בעלות של 1.6 מיליארד שקלים
בינת הטמיעה את ה-IT ב''מצודת דוד'', בהיקף 150 מיליון שקלים ● הרמטכ''ל, רא''ל כוכבי: "המתקן יאפשר לייצר יותר מודיעין, יותר מטרות, ולהנגיש את המידע ליחידות בשטח"
לאחר עשור שנים, הדטה סנטר הרב-זרועי של צה"ל, נחנך אתמול (א') בנגב. עלות הדטה סנטר עומדת על 1.6 מיליארד שקלים, ועלות ה-ICT שבו, אותו הטמיעה בינת, עומדת על כ-150 מיליון שקלים.
מתקן "מצודת דוד", לשעבר פרויקט חמש תשיעיות, הוא הדטה סנטר הגדול ביותר שהוקם בצבא. המתקן התת-קרקעי מאופיין בתכנון הנדסי ברמה גבוהה, החל מתשתיות ייחודיות עליהן מבוסס המתקן, דרך חומרה חדשנית, ועד ליכולת של הגירת יישומים מודרניים, כחלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל. הדטה סנטר מאחסן את מערכות המידע המבצעיות של צה"ל.
המתקן יספק את רציפות התפקודית גבוהה יותר של צה"ל, ומאפשר גמישות לשינויים ולהתעדכנות טכנולוגית. המערכות שבמתקן הן המערכות המבצעיות של הצבא: אש, מודיעין ופיקוד ושליטה. למתקן שני "אבות" – מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר, המממשת את אסטרטגיית המידע הצבאית, ואגף המודיעין, המוביל את עליונות המידע של הצבא.
הדטה סנטר הרב-זרועי שוכן ופועל במכוון מהנגב
את ה-ICT במתקן הטמיעו אנשי בינת תקשורת ומחשבים. אלו סיפקו את מערכות המידע, לצד אנשי מערך הביטחון. במסגרת הפרויקט הוטמעו מערכות תקשורת ומחשוב של סיסקו, כמו גם מערכות אבטחת מידע ואיזון עומסים. עוד הוטמעו, בנפרד, מערכות של VMware ונט-אפ.
בטרם שונה שמו של המתקן, כמחווה לדוד בן גוריון, הפרויקט כונה חמש תשיעיות, המרמז ל-99.999% – מושגי אמינות ושרידות גבוהים בעולם ה-DRP. מדובר באחד משמונה הפרויקטים של מעבר יחידות בצה"ל לנגב. עלות המעבר כולו עומדת, על פי החלטת ממשלה מאפריל 2011, על 19 מיליארד שקלים, ובפועל היא צפויה לעמוד על יותר מ-25 מיליארד שקלים. במסגרת פרויקט חמש תשיעיות, הועברו כמה ממערכי התקשוב, חוות השרתים והמערכות האלקטרוניות הרגישות של צה"ל, שנמצאות כיום בבסיסים במרכז.
הדטה סנטר הוקם כדי לאפשר רציפות תפקודית של כלל מערכות הצבא במשך 99.999% מהזמן – משמע זמן נפילה שנתי של פחות משש דקות. בתוך המתקן קיימת המעטפת הנדרשת להפעלתן השוטפת של המערכות, גם במקרי חירום וגם בלא חשמל ומים, עד למשך כשבוע. המתקן מוגן מפני טילים ומפני הפרעות אלקטרומגנטיות.
בעבר, מרכזי הנתונים הרבים של הצבא התפרסו במקומות שונים בארץ. המתקן החדש הביא לאיגום המערכות של כלל הזרועות, תחת קורת גג אחת. זאת, כי כשהמערכות המבצעיות של צה"ל נמצאות כולן במקום אחד, ניתן להגדיל את יכולת סגירת המעגלים הרב-זרועית. בהתחלה, ב-2006, המתקן אמור היה לשרת רק את חיל המודיעין. אחר כך, דובר על כלל זרוע היבשה. אבל עם השנים השתנה הייעוד והמיזם הוגדר כלל-צה"לי, ומשרת את כלל זרועות הצבא, גם את חיל האוויר וחיל הים. בסך הכל, פועלות בדטה סנטר 300 מערכות ICT של צה"ל.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, אמר כי "צה"ל עלה לנגב מזמן, האיץ את העלייה לנגב בעשור האחרון וימשיך לעלות לנגב ולהתרחב. הבסיסים החדשים של אגף המודיעין ואגף התקשוב שאנו חונכים, כמו גם המכלול המודיעיני הייחודי שהוקם כאן בנגב, הם ביטוי מובהק לכך. הבסיס הזה יאפשר לצה"ל לייצר יותר מודיעין, לייצר יותר מטרות, להנגיש את המידע ליחידות בשטח, ויגדיל את הכושר ההתקפי של צה"ל – שהוא נושא מרכזי שהצבנו בתכנית הרב-שנתית. בעשור האחרון צה"ל העביר עשרה בסיסים וגופים לנגב, למעלה משניים-עשר אלף חיילים, ואנו הולכים להמשיך זאת".
אלוף תמיר הימן, ראש אגף המודיעין, הוסיף כי "חנכנו את 'אבן הראשה', הראשון בבסיסים הרב-תחומיים ובטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל. 'היסוד החמישי' – כך אנו קוראים לתהליך השינוי האסטרטגי. ישנם ארבע ממדי לחימה בצה"ל – אוויר, ים, יבשה והממד הקיברנטי. אבל אלו שווים הרבה פחות בלי מודיעין מאפשר, שמהווה מכפיל עבור כל אחד ואחד מממדי הלחימה האלו. מעבר לסיפור הארגוני והדיגיטלי, יש עניין ציוני – מימוש חזונו של דוד בן גוריון והגשמת ההתיישבות וקידום הטכנולוגיה בנגב".
יבורכו העושים במלאכה, אין ספק שלצהל התווסף ממד המאפשר הזרמת מודיעין בזמן אמת.